Page 80 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 80

לאחר השלמת הבנייה – שניים מחברי הנהלת הסוכנות הבכירים, משה שרתוק (מימין) ואליהו דובקין, על גג הבניין
חודשיים אחר כך, במאי 1934, כבר עמד הבית על תילו. רטנר הגיע, בדק את ה"פיניש" ונתן את אישורו. מושב אספת הנבחרים, המוסד הנבחר העליון של היישוב היהודי, שהתכנס ב-17 במאי כבר עשה זאת, לראשונה, בבית הסוכנות, באגף המרכזי של בניין המוסדות הלאומיים. הבניין נפתח ללא טקס חגיגי, אולי משום שהסוכנות היהודית הייתה בתקופת "בין הזמנים". בראשה עמד באותו זמן ד"ר ארתור רופין, שהקדיש את עיקר מאמציו לקליטתם של עולי גרמניה, שהגיעו ארצה החל משנת 1932 באלפיהם. בעל בית במלוא מובן המילה נכנס לתפקידו רק בסתיו 1935, עם היבחרו של דוד בן-גוריון ליושב ראש הנהלת הסוכנות היהודית וההנהלה הציונית.
עוד לפני הגיעו של בן-גוריון החליטה הנהלת הסוכנות שהבית החדש צר עליה וניגשה להרחיבו. בשלב זה נקבע כי בעורפו של הבניין יוקם אגף חדש ובו 12 חדרים – שישה בכל קומה.
הנה כי כן, במהלך שנת 1935 ולקראת תחילת 1936 הסתיימה הקמתו של בית המוסדות הלאומיים על שלושת אגפיו. תחילה, כאמור, נקבע שלוועד הלאומי יוקם בניין נפרד, ואף נרכשה חלקת קרקע בסמוך לבית המוסדות. בסופו של דבר הוחלט כי משרדי הוועד הלאומי יישארו בתחומי בית המוסדות והוא קיבל חלק מאגף קרן היסוד.
מאז 1935 ואילך מוכרת דמותו האייקונית של בית המוסדות הלאומיים, והוא הפך עם השנים לסמל "הממשלה שבדרך" של "המדינה שבדרך".
78
78




























































































   78   79   80   81   82