Page 178 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 178
קהל רב מילא את כיכר בית המוסדות הלאומיים ב-30 בנובמבר 1947, לאחר ההחלטה ההיסטורית באו"ם
הלאומיים. כאן מילאו הבאים על דגליהם וסיסמאותיהם את החצר, ומדי פעם יצאו בריקודי "הורה". הסיסמאות אמרו: "יזכור עם ישראל את חלליו, לא ינוח ולא ישקוט עד שישיג את עצמאותו בארצו" ו"מדינה יהודית, עלייה חופשית וביטול הספר הלבן". אל הבאים הצטרפו תלמידי בתי הספר היהודיים בירושלים, שגדשו את הרחובות
הסמוכים לחצר המוסדות. מערכת רמקולים השמיעה שירי מולדת.
על מרפסת הקומה השנייה נאספו כמה מראשי היישוב: משה שרתוק, ראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית, ד"ר אברהם קצנלסון והרב משה אוסטרובסקי, חברי הנהלת הוועד הלאומי, ד"ר יעקב טהון, יושב ראש קהילת ירושלים ודוד אבולעפיה, נשיא העדה הספרדית בירושלים.
את דבר הנהגת היישוב הביא יצחק בן-צבי, יו"ר הוועד הלאומי:
היום הזה התאספנו כאן, אנו בני ירושלים לרבבותיהם, לחוג את הניצחון. התאספנו ליד המוסדות הלאומיים שהם הכלים שיצר עם ישראל לגאולתו ולגאולת מולדתו. היום הזה התאספו בני ירושלים לחוג את חג הניצחון, יחד עם כל היישוב היהודי והעם היהודי, עם כל האומות שוחרות החופש בעולם. גם לנו
חלק בניצחון הזה ואנו גם שותפים לקורבנות במידה שעוד לא הייתה כמוה.
הקהל הרב קיבל את הדברים בתשואות, ובן-צבי סיים באומרו:
עדים לשותפותנו בניצחון הם 30 אלף אחינו ואחיותינו המגויסים [לצבא הבריטי] הנמצאים עדיין בחזית. אנו תובעים העלאת המיליון ששרד באירופה וההמונים היהודיים הנמצאים בארצות המזרח. לא ננוח ולא נשקוט עד שיחזירו לעמנו את חרותו וקוממיותו הלאומית להיות עם חולש על גורלו ועם בן חורין.
176
176
