Page 54 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 54

יש לציין שמשרד הקר-ילין עסק בתכנון בניינים, בתכנון ההנדסי ובבנייה של בניינים בירושלים. הבית הראשון ברחביה תוכנן על ידי אליעזר ילין עבור משפחתו ואף שההכשרה של הקר הייתה הנדסית הוא תכנן עם ילין יחד בניינים רבים בירושלים. הם מציינים במכתבם שגם הקר היה בין הזוכים וחבר השופטים ציין באופן מיוחד את הסידור הטוב של החדרים בתוכניתו. "אין אנו רוצים להשתתף בעיבוד התוכניות אלא אם יזמינונו לכך", כתבו. הם גרסו כי רצוי למסור לידיהם את עיבוד התוכניות הקונסטרוקטיביות ונימקו זאת בכך שהם ממוקמים בירושלים, שהם המהנדסים והבנאים הראשונים שהשתקעו בירושלים ושהם בעלי ניסיון בבנייה המקומית. השניים הוסיפו נימוק שלישי, מעניין. לדבריהם, זה כעשר שנים שהם מנסים לקדם בניית בניין למוסדות הציוניים וכבר הגישו לד"ר רופין תוכנית כזו לקונגרס הציוני בקרלסבד. לאור כל זאת הם חושבים שיש להם זכות בכורה לקבל את העבודה. מן ההתכתבות הענפה שנשמרה עולה שהקר וילין היו המהנדסים והמבצעים של בניית בית המוסדות הלאומיים וכי הייתה להם
תרומה ניכרת להקמת הבניין.
כמה חוקרים מציינים כי המשתתפים בתחרות קיבלו הנחיות אחדות לעיצוב תוכניתם: התחרות תהייה פתוחה לאדריכלים יהודים שפועלים בארץ ישראל; הבניין יהיה יחידה ארכיטקטונית בעלת שלושה אגפים – לקרן קימת, לקרן היסוד ולהנהלה הציונית (והסוכנות היהודית יורשתה); גובה הבניין לא יעלה על שתי קומות; הבנייה תהיה באבן מקומית (הבריטים תיקנו תקנה מחייבת לצפות את כל הבניינים באבן, אך לא הגבילו את סוג ומקור האבן); ויושם דגש על התאמת הבניין לסביבתו.9 חוקר נוסף טוען כי נאמר שעל הבניין להיות מעוצב בסגנון מודרני ולא היסטורי.
לא מצאתי בארכיון הציוני או בכל מקום אחר עדויות כתובות להנחיות האלה.
הצעותיהם של לאופולד קראקאור, לוטה כהן, ריכרד קאופמן, פסובסקי וברלין, זאב ברלין, ישראל דיקר ודב קוצ'ינסקי שמו דגש על פונקציונליות והימנעות מקישוטים מיותרים ברוח התנועה המודרנית. אחת מהצעותיו של פריץ קורנברג הייתה נועזת ותוכננה, בהשראת הקונסטרוקטיביזם, כמבנה עגול דרמטי. אחת משתי ההצעות שהגיש זולטן הרמט מזכירה קצת את חלוקת הגושים והכיכר המרכזית שבתווך כפי שהן מופיעות בתוכנית של רטנר ואילו האחרת אינה סימטרית ומבדילה בין אגף קק"ל שחזיתו פונה לרחוב קרן קימת לבין אגף קרן היסוד הבולט מהחזית הראשית לעבר רחוב המלך ג'ורג'. אלכסנדר ברוואלד הציע מבנה ברוח המזרח, בסגנון שהוא שאף לגבש כסגנון הראוי לארץ ישראל. בסגנון זה עיצב את בניין הטכניון ואת בניין בית הספר הריאלי בחיפה. הצעותיהם של בוריס צ'צ'קס, יהושע סלנט, י' בורות וי' שמיביץ כוללות גם הן אלמנטים קישוטיים אקלקטיים ברוח המזרח. גם אם ההנחיה אכן הייתה לתכנן מבנה מודרני, הרי המשתתפים בתחרות הציעו מגוון עשיר של אפשרויות סגנוניות.
אומנם פרופ' ברוואלד לגלג והעיר כי "המספר הגדול של המתחרים, כמעט ואין אף אדריכל בעל מקצוע בפלשתינה שלא השתתף, לא רק מעיד על חשיבות המטרה, אלא לצערנו, מהווה הוכחה לאבטלה בתחום זה".10 ואולם ההשתתפות הרבה בתחרות לבניית המוסדות הלאומיים הובילה במהלך שנות השלושים להכרזת תחרויות רבות בארץ ישראל. כל מעונות העובדים בתל-אביב, למשל, נבנו בעקבות תחרויות אדריכליות. בכולן השתתף וזכה אריה שרון – אז אדריכל צעיר וחסר ניסיון, אשר חזר ארצה בתחילת שנות השלושים מלימודיו בבאוהאוס בדסאו שבגרמניה. במעונות עובדים א' ב' ג' זכה איתו דב קוצ'ינסקי ובמעונות עובדים ז' זכה איתו ישראל דיקר – שניהם
ממשתתפי תחרות בית המוסדות הלאומיים.11
לאחר התחרות לבניית המוסדות הלאומיים התקיימה ב-1928 בירושלים תערוכה של כל משתתפי התחרות והיא הושאלה לתצוגה לאגודת האדריכלים והאינג'נרים בחיפה לשבוע ימים. הבניין נכלל במגזין
9 דוד קרויאנקר. אדריכלות בירושלים: הבנייה בתקופת המנדט הבריטי. ירושלים: כתר ומכון ירושלים לחקר ישראל, 1989, עמ' 286–287.
10 שבתי זכריה. לקט מאמרים על שכונת רחביה בירושלים. ירושלים: על משמר ירושלים, תשמ"ט, עמ' 10. 11 שלא כפי שציין דוד קרויאנקר בספרו אדריכלות בירושלים, ובעקבותיו אמנון רמון והערך "בית המוסדות הלאומיים" בוויקיפדיה – אני סבור כי אריה שרון לא השתתף בתחרות להקמת בית המוסדות הלאומיים. לא מצאתי עדויות להשתתפותו וככל הידוע הוא עדיין היה אז בראשית לימודיו בבאהאוס בדסאו. המחלקה לאדריכלות בראשות אדריכל האנס מאייר נוסדה שם רק בשנת 1927.
52
52























































































   52   53   54   55   56