Page 128 - קרובים רחוקים
P. 128
ביולי 1930בשני מכתבים להנהלת הדסה בארץ ישראל וביקש לבחון מחדש את מערכת היחסים בין בית
החולים הדסה בצפת לבין פיק"א:
הריני להודיעכם בזה כי אחרי חקירות ודרישות במקומות שונים -פיק"א ,משרד
הטבו וכו' -הובהר לי כי חלקות האדמה של ביה"ח ולא ביה"ח גופא רשומים על
שם גב' הברונית אשתו של הברון אדמונד רוטשילד .ביה"ח שלנו נבנה בשנת 1909
ואפשר אפוא פעם אחת לפנות בבקשה למשפחת רוטשילד להקציב סכום לשם תיקון
יסודי של הבית.
התמיכה השנתית הניתנת לנו ע"י משפחת רוטשילד היא 500פרנק צרפתי ,כלומר
כ 4-לא"י בערך .אפשר ,כמובן ,גם להעמיד את שאלת הגדלת התמיכה הזו לפני
משפחת רוטשילד410.
במכתב שכתב למחרת הרחיב ד"ר וייל:
הרינו להודיעכם גם את השתלשלות העניינים בדבר מסירת הבניין ע"י הברונית
רוטשילד אשת הנדיב הידוע.
לערך בשנת 1913-1912מסרה הברונית לארגון אליאנס (כל ישראל חברים) בפריז
ייפוי כח המאושר ע"י הקונסול הטורקי בפריז .ייפוי כח זה הועבר ע"י כל-ישראל-
חברים לבא כוחה בצפת מר פרחי ,שהיה אז מנהל ביה"ס של הכי"ח בצפת ,באישור
הולי בבירות ,ומאז ייפוי הכח על ביה"ח הוא אליאנס.
את השאלה הזאת מצאנו לנכון לעורר מפני שיש לה ערך פרינציפיוני ,כי מאחר
שהדסה נושאת בעול הנהלת ביה"ח הזה ,נדמה לנו ,היה נכון ,שהיא תהיה גם בעלת
הזכויות על הבניין ,אם אין נגד הוראות ,שאין אנו יודעים ,לסידור הזה411.
מהתכתבות זו ומהתכתבויות אחרות ניתן ללמוד על מחלוקת סמויה וגלויה שהתגלעה בין ארגון
הדסה לבין פיק"א בסוגיית הזכויות על נכסי בית החולים ,מחלוקת שליוותה את שני הארגונים לאורך
שנים רבות.
לנוכח המשבר הכלכלי שקלו מנהלי הדסה אפשרות לסגור את בית החולים .באפריל 1931התארגנו
ראשי הציבור בעיר והחליטו לפעול מול הארגון במטרה למנוע את סגירת המוסד" ,שהוא אחד המשענות
של היישוב היהודי עשיר הפורענות בצפת" 412.בל"ג בעומר באותה שנה יצאה משלחת של ראשי הציבור
בצפת ובגליל לארצות הברית להיפגש עם גב' פרנקלין ,באת כוח "נשות הדסה" בארצות הברית .לאחר
ששטחו את טענותיהם בפניה הודיעה שהיא מבינה את המצב ,אך הבהירה שהדסה נתקלת בקשיים
במאמציה לממש את תכניותיה .לדבריה ,הדסה עדיין לא החליטה במה לקצץ ,ובסיום הפגישה הבטיחה
שתעשה כמיטב יכולתה כדי שבית החולים ימשיך לפעול 413.נוסף לחשיבותו של בית החולים לעיר
צפת ולאזור כולו ,הודגשו במסע המחאה שנערך למניעת סגירתו גם ייחודיותו וגם התמחותו בטיפול
בחולי שחפת ,אשר בלעדיו לא היה להם ריפוי 414.ארגון הדסה היה גם גורם כלכלי חשוב לצפת ,והיה
המעסיק השני בגודלו בעיר :עבדו בו עשרים איש ,ונוסף להם התפרנסו עוד משפחות רבות מאספקת
שירותים למוסד415.
