Page 75 - הבנין שבו נולדה המדינה

מתכנן שכונת רחביה, האדריכל ריכרד קאופמן, ייעד את המגרש הגדול בצפון השכונה להקמת בית המוסדות הלאומיים ואילו את בניין הגימנסיה העברית, שפעלה עד אז בדירות שכורות בשכונת הבוכרים, הוא תכנן להקים במזרח השטח, סמוך לרחוב המלך ג'ורג'. אלא שראשי הגימנסיה לא היו מרוצים מהמיקום שקבע להם קאופמן. הם התנגדו לכך שהגימנסיה תהיה ליד כביש ראשי. כך קרה שנעשו "החלפות": הגימנסיה הועברה למקום מרכזי יותר
ברחביה ואילו בית המוסדות הלאומיים הוזז מזרחה.
רק בתחילת שנת 1928 נודע ליישוב היהודי הקטן בארץ, שמנה לא יותר מ-160 אלף נפש כי בירושלים עומד לקום "בית המוסדות הלאומיים" שבו יהיו משרדיהם של ארבעת הגופים הלאומיים שפעלו באותם ימים: ההנהלה הציונית, קרן קימת לישראל קרן היסוד והוועד הלאומי. מפעם לפעם פורסמו על כך ידיעות קצרות בשלושת היומונים של העת
ההיא: "הארץ", "דואר היום" ו"דבר".
הידיעה הראשונה ראתה אור ב"דבר" ב-7 בפברואר, תחת הכותרת "לבניין בית המוסדות הלאומיים". נמסר בה כי הקרן הקימת היא המוסד הציוני הראשון שהשיג מחברת הביטוח ה"פניקס" הלוואה גדולה בת 10,000 לא"י (לירה ארץ-ישראלית), כדי לבנות את ביתו בפאתי שכונת רחביה. עוד נמסר כי בזמן הקרוב יוכרז על תחרות אדריכלים לתכנון הבניין. כן נעשים מאמצים להשיג הלוואות גם לקרן היסוד ולהנהלה הציונית, כדי שיוכלו גם הן לממן את
הקמת ביתן.
מקק"ל נמסר כי היא תמתין לתוצאות תחרות האדריכלים כדי להתחיל לבנות את ביתה. עם זאת, אין בכוונתה להמתין עד שיושג המימון לבנייתם של שאר המוסדות, ואם הם לא יקבלו אותו תחל הקרן לבנות את ביתה היא כחלק מהמכלול.
כחודשיים לאחר מכן נודע כי ההנהלה הציונית פנתה אף היא לחברת ה"פניקס" כדי לקבל הלוואה דומה לזו של קק"ל, ובאותם תנאים, כדי שגם היא תוכל לגשת בהקדם האפשרי להקמת החלק שלה בבניין המוסדות הלאומיים. במקרה של ההנהלה הציונית, כיוון שהיא זקוקה למספר רב יותר של משרדים וחדרים, ההלוואה המבוקשת תהיה בגובה של 16 עד 17 אלף לא"י. גם קרן היסוד גילתה התעניינות בהשגת הלוואה כדי להקים את החלק שלה בבניין
הכללי. אשר לוועד הלאומי, התוכנית הייתה שהוא יקים לעצמו בניין נספח לבית המוסדות.
מהפרוטוקולים של ההנהלה הציונית (קודמתה של הסוכנות היהודית) עולה שמן ההתחלה שרר מתח מסוים בין השותפים לבית. כך, בישיבת ההנהלה ב-29 באפריל 1928 נכתב כי ידוע שאגף קק"ל הוא שייבנה ראשון, ועם זאת מן הראוי שקק"ל תדע שהאגף של ההנהלה הציונית הוא שיהיה במרכז.
תחרות האדריכלים הוכרזה ועוררה התעניינות רבה. התוצאות, כך נמסר, יפורסמו בעוד כמה חודשים. ההערכה הייתה שהקמת הבניין כולו תעלה כ-60 אלף לא"י ובמוסדות הציוניים השונים הביעו את התקווה להתחיל בעבודת הבנייה בספטמבר או באוקטובר של אותה שנה (1928).
באוגוסט 1928 פורסמו תוצאותיה של תחרות האדריכלים והייתה בהן הפתעה מסוימת. בפרס הראשון זכה אדריכל בלתי מוכר לרבים, בן 37, יוחנן (אויגן) רטנר, מרצה בטכניון בחיפה. הוא גבר על עשרות אדריכלים, ובהם כאלה שהיו מהנודעים ביותר בארץ (ראו פרק "התחרות האדריכלית להקמת בית המוסדות הלאומיים", עמ' 37-19).
73