Page 53 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 53

אויגן (לימים יוחנן) רטנר היה מורה בטכניון, אבל ניסיונו המעשי היה מצומצם מאוד. פרופ' אלכסנדר ברוואלד, ראש לימודי האדריכלות בטכניון שהשתתף בתחרות אבל לא זכה בה, קיבל את ההחלטה ברוח טובה. רטנר הרגיש, כנראה, צורך לאחד כוחות עם אדריכלים מנוסים ממנו והכריז שיזמין את הזוכים בפרסים השני והשלישי, קראקאור וקוצ'ינסקי, להשתתף איתו בתכנון המפורט של הבניין. רטנר ציין כי "הוא מוכרח להדגיש שהם יעבדו ביחד, אבל מובן מאליו שהרעיון היסודי שבתוכניתו חייב להישאר". הוא נימק את הצורך בשיתוף אדריכל ירושלמי בכך ש"בשבילו ברור שהוא מוכרח להתקשר עם אדריכל אחד או יותר בירושלים כיון שהוא לא יכול להמצא כל הזמן בירושלים".7 ועם זאת, בכל המסמכים אין עדויות לעבודה משותפת בשום שלב של הקמת הבניין. ייתכן שהייתה זו מחווה של הזוכה כלפי אדריכלים ותיקים ממנו שזכו להכרת השופטים אך לא זכו בפרס הראשון וייתכן שלא ניתן היה לממש
את ההצעה.
ממכתב ששלחו הקר וילין לד"ר גרנובסקי ב-8.9.1928:
מקבלי שלושת הפרסים האדריכלים התאחדו במטרה להוציא בשותפות את התוכניות האדריכליות. אין ספק שזה פתרון מוצלח לשאלת מסירת עיבוד התוכניות האדריכליות המחלטות [כך ניסחו הכותבים]. וההנהלה האדריכלית של הבניין, אך עם פתרון השאלה האדריכלית עוד לא נפתרה שאלת ההוצאה לפועל של הבניין כולו. חלק גדול של העבודה הנו העיבוד הקונסטרוקטיבי והחישובים הסטאטיים אינו
מתפקידם של האדריכלים.8
ארבעה ממשתתפי התחרות מימין לשמאל: ריכרד קאופמן, יוסף ברלין, לוטה כהן, אלכסנדר ברוואלד
7 פרוטוקול הישיבה בעניין המוסדות הציוניים המרכזיים בירושלים, 3.10.1928. הארכיון הציוני המרכזי. להלן: אצ"מ. 8 מכתב ששלחו הקר וילין ב-18.9.1928 לד"ר גרנובסקי והציעו בו את שירותם בתור משתתפים בעיבוד תוכנית ההוצאה לפועל, כאמור,
בתור "מהנדסים בנאים".
51


























































































   51   52   53   54   55