126רחוקים קרובים
החולים הדסה בצפת לבין פיק"א:
הריני להודיעכם בזה כי אחרי חקירות ודרישות במקומות שונים -פיק"א ,משרד
הטבו וכו' -הובהר לי כי חלקות האדמה של ביה"ח ולא ביה"ח גופא רשומים על
שם גב' הברונית אשתו של הברון אדמונד רוטשילד .ביה"ח שלנו נבנה בשנת 1909
ואפשר אפוא פעם אחת לפנות בבקשה למשפחת רוטשילד להקציב סכום לשם תיקון
יסודי של הבית.
התמיכה השנתית הניתנת לנו ע"י משפחת רוטשילד היא 500פרנק צרפתי ,כלומר
כ 4-לא"י בערך .אפשר ,כמובן ,גם להעמיד את שאלת הגדלת התמיכה הזו לפני
משפחת רוטשילד410.
במכתב שכתב למחרת הרחיב ד"ר וייל:
הרינו להודיעכם גם את השתלשלות העניינים בדבר מסירת הבניין ע"י הברונית
רוטשילד אשת הנדיב הידוע.
לערך בשנת 1913-1912מסרה הברונית לארגון אליאנס (כל ישראל חברים) בפריז
ייפוי כח המאושר ע"י הקונסול הטורקי בפריז .ייפוי כח זה הועבר ע"י כל-ישראל-
חברים לבא כוחה בצפת מר פרחי ,שהיה אז מנהל ביה"ס של הכי"ח בצפת ,באישור
הולי בבירות ,ומאז ייפוי הכח על ביה"ח הוא אליאנס.
את השאלה הזאת מצאנו לנכון לעורר מפני שיש לה ערך פרינציפיוני ,כי מאחר
שהדסה נושאת בעול הנהלת ביה"ח הזה ,נדמה לנו ,היה נכון ,שהיא תהיה גם בעלת
הזכויות על הבניין ,אם אין נגד הוראות ,שאין אנו יודעים ,לסידור הזה411.
מהתכתבות זו ומהתכתבויות אחרות ניתן ללמוד על מחלוקת סמויה וגלויה שהתגלעה בין ארגון
הדסה לבין פיק"א בסוגיית הזכויות על נכסי בית החולים ,מחלוקת שליוותה את שני הארגונים לאורך
שנים רבות.
לנוכח המשבר הכלכלי שקלו מנהלי הדסה אפשרות לסגור את בית החולים .באפריל 1931התארגנו
ראשי הציבור בעיר והחליטו לפעול מול הארגון במטרה למנוע את סגירת המוסד" ,שהוא אחד המשענות
של היישוב היהודי עשיר הפורענות בצפת" 412.בל"ג בעומר באותה שנה יצאה משלחת של ראשי הציבור
בצפת ובגליל לארצות הברית להיפגש עם גב' פרנקלין ,באת כוח "נשות הדסה" בארצות הברית .לאחר
ששטחו את טענותיהם בפניה הודיעה שהיא מבינה את המצב ,אך הבהירה שהדסה נתקלת בקשיים
במאמציה לממש את תכניותיה .לדבריה ,הדסה עדיין לא החליטה במה לקצץ ,ובסיום הפגישה הבטיחה
שתעשה כמיטב יכולתה כדי שבית החולים ימשיך לפעול 413.נוסף לחשיבותו של בית החולים לעיר
צפת ולאזור כולו ,הודגשו במסע המחאה שנערך למניעת סגירתו גם ייחודיותו וגם התמחותו בטיפול
בחולי שחפת ,אשר בלעדיו לא היה להם ריפוי 414.ארגון הדסה היה גם גורם כלכלי חשוב לצפת ,והיה
המעסיק השני בגודלו בעיר :עבדו בו עשרים איש ,ונוסף להם התפרנסו עוד משפחות רבות מאספקת
שירותים למוסד415.
126רחוקים קרובים
