Page 24 - הבנין שבו נולדה המדינה

בהקשר זה יש להזכיר את המרפסת הארוכה בקומה השנייה, שהיה מי שִהשווה אותה למרפסת של הקרמלין במוסקבה. על המרפסת בירושלים ניצבו בעת הכנסים והעצרות שנערכו ברחבה שמתחתיה מנהיגי היישוב, הרבנים הראשיים ואישים בולטים נוספים, וממנה נשאו דברים אל הנאספים הרבים.
פרק מיוחד בספר מוקדש לארכיון הציוני המרכזי, שכל מי שביקש לחקור את תולדות הציונות ואת תולדותיו של היישוב היהודי בארץ בטרם מדינה לא הרשה לעצמו לפסוח עליו. בארכיון זה, שהגיע מברלין לירושלים בשנת 1934, נאספו – וממשיכים להיאסף – מיליוני פריטים: מסמכים, פרוטוקולים, עיתונים, תצלומים, מפות ועוד ועוד. 53 שנים היה הארכיון ממוקם במרתף בית המוסדות ואף שימש "סליק" לתיעוד סודי של ה"הגנה". ב"שבת השחורה" העירו הבריטים מוקדם בבוקר את מנהל הארכיון ד"ר גאורג הרליץ, הביאוהו לארכיון ותבעו ממנו לפתוח את כל הארונות והכספות. ד"ר הרליץ ניצל את הסדר הבריטי הנודע, ובשעה שהחיילים והקצינים ש"כבשו" את הארכיון יצאו לארוחת
הבוקר שלהם, ב-09:15 בדיוק, הוא מיהר להעלים את המסמכים הסודיים של ה"הגנה" והעבירם למקום מבטחים.
במקומות סודיים בבניין היו סליקים של ה"הגנה". מתברר שהם היו מוסווים היטב, שכן כל ניסיונותיהם של הבריטים לגלותם ב"שבת השחורה" ובימים הבאים שהחזיקו בבית המוסדות, לא צלחו.
פרקי הספר מספרים על בית המוסדות הלאומיים, על הגופים הנמצאים בו ועל אירועים והחלטות שנפלו בו. בפרק הנרחב "החלטות גורליות, מעשים גדולים וקטנים" מובאים סיפורים ופרשיות שהתרחשו בבית או במקומות אחרים ומקורם היה בבית המידות הגדול הזה בירושלים. שתי דוגמאות קשורות לבן-גוריון, שהיה "דייר קבע" בבית המוסדות – 13 שנה לפני קום המדינה ועוד 12 שנה לאחר מכן. הדוגמה הראשונה עוסקת במכתב מוצפן שנשלח אליו מהמחלקה המדינית של הסוכנות היהודית בקיץ 1937, ובו תואר המצב בארץ ובמזרח התיכון בנוסח של "כתב חידה". הדוגמה השנייה מספרת על אפיזודה מרתקת שהתרחשה שנים רבות אחר כך, בעת שבן-גוריון כיהן כראש
הממשלה ומשרדו היה בחלקו האחורי של בית המוסדות, בתחילתו של רחוב אבן-גבירול בשכונת רחביה.
ב-1958 הוא הגה תוכנית להפוך את ישראל ל"מדינת הרוח". השיטה – לתרגם לעברית עשרות ספרים, ממיטב ספרות העולם בכל הדורות, ולהנגישם לקורא הישראלי. במשך כשנתיים עלו וירדו במדרגות לשכת ראש הממשלה מלומדים דוגמת מרטין בובר, סופרים ואישי ציבור, והם התווכחו בלהט עם בן-גוריון אילו ספרים להוציא ואם חשוב
להקדים את הספרים ההודיים והסיניים לספרי יוון ורומא.
בן-גוריון היה צועד בוקר בוקר ברגל, מלווה בשוטר, מביתו שבשדרות בן-מימון ללשכתו בבית המוסדות. לשוטרים שליווהו בתורנות לא היו חיים קלים, שכן כל העת הוא ניסה לשכנעם שיעזבוהו לנפשו, משום ש"יש לכם בוודאי דברים חשובים יותר לעשות"...
אלה היו רק כמה דוגמאות לפרקי הספר ולמסופר בהם, וכמו שאמרו פעם במהדורות החדשות ברדיו: "עד כאן תמצית החדשות. ועתה לחדשות בהרחבה".
22
22