Page 124 - קרובים רחוקים
P. 124
הקולג' הסקוטי עד סוף שנות השלושים
בשנת 1922רכש המיסיון הסקוטי את מתחם בית החולים האנגליקני והקים בו קולג' (מקביל לבית ספר
תיכון כיום) .המוסד פעל במבנה בית החולים ,ובית הרופא נמסר למנהל הקולג' הכומר הרברנד סמפל392.
הכומר היה איש מרשים וגבוה שהרכיב משקפיים מיוחדים והיה בעל ידע רב בתלמוד ובתנ"ך393.
הקולג' הסקוטי היה המוסד האנגלי המכובד ביותר בארץ ,ורמת הלימודים בו הייתה גבוהה מאוד .הוא
היה פתוח לכל קבוצות האוכלוסייה ,ולמדו בו מוסלמים ,יהודים ,נוצרים ובהאים ,מקצתם מצפת ואחרים
מכל חלקי הארץ .למדו בו בנים למשפחות בריטיות מכובדות ששירתו בתפקידי ניהול באזור ,בנים של
פקידי המנדט הבריטי ,תלמידים מסוריה ,מירדן ומעירק ואף מהמזרח הרחוק .רוב התלמידים היו ערבים
ממשפחות מבוססות394.
בקולג' היו ארבע כיתות וכיתת מכינה .עם תום לימודיהם הוענקה לבוגרים תעודת בגרות או תעודת
סיום .הלימודים התנהלו באנגלית ,ותכנית הלימודים נועדה להכין את התלמידים לבחינות הבגרות של
ממשלת המנדט וללימודים באוניברסיטאות בלונדון ובארצות אחרות .הייתה בו גם מסגרת של פנימייה,
ותלמידים מארצות ערב השכנות יכלו להתגורר בה בעת לימודיהם (דמי הלימוד בה היו שלושים
לא"י בשנה ,ועלות הלימודים האקסטרניים הייתה בין חמש ל 11-לא"י -בהתאם לשנת הלימוד)395.
גם היהודים בני צפת רצו ללמוד בקולג' הפרוטסטנטי ,שכונה "הישיבה הסקוטית" ,שכן הוא היה
מסגרת הלימודים היחידה לתלמידים שסיימו שמונה שנות לימוד וביקשו להמשיך את לימודיהם בעיר.
הקהילה היהודית לא התנגדה לפעילותו ,למרות חששה שבהשפעת הלימודים בו עלולים התלמידים
לנטוש את היהדות .ואכן ,בקולג' למדו לא מעטים מתושבי צפת היהודית ,ובהם השופט צבי ברנזון
(שבהמשך גם לימד בו מתמטיקה ועברית) 396,שמואל טולדנו -שהיה היועץ לענייני ערבים לשלושה
ראשי ממשלה וחבר הכנסת התשיעית; מאיר מייבר-מייברג -מפקד כוחות ה"הגנה" בצפת לפני מלחמת
העצמאות ומאוחר יותר ראש עיריית צפת; אריה בנדרלי -מראשי המלונאים בצפת; זאב מתתיהו פרל -
מראשי הציבור בעיר ,ורבים אחרים.
בקולג' לא הייתה הטפה מיסיונרית ישירה ,והייתה סובלנות דתית לבני כל הדתות .יום הלימודים
נפתח בתפילת בוקר משותפת שניהל המנהל ,לבוש בבגדי הכהונה שלו .נוסח התפילה היה כללי מאוד
ולא כיוון לדת מסוימת .התלמידים היהודים לא למדו בימי שבת וראשון ,והתלמידים המוסלמים שוחררו
גם לתפילת יום שישי בצהריים .ליהודים ניתן בכל יום שיעור אחד בעברית עם מורה יהודי ,והם למדו
בו תנ"ך ומשנה ,ספרות עברית ולשון .מי שביקש קיבל ארוחות כשרות 397.צבי ברנזון ,שהתחיל ללמוד
בקולג' הסקוטי בשנת ,1923סיפר:
אמנם היה זה בית ספר של המיסיון ,אבל המיסיונריות לא הורגשה בו .הסימן היחיד
להיותו בית ספר דתי היה ,שכל התלמידים בכל הכיתות היו מתכנסים בבוקר באחד
האולמות ומנהל בית הספר ,כומר סקוטי ,היה קורא פרק מהתנ"ך .חצי שעה היה
קורא פרק מהתנ"ך ובחצי השני היה קורא פרק מהברית החדשה .הלימודים עצמם
לא היו לימודי דת ,ולא הורגשה בהם רוח דתית398.
במאורעות תרפ"ט הגישו מנהל הקולג' הכומר סמפל ,אשתו וצוות הקולג' סיוע לקהילה היהודית .ממכתב
תודה ששלחו ב 15-באוקטובר 1929נציגי ועד הקהילה של צפת ("הוועד היהודי לרווחה") עולה כי
הקולג' שימש מחסה לכמה משפחות צפתיות שנותרו חסרות בית בעקבות הפרעות .אנשי הקולג' סיפקו
122רחוקים קרובים
בשנת 1922רכש המיסיון הסקוטי את מתחם בית החולים האנגליקני והקים בו קולג' (מקביל לבית ספר
תיכון כיום) .המוסד פעל במבנה בית החולים ,ובית הרופא נמסר למנהל הקולג' הכומר הרברנד סמפל392.
