Page 185 - הבנין שבו נולדה המדינה

ב-1962 נפטר במפתיע בשוויץ שר השיכון והפיתוח גיורא יוספטל, מי שהיה בראשית ימי המדינה ראש מחלקת הקליטה של הסוכנות היהודית. יוספטל ואנשי מחלקתו הם שהיו ממונים על קליטת כ-700 אלף עולים חדשים בתקופה של שלוש שנים וחצי (1948–1951). אף שב-1962 היה יוספטל שר בממשלה, זכרו לו בסוכנות היהודית את פועלו בימי העלייה ועוד קודם לכן, בהעלאת יהודי גרמניה בימי הנאצים, לפני מלחמת העולם השנייה. לפיכך נקבע כי ארונו שהוטס לארץ יוצב בחצר בית המוסדות הלאומיים לפני שיועבר לקיבוץ גלעד, שבו היה יוספטל חבר.
חברי ממשלה, חברי הנהלת הסוכנות היהודית, הרב הראשי יצחק ניסים, מבקר המדינה מר יצחק ארנסט נבנצאל ורבים מירושלים ומיישובים ברחבי הארץ כיבדו את זכרו של המנוח. בשם הממשלה ספד שר האוצר לוי אשכול. יו"ר הכנסת קדיש לוז אמר שלמשמע הבשורה המרה על מותו החטוף של יוספטל חש כאילו איש צבא נפל בשדה הקרב –
הקרב על הקליטה, הקרב על צביון החברה הישראלית.
בקיץ 1965 נערך בכיכר טקס ההלוויה הגדול האחרון ככל הנראה. האיש שזכה לכך היה יו"ר ההנהלה הציונית משה שרת, מי שהיה "דייר" הבית במשך שנים רבות – תחילה כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית ("שר החוץ של המדינה שבדרך") בשנים 1933–1948, לאחר מכן כראש הממשלה בשנים 1954–1955 (לשכת ראש הממשלה הייתה ממוקמת באגף עורפי של בית המוסדות) ולבסוף ובפעם השלישית בשנות השישים, עת היה יו"ר הסוכנות
היהודית וההנהלה הציונית.
הארון הובא לרחבת שלפני בית המוסדות הלאומיים ביום חמישי, 8 ביולי 1965, ועד יום שישי לפני הצהריים עברו על פניו אלפים. ביום שישי בבוקר נערך בכיכר טקס אשכבה בנוכחות נשיא המדינה זלמן שזר, הרב הראשי לצה"ל אל"מ שלמה גורן, חברי הנהלת הסוכנות ובני משפחה. משם נישא הארון על ידי ותיקי הלוחמים בבריגדה היהודית במלחמת העולם השנייה, ששרת היה מיוזמיה וממקימיה, ל״בית פרומין״, בניין הכנסת דאז, ולאחר מכן הוסע
לתל-אביב. שרת נטמן בבית העלמין הישן של העיר ברחוב טרומפלדור.
עם השנים התברר כי חצר המוסדות הלאומיים צרה להכיל את הבאים לאירועים בהיקף גדול במיוחד, לרבות הלוויות, וככל שחלף הזמן חדלו לקיים במקום טקסי אבלות מרובי קהל. דוגמה טובה לכך יכול לשמש מסע ההלוויה של פנחס ספיר ב-1975. ספיר, שבתפקידו האחרון כיהן כיושב ראש הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית, נפטר במפתיע בעת סיור שערך בנגב עם ראש הממשלה יצחק רבין. בעת חנוכת בית כנסת במושב נבטים שממזרח לבאר שבע הוא
התמוטט וכל המאמצים להצילו עלו בתוהו.
למחרת בבוקר הוצב ארונו ברחבת בית המוסדות הלאומיים לשעה אחת בלבד. בשעה זו עברו על פניו עובדי בית המוסדות וקהל מצומצם שהגיע מבחוץ. לאחר מכן הועבר הארון לרחבה הגדולה שלפני בנייני האומה ושם נערך טקס ממלכתי מלא לפני העברת הארון לקבורה בכפר סבא.
שנה אחר כך, בשלהי 1976, נפטר אליהו דובקין, מי שהיה שנים רבות ראש מחלקת העלייה של הסוכנות היהודית וכונה "שר העלייה של המדינה שבדרך". מסע ההלוויה של דובקין, שמילא בבית המוסדות הלאומיים משנותיו הראשונות שורה של תפקידים (לאחר קום המדינה – ראש מחלקת הארגון של הסוכנות היהודית, ראש המחלקה לנוער ולחלוץ ויו"ר קרן היסוד), החל בכיכר שלפני בית המוסדות ונכחו בו בני משפחה, יו"ר ההסתדרות הציונית וההנהלה הציונית יוסף אלמוגי, יו"ר הכנסת ישראל ישעיהו, ראש עיריית ירושלים טדי קולק, פעילי עלייה והעפלה –
עוד אחד מהתחומים שהמנוח היה מופקד עליהם.
מאז, עד כמה שידוע, לא נערכו שוב מסעות הלוויה המוניים שנעצרו בחצר בית המוסדות הלאומיים והמונים לא זרמו שוב ל"כיכר הלאומית".
183