Page 127 - קרובים רחוקים
P. 127
תחושותיה כחולה (ראו בהמשך‪ :‬רחל המשוררת ובית חולים רוטשילד‪-‬הדסה")‪ .‬גם נפגעי מאורעות‬
‫תר"פ‪-‬תרפ"א (‪ )1921-1920‬טופלו בבית החולים‪ ,‬שהפך להיות חלק ממערך ההגנה הפעיל של העיר‪.‬‬
‫עם עליית מספרם של חולי השחפת בארץ ובעקבותיה מצוקת האשפוז שלהם החלה הדסה לפעול‬
‫לפתיחת מחלקה לחולי שחפת‪ .‬לאחר בחינת חלופות שונות החלו ב‪ 1925-‬ביישום התכניות‪ ,‬השתמשו‬
‫במשאבים שהוסבו מהמחלקה הכירורגית‪ .‬המחלקה נפתחה בקומה השנייה של הבניין בסוף מאי ‪.1926‬‬
‫בתחילה היו בה ‪ 22‬מיטות‪ ,‬ובשנים שאחרי כן היא הלכה וגדלה עד שבתחילת ‪ 1929‬היו בה ‪ 42‬מיטות‪,‬‬
‫והחולים אושפזו במחלקה הפנימית‪ .‬באותה שנה מונה למנהל בית החולים ד"ר פנחס וייל‪ ,‬מומחה‬

‫למחלות ריאה‪408.‬‬
‫מאורעות תרפ"ט (‪ )1929‬לוו במעשי אלימות של הערבים ובהתנכלות ליהודי צפת‪ .‬כדי להגן עליהם‬
‫ריכזו הבריטים את כל בני הקהילה בבניין הממשל (הסראיה)‪ ,‬שהתנאים בו היו מחפירים‪ .‬בהוראת ה"הגנה"‬
‫נערך בית החולים מראש לקראת האירועים והצטייד באמצעי חבישה‪ 25 .‬מיטות פונו כדי לאשפז בהן את‬
‫הפצועים‪ .‬שלוחה קדמית נפתחה במבנה‪ ,‬ששימש גם את משטרת העיר‪ ,‬ואליה הובאו הפצועים קל‪ .‬בבית‬
‫החולים עצמו טופלו ‪ 108‬פצועים ‪ -‬ילדים ומבוגרים‪ ,‬נשים וגברים‪ .‬תשעה מהם מתו במהלך הטיפול‪.‬‬

‫לאחר האירועים המשיך צוות בית החולים לתמוך במשפחות הנפגעים ולטפל בהן‪409.‬‬
‫המשבר הכלכלי שהיכה בארצות הברית ב‪ 1929-‬פגע גם בארגון הדסה‪ ,‬והוא נאלץ לצמצם את‬
‫הוצאותיו‪ .‬להחלטה זו הייתה השפעה גם על בית החולים של הארגון בצפת‪ .‬ד"ר וייל נתקל בקשיים‬
‫רבים במאמציו לקבל משאבים לשיפוצים ולשיפורים חיוניים‪ .‬גם פנייתו לפיק"א לא נענתה‪ .‬בצר לו פנה‬

‫גן העיר‬ ‫שער צדדי בית החולים‬
‫'הדסה'‬

‫הלוויות הנרצחים בצפת במאורעות אב תרפ"ט ( ‪ )1929‬יוצאת לדרכה מבית‬
‫החולים הדסה (באדיבות אוסף תולדות היישוב‪ ,‬ארכיון התצלומים‪ ,‬יד יצחק בן צבי)‬
‫תקופה שלישית ‪125‬‬
   122   123   124   125   126   127   128   129   130   131   132