Page 85 - הבנין שבו נולדה המדינה
P. 85
הסוכנות היהודית
מבין הדיירים הוותיקים בבית המוסדות הלאומיים תפסה הסוכנות היהודית את המקום המרכזי וגם את האגף המרכזי. מימינה היו משרדי קרן קימת ומשמאלה משרדי קרן היסוד, שמקצתם אוישו על ידי אנשי הוועד הלאומי. בתקופות שונות היו בבית המידות הזה גם כמה דיירי משנה ועליהם יסופר בנפרד.
הסוכנות היהודית לישראל היא גוף ציבורי בין-לאומי שמרכזו בירושלים ופועל מאז שנת 1929. בכתב המנדט על ארץ ישראל שקיבלה בריטניה מחבר הלאומים נכתב: "סוכנות יהודית (Jewish Agency) נאותה תוכר כמוסד ציבורי שתעודתו לייעץ לממשלת פלשתינה-א"י ולעזור בידה באותם העניינים הכלכליים, החברתיים והאחרים שיכולה להיות להם נגיעה לייסוד הבית הלאומי היהודי". עוד נקבע שעד שיוקם גוף כזה תמלא את מקומו ההסתדרות
הציונית העולמית.
וזה אכן מה שקרה. במהלך שנות העשרים פעלה בירושלים ההנהלה הציונית ובה בעת נעשו מאמצים להקים את הסוכנות היהודית. את עיקר העבודה עשה נשיא ההסתדרות הציונית ד"ר חיים ויצמן. הוא לא חסך במאמצים להקים את הסוכנות כשותפות בין ציונים ללא-ציונים, בעיקר בארצות הברית, שגם הם היו מוכנים לתרום מאונם ומהונם להקמת הבית הלאומי היהודי בארץ ישראל. בקיץ 1929 עלה הדבר בידו. מייד לאחר שהסתיימו דיוניו של הקונגרס הציוני הט"ז בציריך התכנסה אספת היסוד של הסוכנות היהודית בנוכחות אישים ציוניים ולא-ציוניים וכמה דמויות
בולטות בעולם ובהן אלברט איינשטיין והמנהיג היהודי-צרפתי הנודע ליאון בלום.
חוקת הסוכנות היהודית קבעה כי בראשו תעמוד מועצה שמחצית מחבריה יבואו מההסתדרות הציונית העולמית ואת מחציתה השנייה ירכיבו קבוצות לא-ציוניות. חלוקה זו תישמר גם בהנהלת הסוכנות היהודית. עוד נקבע כי קרן היסוד תהיה המכשיר הכספי של הסוכנות והיא אשר תגייס את הכספים הנחוצים להקמת ארץ ישראל היהודית. בחוקתה של הסוכנות היהודית נקבע כי מטרותיה המרכזיות יהיו אלה: (א) עידוד וקידום העלייה היהודית במלוא ההיקף המעשי, מתוך הכרה שלעולים עובדים וכן לעולים בעלי אמצעים עצמיים תינתן תשומת לב יתרה; (ב) פעולות הסוכנות היהודית יכללו גם את הדאגה לצרכים הדתיים היהודיים, תוך הבטחת חופש ההכרה האישי; (ג) הסוכנות היהודית תפעל לקידום הלשון העברית והתרבות היהודית; (ד) הקרקע תירכש כרכוש יהודי – והבעלות על הקרקעות שנרכשו תירשם בשם קק"ל, לשם החזקתן כרכוש תמידי לעם היהודי. מסעיפים אלה עולה כי שני התפקידים המרכזיים כפי שנראו למייסדים בשנת 1929 היו עלייה גדולה והתיישבות רחבה.
מאז 1929 הייתה הסוכנות היהודית הגוף היציג של העם היהודי בעיני ממשלת בריטניה בכל הנושאים הקשורים לארץ ישראל ונציגיה אף השתתפו בדיונים בענייני הארץ שהתקיימו בוועדת המנדטים של חבר הלאומים. מרכזיה היו בלונדון ובירושלים, ועם השנים עלתה חשיבותו של המרכז בירושלים. יושבי הראש הראשונים של ההנהלה בירושלים היו פרדריק קיש, ד"ר ארתור רופין ומ-1935 דוד בן-גוריון – והוא שהטביע על הסוכנות היהודית חותם עמוק
ב-13 השנים הבאות, עד הקמתה של מדינת ישראל.
אישים בולטים בהנהלת הסוכנות בשנים שלפני קום המדינה היו דוד בן-גוריון, משה שרת (שרתוק), אליעזר קפלן, אליהו דובקין, משה שפירא, יצחק גרינבוים, גולדה מאיר (מאירסון), פרץ ברנשטיין ועוד. בעיני יהודי ארץ ישראל הסוכנות היהודית תפקדה כ"ממשלה שבדרך" לקראת הקמת מדינה יהודית עצמאית. היא חלקה עם הוועד הלאומי (וראו להלן) את הטיפול בתחומים השונים של הקמת הבית הלאומי והייתה השותפת הבכירה בין השניים. נושאי טיפולה העיקריים היו חוץ, ביטחון, כספים, עלייה, התיישבות וכלכלה. היו לה מחלקות, מעין משרדי ממשלה וחלק גדול מהאישים שעמדו בראש מחלקות אלה המשיכו בתפקידיהם גם לאחר הקמת המדינה כשרים או כפקידים
בכירים במנגנון הממשלתי.
83
