Page 10 - ראשונים להעז
P. 10
‫פתח דבר‬

‫בצהרי יום חמישי‪ 6 ,‬באפריל ‪ ,1944‬התמלא אולם בית הכנסת ישורון שבירושלים בקהל‬
‫רב‪ .‬נוכחותם של שני הרבנים הראשיים‪ ,‬של ראשי הסוכנות היהודית והוועד הלאומי‬
‫ושל נציגי המוסדות הלאומיים השונים‪ ,‬ולצדם קציני צבא ופקידי ממשל בריטים‪,‬‬
‫העידה על כך כי במקום עומד להתקיים אירוע מיוחד‪ .‬רמז לכך גם לבושם המגוון של‬
‫הנאספים‪ :‬חלקם בלבוש אזרחי‪ ,‬חלקם במדי יחידות שונות של הצבא הבריטי‪ ,‬ואחרים‬
‫לבושים מדי חאקי וחובשים כובע "אוסטרלי" ‪ -‬נוטרים ממשטרת היישובים העבריים‪.‬‬
‫החזן טיפס על במת בית הכנסת והחל לקרוא מפרק קי"ט שבספר תהילים‪ .‬תחילה‬
‫קרא את הפסוקים הפותחים באות א'‪ ,‬אחר כך את הפסוקים במתחילים באות ו'‪ ,‬ואז‬
‫את אלה הנפתחים באותיות ר' ו‪-‬ד'‪ .‬היה זה טקס אזכרה לכבודו של מייג'ור‪-‬גנרלא‬
‫אורד צ'רלס וינגייט‪ ,‬קצין נוצרי בצבא הבריטי‪ ,‬אשר נהרג בהתרסקות מטוס בבורמה‬
‫כשבועיים קודם לכן‪ .‬בהמשך האירוע נישאו דברים לזכרו של המנוח‪ ,‬הוקראו פסוקי‬
‫תנ"ך שהיו חביבים עליו ונאמרה תפילה למנוחת נשמתו על ידי הרב הראשי‪ ,‬אשר כינה‬

‫את וינגייט "חסיד אומות העולם"‪1.‬‬
‫טקס האזכרה היה רק אחד מביטויי האבל ביישוב העברי על מותו של וינגייט‪.‬‬
‫דוד בן‪-‬גוריון‪ ,‬אשר קיבל את הידיעה במהלך נאום שנשא בפני כנס "מגבית החירום‬
‫וההצלה"‪ ,‬ביקש מהקהל לעמוד לזכר המת ונשא דברי הספד‪ ,‬ללא הכנה מראש‪2.‬‬

‫א דרגה המקבילה לדרגת אלוף בצה"ל‪.‬‬

‫‪9‬‬
   5   6   7   8   9   10   11   12   13   14   15