הכומר היה איש מרשים וגבוה שהרכיב משקפיים מיוחדים והיה בעל ידע רב בתלמוד ובתנ"ך393.
הקולג' הסקוטי היה המוסד האנגלי המכובד ביותר בארץ ,ורמת הלימודים בו הייתה גבוהה מאוד .הוא
היה פתוח לכל קבוצות האוכלוסייה ,ולמדו בו מוסלמים ,יהודים ,נוצרים ובהאים ,מקצתם מצפת ואחרים
מכל חלקי הארץ .למדו בו בנים למשפחות בריטיות מכובדות ששירתו בתפקידי ניהול באזור ,בנים של
פקידי המנדט הבריטי ,תלמידים מסוריה ,מירדן ומעירק ואף מהמזרח הרחוק .רוב התלמידים היו ערבים
ממשפחות מבוססות394.
בקולג' היו ארבע כיתות וכיתת מכינה .עם תום לימודיהם הוענקה לבוגרים תעודת בגרות או תעודת
סיום .הלימודים התנהלו באנגלית ,ותכנית הלימודים נועדה להכין את התלמידים לבחינות הבגרות של
ממשלת המנדט וללימודים באוניברסיטאות בלונדון ובארצות אחרות .הייתה בו גם מסגרת של פנימייה,
ותלמידים מארצות ערב השכנות יכלו להתגורר בה בעת לימודיהם (דמי הלימוד בה היו שלושים
לא"י בשנה ,ועלות הלימודים האקסטרניים הייתה בין חמש ל 11-לא"י -בהתאם לשנת הלימוד)395.
גם היהודים בני צפת רצו ללמוד בקולג' הפרוטסטנטי ,שכונה "הישיבה הסקוטית" ,שכן הוא היה
מסגרת הלימודים היחידה לתלמידים שסיימו שמונה שנות לימוד וביקשו להמשיך את לימודיהם בעיר.
הקהילה היהודית לא התנגדה לפעילותו ,למרות חששה שבהשפעת הלימודים בו עלולים התלמידים
לנטוש את היהדות .ואכן ,בקולג' למדו לא מעטים מתושבי צפת היהודית ,ובהם השופט צבי ברנזון
(שבהמשך גם לימד בו מתמטיקה ועברית) 396,שמואל טולדנו -שהיה היועץ לענייני ערבים לשלושה
ראשי ממשלה וחבר הכנסת התשיעית; מאיר מייבר-מייברג -מפקד כוחות ה"הגנה" בצפת לפני מלחמת
העצמאות ומאוחר יותר ראש עיריית צפת; אריה בנדרלי -מראשי המלונאים בצפת; זאב מתתיהו פרל -
מראשי הציבור בעיר ,ורבים אחרים.
בקולג' לא הייתה הטפה מיסיונרית ישירה ,והייתה סובלנות דתית לבני כל הדתות .יום הלימודים
נפתח בתפילת בוקר משותפת שניהל המנהל ,לבוש בבגדי הכהונה שלו .נוסח התפילה היה כללי מאוד
ולא כיוון לדת מסוימת .התלמידים היהודים לא למדו בימי שבת וראשון ,והתלמידים המוסלמים שוחררו
גם לתפילת יום שישי בצהריים .ליהודים ניתן בכל יום שיעור אחד בעברית עם מורה יהודי ,והם למדו
בו תנ"ך ומשנה ,ספרות עברית ולשון .מי שביקש קיבל ארוחות כשרות 397.צבי ברנזון ,שהתחיל ללמוד
בקולג' הסקוטי בשנת ,1923סיפר:
אמנם היה זה בית ספר של המיסיון ,אבל המיסיונריות לא הורגשה בו .הסימן היחיד
להיותו בית ספר דתי היה ,שכל התלמידים בכל הכיתות היו מתכנסים בבוקר באחד
האולמות ומנהל בית הספר ,כומר סקוטי ,היה קורא פרק מהתנ"ך .חצי שעה היה
קורא פרק מהתנ"ך ובחצי השני היה קורא פרק מהברית החדשה .הלימודים עצמם
לא היו לימודי דת ,ולא הורגשה בהם רוח דתית398.
במאורעות תרפ"ט הגישו מנהל הקולג' הכומר סמפל ,אשתו וצוות הקולג' סיוע לקהילה היהודית .ממכתב
תודה ששלחו ב 15-באוקטובר 1929נציגי ועד הקהילה של צפת ("הוועד היהודי לרווחה") עולה כי
הקולג' שימש מחסה לכמה משפחות צפתיות שנותרו חסרות בית בעקבות הפרעות .אנשי הקולג' סיפקו
122רחוקים קרובים
