Page 126 - קרובים רחוקים
P. 126
לנזקקים בגדים ,ואירחו את האחיות שנשלחו לטפל בנפגעים היהודים 399.בתשובתו הודה הכומר סמפל על
המכתב שקיבל ,והתנצל שהקולג' לא היה יכול להעניק סיוע רחב יותר ,מפאת חוסר מקום .הכומר הביע
את הערכתו על עמידתה המכובדת של הקהילה היהודית במצב כה מחריד 400.אחת המשפחות שקיבלה
מחסה הייתה משפחת ברנזון ,שביתה נשרף בפרעות .צבי ברנזון ציין כי "מנהל הקולג' הטיב עמנו והכניס
את משפחתנו לאחד האגפים של הקולג' .גרנו שם במשך כל תקופת החופשה הגדולה בקיץ ,עד תחילת
שנת הלימודים"401.
הביקוש ללימודים בקולג' הסקוטי היה גדול .בשנת 1932דיווחו ראשי היהודים בצפת כי מספר
התלמידים היהודים בקולג' עולה על ארבעים -רובם נמנו עם הציבור האשכנזי .התלמידים באו מכל
שכבות הקהילה בצפת ובאזור :מבני המנהיגים ועד משפחות שהתקיימו מכספי החלוקה402.
הקולג' המשיך לפעול עד פרוץ המרד הערבי הגדול ב 1936-ומאורעות תרצ"ח-תרצ"ט ,שבהם טבחו
פורעים ערבים בתושביה היהודים של צפת .בין שתי הקהילות שררה מתיחות ,והקולג' עבר לחיפה והמשיך
לפעול בה בשם "סנט לוקס" עד סיום המנדט403.
עם פינוי הקולג' הסקוטי התמקמו הבריטים במתחם ,והבניין נעשה למטה המרכזי של משטרת הגבולות
הבריטית וחיל הספר של עבר הירדן ,שהיו בשלבי התארגנות .בבניין בית הרופא התמקמה לשכתו של סגן
מושל מחוז הגליל 404.מושל המחוז היה פירי-גורדון ,איש מרשים בוגר אוקספורד ,והוא עזב את צפת רק
כשפינו אותה הבריטים באפריל .1948לפירי-גורדון היו שני סגנים -ערבי ויהודי -והוא שמר על יחסים
טובים עם כל תושבי העיר ,הערבים והיהודים:
בחגים הנוצריים היה מפגש מעניין ,מכיוון הרובע היהודי היו מגיעים בשורה הרב
זילברמן ,יהודי מרשים ,גבוה ,חבוש שטריימל לראשו ,גרביים סרוגים ונעליים
מיוחדות ,מר פודהורצר ,זאב פרל חבר המועצה ,ויהודה מייברג גם הוא חבר
המועצה .מהרובע הערבי הגיעה משלחת ,מכיוון בניין שבראשה ראש העיר זכי
כדורה ,שתי המשלחות נפגשו בכניסה לבית בוסל ונכנסו יחד לברך את קצין המחוז,
פירי גורדון405.
בית החולים הדסה
מאז תחילת שנות העשרים הלך והתפתח מעבר לרחוב ששכן בו בית החולים האנגליקני בית החולים
הדסה ,והיה לבית החולים המרכזי .מנהליו נעשו לגורם רב חשיבות בצפת ובגליל .המוסד קלט חולים
מרחבי האזור ,ללא העדפת דת או מגזר -מערים ומכפרים ,ממושבים ומקיבוצים .הוא היה ל"בית החולים
של החלוצים" ,שחלקם נזקק להמשך טיפול בחדרים או בדירות שנשכרו בעיר .כך קמה סביב בית החולים
מעין שכונת חלוצים ,והייתה בעלת תרומה חשובה לכלכלת העיר 406.רבים מחלוצי העליות הראשונות
טופלו בבית החולים רוטשילד-הדסה ,ובהם יצחק בן צבי ומשה שרת; א"ד גורדון ומיכאל הלפרין,
שז'בוטינסקי בא לבקרו על ערש דווי .נתן איכר איש ביתניה אושפז בו בגלל מלריה ,וכתב להוריו שמדובר
בבית חולים מודרני ונקי ,שהרופאים נהדרים ושיש בו ספרים בגרמנית!407
חולה מפורסמת שאושפזה בבית החולים הייתה רחל בלובשטיין (רחל המשוררת) .רחל אושפזה
לראשונה בשנת ,1921חודשים מעטים לאחר גירושה מדגניה ,ושוב בשנת ,1925כשהחמירה
השחפת שממנה סבלה .יצירתה ומכתביה בעת אשפוזה שופכים אור על צפת ,על בית החולים ועל
124רחוקים קרובים
המכתב שקיבל ,והתנצל שהקולג' לא היה יכול להעניק סיוע רחב יותר ,מפאת חוסר מקום .הכומר הביע
את הערכתו על עמידתה המכובדת של הקהילה היהודית במצב כה מחריד 400.אחת המשפחות שקיבלה
מחסה הייתה משפחת ברנזון ,שביתה נשרף בפרעות .צבי ברנזון ציין כי "מנהל הקולג' הטיב עמנו והכניס
את משפחתנו לאחד האגפים של הקולג' .גרנו שם במשך כל תקופת החופשה הגדולה בקיץ ,עד תחילת
שנת הלימודים"401.
