Page 43 - ניהול שימור
P. 43
דוגמה לדילמה זו ,המתחוללת במרחב הפיזי בין שני תהליכים עירוניים מבורכים ,היא הקונפליקט
שבין שימור מתחמי -לרוב במרכזי היישובים העירוניים שנבנו סביב גרעין היסטורי -לבין התחדשות
עירונית באמצעות כלים כמו "פינוי בינוי" והתכנית לחיזוק מבנים -תמ"א .38כלי התחדשות אלו
הם כיום ראש חץ בתהליכי התחדשות עירונית וחידוש מרכזי ערים" .הפינוי" ,שכולל בדרך כלל פינוי
של התושבים ,הריסת הקיים ו"בינוי" החדש ,משמעותו לא פעם פגיעה במתחם שימור -במבנה,
במארג המתחם ,בגבולותיו וכד' .תמ"א 38היא תכנית מתאר לחיזוק בניינים מפני רעידות אדמה.
בתכנית זו תהליך החיזוק עצמו ,ובעיקר התמריץ הניתן לבעלי הבתים לחזק את הבניין בזכות ההיתר
להוספת קומות למבנה ,עלולים לא פעם לפגוע בדרישות לשימור המבנה ובמגבלות המוטלות עליו
מכורח השימור.
הסיבות העיקריות לכך שהרשויות המקומיות -האמונות על הפיתוח הפיזי של יישוביהן -
מעדיפות את הפיתוח ,הן בעיקר כלכליות :הצורך לייצר תמריצים כלכליים לשימור או לפצות את
בעלי הבתים הפרטיים על זכויות הבנייה הנלקחות מהם כתוצאה מהצורך לשמר (ראו הרחבה בסעיף
.)2.5אך יש גם גורמים נוספים :בראש ובראשונה היעדר מנגנון מקצועי המאזן בין לחצי פיתוח לבין
צורכי השימור .היעדרו של מנגנון זה בא לידי ביטוי בהיעדר מקורות תקציביים לשימור ,בהיעדר
תודעת שימור ,באי-רצון להתמודד עם מורכבות השימור ובחוסר היכולת להוציא לפועל פעילות
שימור -בדרך כלל בשל היעדר תמיכה רגולטורית כוללנית בשימור.
ביטוי נוסף ,מעשי ,לקונפליקט שבין לחצי הפיתוח לבין צורכי השימור נעוץ בפן הסטטוטורי-
אדמיניסטרטיבי של תהליך השימור ,ויש לו קשר ישיר לדילמה שהרשות המקומית ניצבת בפניה.
בדוח מבקר המדינה מוצגת הבעיה כך:
נמצא ,כי יש צורך בשינוי הרכב ועדת שימור .איוש תפקיד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון
ולבנייה ויו"ר ועדת השימור באותו אדם טומן בחובו בעייתיות ,מאחר שהשיקולים העומדים
לנגד עיניו של יו"ר ועדה מקומית נוגדים לעתים את אלה של יו"ר ועדת שימור :בכובעו כיו"ר
הוועדה המקומית הוא מתמקד במכלול השיקולים הקשורים לתכנון העיר ולפיתוחה בהווה
ובעתיד ,ואילו בכובעו כיו"ר ועדת השימור הוא מחויב לשימור מורשת העבר ולשמירה על
האינטרס הציבורי בהקשר זה( .דוח מבקר המדינה.)2005 ,
לדיכוטומיה המקובלת בין לחצי פיתוח לבין שימור ,ולתפיסה כי מובנה בה קונפליקט לא תמיד יש
הצדקה בשטח .לתהליכי שימור יכולות להיות השפעות חיוביות ביותר על תהליכי פיתוח קהילתי-
כלכלי מקומי .השימור ,בעיקר במרכזי הערים ,הוא מנוף מוכח לחידוש ולהתחדשות עירונית ,לפיתוח
מוקדי תיירות ולביסוס שימושים משולבים במתחם השימור .לדוגמה -מגורים משולבים במסחר
ובשירותים במרכזי הערים ההיסטוריות ,נווה צדק בתל-אביב ושכונת נחלאות בירושלים .היסוד
42ניהול מערכתי של השימור
שבין שימור מתחמי -לרוב במרכזי היישובים העירוניים שנבנו סביב גרעין היסטורי -לבין התחדשות
עירונית באמצעות כלים כמו "פינוי בינוי" והתכנית לחיזוק מבנים -תמ"א .38כלי התחדשות אלו
הם כיום ראש חץ בתהליכי התחדשות עירונית וחידוש מרכזי ערים" .הפינוי" ,שכולל בדרך כלל פינוי
של התושבים ,הריסת הקיים ו"בינוי" החדש ,משמעותו לא פעם פגיעה במתחם שימור -במבנה,
במארג המתחם ,בגבולותיו וכד' .תמ"א 38היא תכנית מתאר לחיזוק בניינים מפני רעידות אדמה.
