Page 77 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 77
מגילת היסוד של אגף קרן קימת – ראשון האגפים שנבנה
אוסישקין קרא באוזני הקרואים את מגילת היסוד של בית קק"ל, ראשון למבנים שירכיבו בסופו של דבר את "בית המוסדות הלאומיים":
ביום שישה עשר בחודש ניסן, ראשון של חול המועד פסח, הוא חג החרות והגאולה, בשנת חמשת אלפים ושש מאות ותשע ושמונים לבריאת העולם, היא שנת אלף ושמונה מאות ותשע וארבעים לחורבן בית מקדשנו, שנת שלושים ושתיים לכנסיה הציונית הראשונה בבזיליאה [בזל] ושנת אחת עשרה להכרזת בלפור, הונחה אבן הפנה לבניין בית הקרן הקימת בירושלים, אגף בבנייני מוסדות ההסתדרות הציונית בירושלים: ההנהלה הציונית, הקרן הקימת וקרן היסוד, שייבנו על אדמת הקרן הקיימת בשכונת רחביה, בפינת רחוב המלך ג'ורג' ורחוב שמואל הנגיד [מאוחר יותר שונה השם לרחוב קרן קימת לישראל]. יהיה הבית הזה בעזרת צור ישראל וגואלו מכון איתן לתעודתה הנשגבה של הקרן הקימת ולמקור ברכה
לתחיית העם ולגאולת הארץ.
אחרי אוסישקין עלו בזה אחר זה המברכים והנואמים האחרים, בהם היו קולונל פרדריק קיש בשם ההנהלה הציונית, יעקב טהון בשם הוועד הלאומי, לייב יפה הביא את ברכת הקרן האחות והשותפה העתידה לבית – קרן היסוד, ואת דבר הג'וינט הביא פליקס ורבורג, שבישר לנאספים כי הקמת הסוכנות היהודית קרובה. ברכה מעבר לים הביא לואי ליפסקי שבירך בשם הסתדרות ציוני אמריקה. והיו גם ברכות מטעם ציוני קנדה, ועד העיר ירושלים, האוניברסיטה
העברית ויישובים שקמו על אדמת קק"ל.
75
