Page 55 - הבנין שבו נולדה המדינה

L’Architecture d’aujourd’hui שהוקדש לאדריכלות בארץ ישראל בשנת 1937 וב-1939 הוצג דגם הבניין בביתן הארץ-ישראלי בתערוכה העולמית בניו יורק.
בית המוסדות הלאומיים נבנה בשלבים, מסיבות תקציביות. תחילה שאפו לבנות את כל המבנה בבת אחת. בדיונים שקדמו לבנייה עלתה השאלה אם באופן זה עלות הבנייה תהיה קטנה יותר. רטנר ענה שההבדל לא יהיה משמעותי, "אם כי מבחינתו הרווח שלו יהיה גדול יותר אם הבניין יבנה בבת אחת". לשאלה אם ניתן ורצוי להזמין חומרי בנייה עוד לפני תחילת הבנייה הוא המליץ להתחיל בהכנת האבנים הדרושות לבניין. האבן עבור בניין הקק"ל נחצבה בירושלים במחצבת "סלע" על יד מקור חיים. עקב הזרמת כספים איטית מדי נאלצו להסתפק תחילה בבניית אגף קרן קימת. משתתפי הישיבות השתעשעו במחשבה ש"יוכלו לבנות את הבניין של קק"ל עד המוחרם" (המועד המסורתי לחידוש חוזי החכירה של המשרדים הקיימים), "ואם הדבר הזה בלתי אפשרי הרי שיש להביא בחשבון לא שמונה חודשים אלא שנה ושמונה חודשים", וגם זמן זה לא נראה להם ארוך מדי.12 בחול המועד פסח תרפ"ט הונחה אבן הפינה של בניין קק"ל ובניית הקומה הראשונה הסתיימה ב-1930. הבנייה התאפשרה לאחר שהושגה משכנתה
של 60% מחברת ה"פניקס" בווינה.
ההצעה הזוכה של רטנר עוררה ביקורת של האדריכל הירושלמי בנימין חייקין. הלה פנה לד"ר חיים ויצמן, נשיא ההסתדרות הציונית, וטען שההסתפקות בבנייה של שתי קומות מגמדת את הבניין לעומת המבנים המונומנטליים שנבנו בסביבה: מנזר רטיסבון, בניין טרה סנטה, בניין המלון "פאלאס" (שהוקם ביוזמה ערבית בשנים 1928–1929), ובניין ימק"א – שהמגדל הגבוה שלו נראה ממרחקים. מתברר שגם קולונל פרדריק קיש, יושב ראש ראש ההנהלה הציונית, לא היה שבע רצון מן המראה הצנוע של הבניין. במכתב מ-8.4.1930 למחלקה הטכנית של ההנהלה הציונית בראשות יעקב רייזר הגיב רטנר על הצעת קולונל קיש לשקול "שמא ראוי להחיות את המראה ה'מונוטוני' של החזית
על ידי זה שיבנו את כל האגף האמצעי או את אכסדרת העמודים במין אבן אחר". רטנר טען כי
קשה לדון מלכתחילה על הרושם שתעשה החזית, מכיוון שבניין הקק"ל הקיים אינו אלא אגף שאין לו חשיבות בפני עצמו וחזיתו חלקה לגמרי. כנגד יהיו באגף של הסוכנות היהודית בליטות שונות אשר תחיינה את החזית באמצעות אורות וצללים.
מההתכתבות בין רטנר לבין המחלקה הטכנית עולה כי האדריכל הקפיד מאוד על רמת הביצוע. למשל, בהנחיות שלו לפירוט עבודות הבטון הוא כותב שתערובת הבטון תיעשה באמצעות מכונת ערבוב ולא ביד. אשר לסיתות של הקירות החיצוניים, רטנר הורה כי הסיתות יהיה כמו בבניין פרנקלין בקריית משה וכי הרפפות הקטנות לאוורור תהיינה כמו
בבניין חברת התנ"ך שבנה קליפורד הולידיי בסמוך לבניין העירייה.
רטנר נדרש לבנות את הקיר על יד הכניסה הראשית מבטון ולא מאבן, כפי שתכנן. הוא הסכים לכך בתנאי מפורש ולפיו הקיר והטיח יהיו "ממין משובח", אבל המבצעים לא עמדו בהבטחה. הוא כתב אל הנהלת הקרן היסוד, עם העתק למשרד הטכני, כי
הופעות ממין זה פוגמות באופן ישר באינטרסים שלי, מפני שלא אוכל לתרץ את כיעור החזית הראשית בהשפעת פקיד בלתי מוסמך של הסוכנות. לצערי לא אוכל להמשיך הנהלת עבודה בתנאים כאלה.13
12 פרוטוקול ישיבה בעניין הבניין המשותף של המוסדות הציוניים המרכזיים בירושלים, 1928 3.10. אצ"מ. 13 מכתב של רטנר מ-12.3.1934. אצ"מ.
53