Page 79 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 79
הקמת הבית בעיצומה. האגפים נבנו בסדר הבא: תחילה אגף קק"ל, לאחר מכן אגף קרן היסוד ולבסוף האגף המרכזי של הסוכנות היהודית
התרגשות רבה עורר מברק הברכה ששלח הברון אדמונד די-רוטשילד בן ה-87, שציין באותה שנה חמישים שנות פעילות בארץ ישראל. וכך כתב הברון: "אני מקווה כי בבית החדש תמשיכו ברוב הצלחה את העבודה שעשיתם עד כה ברוב ברכה לשם הגשמת רעיוננו הנעלה". מברקי ברכה נוספים הגיעו מהארץ ומהעולם.
לאחר מכן חתמו עשרות נכבדים ממשתתפי הטקס על מגילת היסוד. זו הוטמנה בקרקע ונשפכו עליה שני דליי בטון. הקמת אגף קרן היסוד, כחלק ממתחם המוסדות הלאומיים – יצאה לדרך.
אלא שההמשך התנהל תחילה בקצב איטי. בירושלים שררה אז אבטלה גדולה ועל רקע זה אפשר להבין את סכסוך העבודה שפרץ בסתיו 1932. הפועלים לעבודה גדולה זו נשלחו מטעם לשכת העבודה של מועצת פועלי ירושלים. לשכת העבודה של "הפועל המזרחי" טענה לקיפוח חבריה ותבעה שגם להם תסופק עבודה. ועדה מיוחדת דנה
בעניין עד שנמצא פתרון לחלוקת העבודה בין שתי הלשכות.
עתה נותר לגשת להקמת האגף המרכזי, בית הסוכנות היהודית, הבכיר בין ארבעת המוסדות שאמורים היו לחלוק בחדריו, משרדיו ואולמותיו של המתחם המשותף. ההכנות החלו בקיץ 1932 וגלשו לתוך שנת 1933. רק באמצע 1933 נערכה תחרות קבלנים והושגה הלוואה בסך 9,000 לא"י, אף היא מחברת הביטוח ה"פניקס". את שאר הסכומים הנדרשים העמידה הסוכנות היהודית ממקורותיה. הבנייה החלה זמן קצר אחר כך והירושלמים גילו כי בין האגפים הקיימים של קרן קימת וקרן היסוד צומח בניין נוסף היוצר שלמות אחת. מדי שבוע או שבועיים התייצב במקום הבנייה האדריכל יוחנן רטנר, כדי לעקוב מקרוב אחר העבודה ולפקח שלא יהיו סטיות מתוכניתו המקורית.
בחורף 1934 היה הבניין כמעט מוכן, אך לא לגמרי. ידיעה קטנה בעיתון "דבר" סיפרה כי ישיבת הפתיחה החגיגית של הוועד הפועל הציוני, שהתכנס לראשונה בארץ, עמדה להיערך באולמו המרכזי של הבניין החדש של הסוכנות היהודית. ואולם, "למרות המאמצים לא נגמר הבניין", ציין כתב העיתון והדיונים הועברו למקום נוח פחות באגף
קרן היסוד.
77
