Page 168 - הבנין שבו נולדה המדינה

הזמן התקדם ואנו בשלהי שנת 1949. מדינת ישראל כבר גדולה – בת יותר משנה וחצי. יחסיה עם האו"ם יודעים עליות וירידות. מהשיא של כ"ט בנובמבר 1947 לעבר שיתופי פעולה, מחלוקות ומשברים, למשל זה שהתגלע לאחר שמתווך האו"ם באזור, הרוזן השוודי פולקה ברנדוט, נורה ונהרג בחלקה היהודי של ירושלים על ידי יוצאי לח"י ב-17 בספטמבר 1948. אחרי שישראל זוכה להצלחות בשדות הקרב, מועצת הביטחון של האו"ם עושה מאמצים לבלום אותה. במאי 1949 יש ירח דבש קצר, וישראל מתקבלת ברוב גדול לחברה באו"ם. אולם בתוך שבעה חודשים הקערה מתהפכת ועצרת האו"ם מאשררת הצעה קודמת שלה ולפיה יוקם בירושלים ובסביבתה אזור בין-לאומי.
בן-גוריון מחליט, בניגוד להחלטה זו, להכריז על ירושלים לבירת ישראל. הכנסת, היושבת בתל-אביב מאז ירדה מירושלים בפברואר 1949, מעניקה לו תמיכה מלאה. מתחיל "מבצע ירושלים" – העברת הכנסת ומשרדי הממשלה מהשפלה לבירה ירושלים. שר החוץ משה שרת מתפטר, משום שהוא סבור שאין לצאת בצורה כה בוטה נגד האו"ם,
אך בן-גוריון אינו מקבל את התפטרותו.
עתה עולה שאלה דחופה: איך והיכן לשכן בירושלים, שזה לא מכבר יצאה ממצור, מהפגזות וממלחמה קשה, את משרדי הממשלה, את הממשלה עצמה ואת הכנסת? אשר לכנסת עולה מן ההתחלה הפתרון הישן – בית המוסדות הלאומיים.
מאמצע דצמבר 1949 ואילך דומה שהמדינה כולה עוסקת רק בנושא אחד – העברת מוסדות המדינה לירושלים. הכנסתזכתהלֵמרבההתעניינות.ידיעהמעניינתהופיעהבעיתונותב-19בדצמבר:אפשרותשהממשלהתרכוש מהסוכנות היהודית את הבית ברחביה ותהפוך אותו ל"בית הממשלה". לפי הצעה זו, הממשלה תעשה עם הסוכנות ושאר המוסדות הציוניים "החלפות": תקבל מהם את הבניין הגדול ברחביה ותמורתו תרכוש ותחכור משרדים ככל
שיידרשו להם בתל-אביב. כשנשאל על כך חבר הנהלת הסוכנות היהודית אליהו דובקין, הוא הכחיש:
מעולם לא דרשה הממשלה את הפקעת בניין הסוכנות כולו. אדרבה, הסוכנות היהודית היא שהציעה למסור לממשלה חלק ממשרדיה כדי להקל עליה את המשימה של העברת משרדיה ומשרדי הכנסת לבירה הנצחית, לירושלים.
ב-15 בדצמבר הודיע העיתון "על המשמר" כי הכנסת העוברת לירושלים תקיים את ישיבותיה בבית המוסדות הלאומיים, וכי ישיבת הפתיחה שלה בבית הישן-חדש תהיה ביום שני, 26 בדצמבר. ההערכה הייתה כי הישיבות ייערכו במקום זה במשך חודשיים-שלושה, עד שיימצא לכנסת משכן קבע בירושלים. יום לפני פרסום הידיעה, ב-14 בדצמבר, הגיע לירושלים ראש הממשלה מלווה במזכיר הממשלה זאב שרף, והשניים בדקו את הסידורים הראשונים הנעשים בבית המוסדות הלאומיים לקראת העברת הכנסת לבית. עוד נמסר כי בשלב הראשון גם משרד ראש הממשלה ישתכן בבית המוסדות, וכבר נעשות הכנות להעמדת חדרים עבורו. ישיבות הממשלה, לפחות בחודשים
הראשונים של שנת 1950 יתקיימו אף הן בבניין האמור.
בימים הבאים המשיכו להתפרסם ידיעות על מקום מושבה של הכנסת והתברר כי לבית המוסדות הלאומיים קמו מתחרים: בניין הסמינר למורים בבית הכרם, קולנוע "אוריון" במרכז ירושלים ובניין נוסף במרכז העיר – "בית פרומין". בניין הסמינר נפסל מייד בשל הריחוק היחסי שלו ממרכז ירושלים. בית הקולנוע "אוריון" חייב שינויים רבים, ואילו "בית פרומין" היה בעיצומם של שיפוצים ויכול היה לקלוט את הכנסת רק בתום שבועות לא מעטים. ידיעה אחרת סיפרה כי הכנסת תתכנס בבית המוסדות הלאומיים רק במשך חודש, ולאחר מכן תעבור לקולנוע "אוריון" שיוכשר לכך במיוחד. בה-בעת יחלו ההכנות למציאת אתר לבניין הקבע של הכנסת. ההנחה הייתה שבתוך שנה אפשר יהיה לחנוך את משכנה הקבוע של הכנסת בירושלים. כידוע, המציאות הייתה אחרת, ובניין הכנסת נחנך
רק בקיץ 1966.
166
166