בתכנית זו תהליך החיזוק עצמו ,ובעיקר התמריץ הניתן לבעלי הבתים לחזק את הבניין בזכות ההיתר
להוספת קומות למבנה ,עלולים לא פעם לפגוע בדרישות לשימור המבנה ובמגבלות המוטלות עליו
מכורח השימור.
הסיבות העיקריות לכך שהרשויות המקומיות -האמונות על הפיתוח הפיזי של יישוביהן -
מעדיפות את הפיתוח ,הן בעיקר כלכליות :הצורך לייצר תמריצים כלכליים לשימור או לפצות את
בעלי הבתים הפרטיים על זכויות הבנייה הנלקחות מהם כתוצאה מהצורך לשמר (ראו הרחבה בסעיף
.)2.5אך יש גם גורמים נוספים :בראש ובראשונה היעדר מנגנון מקצועי המאזן בין לחצי פיתוח לבין
צורכי השימור .היעדרו של מנגנון זה בא לידי ביטוי בהיעדר מקורות תקציביים לשימור ,בהיעדר
תודעת שימור ,באי-רצון להתמודד עם מורכבות השימור ובחוסר היכולת להוציא לפועל פעילות
שימור -בדרך כלל בשל היעדר תמיכה רגולטורית כוללנית בשימור.
ביטוי נוסף ,מעשי ,לקונפליקט שבין לחצי הפיתוח לבין צורכי השימור נעוץ בפן הסטטוטורי-
אדמיניסטרטיבי של תהליך השימור ,ויש לו קשר ישיר לדילמה שהרשות המקומית ניצבת בפניה.
בדוח מבקר המדינה מוצגת הבעיה כך:
נמצא ,כי יש צורך בשינוי הרכב ועדת שימור .איוש תפקיד יו"ר הוועדה המקומית לתכנון
ולבנייה ויו"ר ועדת השימור באותו אדם טומן בחובו בעייתיות ,מאחר שהשיקולים העומדים
לנגד עיניו של יו"ר ועדה מקומית נוגדים לעתים את אלה של יו"ר ועדת שימור :בכובעו כיו"ר
הוועדה המקומית הוא מתמקד במכלול השיקולים הקשורים לתכנון העיר ולפיתוחה בהווה
ובעתיד ,ואילו בכובעו כיו"ר ועדת השימור הוא מחויב לשימור מורשת העבר ולשמירה על
האינטרס הציבורי בהקשר זה( .דוח מבקר המדינה.)2005 ,
לדיכוטומיה המקובלת בין לחצי פיתוח לבין שימור ,ולתפיסה כי מובנה בה קונפליקט לא תמיד יש
הצדקה בשטח .לתהליכי שימור יכולות להיות השפעות חיוביות ביותר על תהליכי פיתוח קהילתי-
כלכלי מקומי .השימור ,בעיקר במרכזי הערים ,הוא מנוף מוכח לחידוש ולהתחדשות עירונית ,לפיתוח
מוקדי תיירות ולביסוס שימושים משולבים במתחם השימור .לדוגמה -מגורים משולבים במסחר
ובשירותים במרכזי הערים ההיסטוריות ,נווה צדק בתל-אביב ושכונת נחלאות בירושלים .היסוד
42ניהול מערכתי של השימור
