Page 292 - הבנין שבו נולדה המדינה

לתנועת העובדים, המבקרים והחומרים בארכיון. שתי המערכות הללו מתפקדות היטב לאורך כל שנותיו של הבניין. הבניין החדש מכיל את כל האמצעים המודרניים לשמש את תכליות הארכיון: 16 מחסנים תת-קרקעיים מאוקלמים שיש בהם מדפים באורך 12 אלף מטרים, חדרי עבודה נוחים לעובדים ואולם קריאה מרווח לנוחות המשתמשים. ד"ר היימן שהיה קפדן שאינו מחסיר דבר הותיר אחריו תיק עב כרס ובו הערות למתכנן העוסקות בכל סוגי הפרטים: מאופן האחסון המיטבי ועד למקום המנוחה של עובדות הניקיון והצורך במפתחות מאסטר. ב-10 בנובמבר 1987 נחנך מבנה הארכיון באירוע חגיגי בהשתתפות ראש הממשלה יצחק שמיר, יו"ר ההנהלה הציונית אריה דולצין ומוזמנים רבים.
"שותף פעיל בחיזוק הזיקה הציונית"
ד"ר היימן פרש מתפקידו בשנת 1990 וסגנו יורם מיורק תפס את מקומו למשך שמונה שנים. הרכישות הגדולות שנוספו בתקופה זו כללו את חומרי הקונגרס היהודי העולמי – לשכת לונדון, ההנהלה העולמית של ויצ"ו, המחלקה להתיישבות (1948–1985), חומרי יק"א בישראל ואמיק"א, המחלקה לעליית ילדים ונוער בסוכנות (1949–1971)
ועוד. לצד שגרה זו התאפיינו שנותיו של יורם מיורק בניהול הארכיון בשלושה חידושים עיקריים:
א. איתור ואיסוף חומרים בארכיונים במזרח אירופה לאחר התפרקות הגוש הסובייטי: יורם אסף וצילם חומרים חשובים על אודות הפעילות הציונית בלבוב ובארכיון מרכזי במוסקבה.
ב. פיתוח התודעה לחשיבות החומרים הגנאולוגיים: בתקופה זו עלה לסדר היום הציבורי עניין הרכוש היהודי שאבד במלחמת העולם השנייה באירופה וההתחקות אחר הבעלים חייבה התמחות בשימוש בחומרים גנאולוגיים בארכיונים. הטיפול האינטנסיבי בחומרים אלה, הפעילות המשותפת עם האפוטרופוס, קבלת חומרי המדור
לחיפוש קרובים (S6) – כל אלה היו הניצנים שסימנו את הקמת המדור לחקר המשפחה בארכיון.
ג. הארכיון והקהילה: יורם מיורק הוביל את התפיסה כי הארכיון משרת קהילה רחבה ומנה בה גם תלמידים. בשל כך קידם פעילות חינוכית הסברתית מכוונת בארכיון, חידש את הפקת התערוכות והפעם קבע את הנושאים בהתאמה לתוכניות השנתיות שפרסם אחת לשנה משרד החינוך. המבואה של הארכיון אירחה תערוכות רבות ובהן "העליות הגדולות", "תולדות הציונות ברוסיה ואסירי ציון", "יהודי פקיעין" ו"עם הרצל לירושלים". לראשונה
הופק העלון התקופתי "מעת לעט".
מפרישתו של יורם בשנת 1998 ובמשך 14 השנים הבאות עמד בראש הארכיון מתתיהו (מתי) דרובלס כיו"ר פעיל. בתקופה זו נשמרו שגרת הפעילות הארכיונית ואיכותה הודות לפעילותן של ראשות המדורים – רחל רובינשטיין, בתיה לשם, סימון שליאכטר, ענת בנין ונחמה קנר, שצברו עד אז ניסיון רב וחיפו בהצלחה על היעדרו של מנהל מקצועי בארכיון. בתקופה זו התקבלו חומרי המחלקה לעלייה מצפון אפריקה, סוריה ולבנון, אתיופיה ומזרח אירופה בשנים 1950–1989, המחלקה לקליטת ילדי תימן (1950–1957), חברת "גאולה" (1950–1980), אוסף המפות של החטיבה להתיישבות, החטיבה לניהול נכסים בסוכנות, "מלילות" (תיעוד בעל פה של "העליות הסודיות") וחומרים נוספים. במהלך התקופה חלו שינויים טכנולוגיים רבים, ובהם יש לציין את התקנת הקומפקטוסים (2003); דיגיטיזציה מואצת באמצעות מענקים ותמיכה שגויסו מוועידת התביעות וממוזיאון השואה בארצות הברית עבור חומרי השואה, ומאוניברסיטת הרווארד עבור חומרים ויזואליים; הותקנה והוטמעה תוכנת הבית לניהול הארכיון "דוקומנטום"
(2008), והוקם אתר אינטרנט חדש (2012).
290
290