Page 291 - הבנין שבו נולדה המדינה

שלושה מנהלים עמדו בראש הארכיון הציוני במשך יותר משבעים שנה. מימין לשמאל: ד"ר גאורג הרליץ, ד"ר אלכס ביין וד"ר מיכאל היימן
תקופתו של ד"ר היימן
בקיץ 1971 פרש ד"ר ביין לגמלאות ואת מקומו בארכיון תפס תלמידו המוכשר ד"ר מיכאל היימן. ד"ר היימן עמד בראש הארכיון במשך 19 שנים ובמרכז עשייתו ניכרות שתי מגמות שנבעו מאישיותו ומכישוריו. האחת, קידום המחקר ההיסטורי המבוסס על חומרי הארכיון ופרסומו. בעניין זה ראוי לציין את הסיוע שהגיש ביד נדיבה לחוקרים. היימן עצמו היה מעורב אישית בשורה ארוכה של מחקרים ופרסומים. הבולטים שבהם היו "פולמוס אוגנדה" וכן הוספת ביאורים ליומני הרצל בעברית שתרגם וערך יוסף ונקרט. בעשור השני לתפקידו כמנהל הארכיון הקדיש את מרב זמנו לבניית משכן הקבע למוסד. בשלהי שנות השבעים של המאה ה-20 הארכיון התקשה לתפקד בשל הצפיפות הגדולה במתחם הראשי בבית המוסדות ברחביה ופיזור אוספים רבים בתשעה מחסנים ברחבי העיר. מצוקה זו והעדר כוח אדם מדעי מתאים השפיעה על מדיניותו באשר לרכישת חומרים. מצד אחד, בתקופה זו התקבלו אוספים מיוחדים ובהם אוסף צנציפר המתעד את תולדות הציונות ברוסיה; "עליית הנוער" (1933–1948); הנוער והחלוץ (1938–1965); השלמות לארכיון פיק"א, לשכות קרן היסוד בחו"ל, ארכיון נחום וילבושביץ' ועוד. מצד אחר, היימן סרב פעמים אחדות לקבל אוספים גדולים כיוון שדרישתו לקבל עימם את התשומות הנדרשות לטיפול בהם
לא נתמלאה.
הארכיון המשיך כאמור בפעילותו השגרתית כולל קליטת חומרים ומצוקת המקום החמירה עוד יותר. בסוף שנות השבעים היו חומרי הארכיון פזורים במחסנים רבים ברחבי ירושלים. משהתברר כי הסיכויים לבנית קריית ארכיונים קלושים קיבלה ההנהלה הציונית החלטה עקרונית לחתור לבניין קבע. מתוך חמש אפשרויות נבחרה החלופה הנוכחית, במגרש שהיה באותה עת בידי חברת בנייני האומה. בנקודה זו חברו שניים שקידמו את הרעיון להלכה למעשה: ד"ר היימן ומשה השכל, אז מנהל הכספים בהנהלה הציונית. שניהם היו הזרזים ודחפו את המערכת להתקדם בהתמדה ליישום התוכנית. ד"ר היימן, שהוקיר את מר השכל על תרומתו לבניין הארכיון, גמל לו בדברים אישיים שנשא בנאומו ביום חנוכת הבניין ומר השכל מצידו לקח על עצמו לשמש יו"ר הוועד המנהל הראשון של הארכיון.
אדריכל הבניין משה זרחי וד"ר היימן נסעו יחדיו לסיורים לימודיים באירופה ובארצות הברית כדי ללמוד מניסיונם של ארכיונים בחו"ל. את התובנות שרכשו יישמו בבניין הארכיון בירושלים ושתיים מהן בולטות במיוחד: (א) הפיר ההיקפי שתפקידו לנתק את החלק התת-קרקעי בארכיון מסביבתו; ו(ב) החלוקה התפקודית של הבניין והתאמתו
289