הביקוש ללימודים בקולג' הסקוטי היה גדול .בשנת 1932דיווחו ראשי היהודים בצפת כי מספר
התלמידים היהודים בקולג' עולה על ארבעים -רובם נמנו עם הציבור האשכנזי .התלמידים באו מכל
שכבות הקהילה בצפת ובאזור :מבני המנהיגים ועד משפחות שהתקיימו מכספי החלוקה402.
הקולג' המשיך לפעול עד פרוץ המרד הערבי הגדול ב 1936-ומאורעות תרצ"ח-תרצ"ט ,שבהם טבחו
פורעים ערבים בתושביה היהודים של צפת .בין שתי הקהילות שררה מתיחות ,והקולג' עבר לחיפה והמשיך
לפעול בה בשם "סנט לוקס" עד סיום המנדט403.
עם פינוי הקולג' הסקוטי התמקמו הבריטים במתחם ,והבניין נעשה למטה המרכזי של משטרת הגבולות
הבריטית וחיל הספר של עבר הירדן ,שהיו בשלבי התארגנות .בבניין בית הרופא התמקמה לשכתו של סגן
מושל מחוז הגליל 404.מושל המחוז היה פירי-גורדון ,איש מרשים בוגר אוקספורד ,והוא עזב את צפת רק
כשפינו אותה הבריטים באפריל .1948לפירי-גורדון היו שני סגנים -ערבי ויהודי -והוא שמר על יחסים
טובים עם כל תושבי העיר ,הערבים והיהודים:
בחגים הנוצריים היה מפגש מעניין ,מכיוון הרובע היהודי היו מגיעים בשורה הרב
זילברמן ,יהודי מרשים ,גבוה ,חבוש שטריימל לראשו ,גרביים סרוגים ונעליים
מיוחדות ,מר פודהורצר ,זאב פרל חבר המועצה ,ויהודה מייברג גם הוא חבר
המועצה .מהרובע הערבי הגיעה משלחת ,מכיוון בניין שבראשה ראש העיר זכי
כדורה ,שתי המשלחות נפגשו בכניסה לבית בוסל ונכנסו יחד לברך את קצין המחוז,
פירי גורדון405.
בית החולים הדסה
מאז תחילת שנות העשרים הלך והתפתח מעבר לרחוב ששכן בו בית החולים האנגליקני בית החולים
הדסה ,והיה לבית החולים המרכזי .מנהליו נעשו לגורם רב חשיבות בצפת ובגליל .המוסד קלט חולים
מרחבי האזור ,ללא העדפת דת או מגזר -מערים ומכפרים ,ממושבים ומקיבוצים .הוא היה ל"בית החולים
של החלוצים" ,שחלקם נזקק להמשך טיפול בחדרים או בדירות שנשכרו בעיר .כך קמה סביב בית החולים
מעין שכונת חלוצים ,והייתה בעלת תרומה חשובה לכלכלת העיר 406.רבים מחלוצי העליות הראשונות
טופלו בבית החולים רוטשילד-הדסה ,ובהם יצחק בן צבי ומשה שרת; א"ד גורדון ומיכאל הלפרין,
שז'בוטינסקי בא לבקרו על ערש דווי .נתן איכר איש ביתניה אושפז בו בגלל מלריה ,וכתב להוריו שמדובר
בבית חולים מודרני ונקי ,שהרופאים נהדרים ושיש בו ספרים בגרמנית!407
חולה מפורסמת שאושפזה בבית החולים הייתה רחל בלובשטיין (רחל המשוררת) .רחל אושפזה
לראשונה בשנת ,1921חודשים מעטים לאחר גירושה מדגניה ,ושוב בשנת ,1925כשהחמירה
השחפת שממנה סבלה .יצירתה ומכתביה בעת אשפוזה שופכים אור על צפת ,על בית החולים ועל
124רחוקים קרובים
