Page 145 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 145
143
האוכלוסייה היהודית בירושלים, שעם פרוץ הקרבות מנתה כ-100 אלף נפש, חרקה שיניים והמשיכה להתבצר. הוראות קפדניות במיוחד ניתנו לשומרי המחסומים. דבר זה לא מנע את האסון הבא. בבוקר 11 במרץ 1948 הגיעה מכונית של הקונסוליה האמריקנית בעיר, ועליה מתנופף דגל הכוכבים והפסים, לשער הנעול של בנייני המוסדות הלאומיים–הסוכנותהיהודית,הוועדהלאומי,קרןהיסודוקרןקימת.כןהיהממוקםבמתחםזהמֶטהה"הגנה"
בירושלים. מכאן ואילך מתפצלות הגרסאות.
לפי גרסה אחת הנהג, אנטון דאוד, ערבי-נוצרי יליד קולומביה ותושב בית לחם, היה מוכר לש"י, שירות המודיעין של ה"הגנה", וקיבל המלצות מכמה אנשים מוסמכים שהכירוהו. כדי להוכיח את נאמנותו הוא מסר לאחד מאנשי הש"י שלושה אקדחים, והביא אותם במכונית הקונסוליה האמריקנית. למכונית היה רישיון לנוע בכל חלקי ירושלים – היהודי, הערבי והבריטי. לכאורה – אדם מהימן שרשאי להיכנס במכוניתו לכל מקום, אפילו השמור ביותר. ואכן דאוד ביקר פעמים לא מעטות במתחם הסגור של בנייני המוסדות הלאומיים, הביא ולקח מעטפות, והשומרים הכירוהו
ונהגו לנפנף לו בידיהם.
לפי גרסה זו הוא החנה את מכוניתו מול הכניסה הראשית לבניין המוסדות ומיהר לצאת מהמתחם, בטענה כי עליו להביא "עוד משהו". הוא לא חזר, ונוטר בשם חיים גור-אריה החליט שהמכונית, שאין בה נהג, חונה במקום לא מתאים. הוא נכנס למכונית ושחרר את בלם היד, והמכונית החליקה כעשרים מטרים לכיוון משרדי קרן היסוד, באגף
השמאלי של בנייני המוסדות הלאומיים. לפתע נשמע פיצוץ עז.
הבית – דקות אחדות לאחר הפיגוע
