Page 38 - ניהול שימור
P. 38
2.3הטמעה בפעילות הרשות המקומית
אמנות השימור וההסכמים הבינלאומיים שהתקבלו לאורך השנים מדגישים את החשיבות העולה של
"המקומי" ושל מנגנוני התנהלות מקומיים כגורמים בעלי חשיבות ממעלה ראשונה בקידום תהליכי
שימור .סעיף 5באמנה הבינלאומית להגנה על מורשת עולמית תרבותית וטבעית ( )1972קובע
כי על כל מדינה להקים מנגנון מרכזי לשימור המורשת הבנויה ,הטבעית והתרבותית .כפועל יוצא
מדרישות אלו ,ומאחר שבישראל לא הוקם מנגנון ארצי אחד (דוח מבקר המדינה ,)64 :2005 ,רצוי
לראות ברשות המקומית-המוניציפלית את השותף האסטרטגי הטבעי והמתאים ביותר לניהול תהליך
השימור ארוך הטווח ,מכמה טעמים:
• מבחינה פיזית :הרשות המקומית היא השולטת במרחב המוניציפלי .האתר לשימור אינו אתר
מבודד העומד לבדו במרחב הפיזי .הוא חלק בלתי נפרד מהיישוב ,מאזור החיץ ומהמרחב ,ולכולם
השלכות זה על זה.
• מבחינת האחריות הסטטוטורית :הרשות המקומית היא בעלת אחריות סטטוטורית לאותו מרחב
תכנון (לבד מאחריות סטטוטורית של בעלי עניין נוספים) ובידיה מצויים הכלים להבטחת
קיימות האתר .הרשות המקומית אמונה בין היתר על דרכי גישה ,על תשתיות ,על ביטחון ,על
הספקת שירותים ועל כל פעילות הנעשית בתחום האתר -כחלק בלתי נפרד מתכניותיה ומניהול
פעילויותיה (משרד הפנים ,המנהל לשלטון מקומי ,האגף למנהל מוניציפלי 2008 ,ב') .יש להדגיש
כי הטמעה בתכניות הרשות המקומית יוצרת לא פעם קונפליקט בין תכניות התכנון והפיתוח
הסטטוטוריות לבין תכנית השימור.
• מבחינה תרבותית-קהילתית :האתר קשור למקום ולקהילה הגאוגרפית הנמצאת בסביבתו ,או
לקהילה אחרת בעלת זיקה היסטורית למקום .הוא נושא במקרים רבים את הזיכרונות המקומיים,
את הידע המקומי ואת "רוח המקום" הנשענת עליהם .אי לכך יש לאתר חלק נכבד בתכניות
החינוך ובמודעות שיש ביישוב לנושא המורשת הבנויה.
• מבחינה כלכלית :בידי הרשות המקומית מצויים הכלים להבטחת הקיימות לאורך זמן כחלק
בלתי נפרד מתכניותיה ומניהול פעילותיה .כדי להבטיח את קיומו של אתר השימור לטווח ארוך
יש להטמיע אפוא את מערכת הקשרים המתוארת למעלה בתכניות המתאר הפיזיות ,הכלכליות
והקהילתיות של הרשות המוניציפלית בכלל ,ולהטמיע את נושא התחזוקה לטווח הארוך בעבודה
השוטפת בפרט (ראו הרחבה סעיף .)5.5יש לציין כי לצד ההוצאות הכרוכות בשימורם ,יש לאתרי
השימור במקרים רבים יכולת למינוף כלכלי לרשות ולתושביה ,בעיקר בתחומי התיירות ,המסחר,
השירותים ובתעסוקה הנגזרת מתחומים אלו.
אתגרים ודילמות בניהול מערכתי של השימור 37
אמנות השימור וההסכמים הבינלאומיים שהתקבלו לאורך השנים מדגישים את החשיבות העולה של
"המקומי" ושל מנגנוני התנהלות מקומיים כגורמים בעלי חשיבות ממעלה ראשונה בקידום תהליכי
שימור .סעיף 5באמנה הבינלאומית להגנה על מורשת עולמית תרבותית וטבעית ( )1972קובע
כי על כל מדינה להקים מנגנון מרכזי לשימור המורשת הבנויה ,הטבעית והתרבותית .כפועל יוצא
מדרישות אלו ,ומאחר שבישראל לא הוקם מנגנון ארצי אחד (דוח מבקר המדינה ,)64 :2005 ,רצוי
לראות ברשות המקומית-המוניציפלית את השותף האסטרטגי הטבעי והמתאים ביותר לניהול תהליך
השימור ארוך הטווח ,מכמה טעמים:
• מבחינה פיזית :הרשות המקומית היא השולטת במרחב המוניציפלי .האתר לשימור אינו אתר
מבודד העומד לבדו במרחב הפיזי .הוא חלק בלתי נפרד מהיישוב ,מאזור החיץ ומהמרחב ,ולכולם
השלכות זה על זה.
• מבחינת האחריות הסטטוטורית :הרשות המקומית היא בעלת אחריות סטטוטורית לאותו מרחב
תכנון (לבד מאחריות סטטוטורית של בעלי עניין נוספים) ובידיה מצויים הכלים להבטחת
קיימות האתר .הרשות המקומית אמונה בין היתר על דרכי גישה ,על תשתיות ,על ביטחון ,על
הספקת שירותים ועל כל פעילות הנעשית בתחום האתר -כחלק בלתי נפרד מתכניותיה ומניהול
פעילויותיה (משרד הפנים ,המנהל לשלטון מקומי ,האגף למנהל מוניציפלי 2008 ,ב') .יש להדגיש
כי הטמעה בתכניות הרשות המקומית יוצרת לא פעם קונפליקט בין תכניות התכנון והפיתוח
הסטטוטוריות לבין תכנית השימור.
• מבחינה תרבותית-קהילתית :האתר קשור למקום ולקהילה הגאוגרפית הנמצאת בסביבתו ,או
לקהילה אחרת בעלת זיקה היסטורית למקום .הוא נושא במקרים רבים את הזיכרונות המקומיים,
את הידע המקומי ואת "רוח המקום" הנשענת עליהם .אי לכך יש לאתר חלק נכבד בתכניות
החינוך ובמודעות שיש ביישוב לנושא המורשת הבנויה.
• מבחינה כלכלית :בידי הרשות המקומית מצויים הכלים להבטחת הקיימות לאורך זמן כחלק
בלתי נפרד מתכניותיה ומניהול פעילותיה .כדי להבטיח את קיומו של אתר השימור לטווח ארוך
יש להטמיע אפוא את מערכת הקשרים המתוארת למעלה בתכניות המתאר הפיזיות ,הכלכליות
והקהילתיות של הרשות המוניציפלית בכלל ,ולהטמיע את נושא התחזוקה לטווח הארוך בעבודה
השוטפת בפרט (ראו הרחבה סעיף .)5.5יש לציין כי לצד ההוצאות הכרוכות בשימורם ,יש לאתרי
השימור במקרים רבים יכולת למינוף כלכלי לרשות ולתושביה ,בעיקר בתחומי התיירות ,המסחר,
השירותים ובתעסוקה הנגזרת מתחומים אלו.
אתגרים ודילמות בניהול מערכתי של השימור 37
