Page 61 - קרובים רחוקים
P. 61
.1הבקשה לפרמאן עבור המבנים תידחה גם היא.
.2הבנייה של בניין מרפאות החוץ בעלות מוערכת של 400ליש"ט תאושר כאשר:
(א) התכנית תעודכן ,תשופץ ותאושר; (ב) הגירעון בקרן המבנים של צפת ייסגר,
והכסף הנדרש יגויס מתרומות מיוחדות.
.3ד"ר אנדרסון יטפל בהעברת הבעלות על הקרקע של בית החולים ובית הרופא
משמו ל"אגודה הלונדונית".
.4הצעתו של ד"ר אנדרסון לייעד חלקה מהמגרש לבית קברות מאושרת באופן
עקרוני ויש להכין תכנית המראה את מיקום השטח המוצע ביחס למיקום בית
החולים העתידי.
.5הגבהת החומה המקיפה -נדחית []...
.8הוצאה של עד עשר ליש"ט עבור שיפוץ התנור בבית הרופא מאושרת.
.9סך של שבעים ליש"ט יוקצה עבור הוצאות הנסיעה חזרה לצפת של ד"ר אנדרסון,
שני ילדיו ואשתו המיועדת219.
ד"ר אנדרסון לא הרפה .ימים מספר לפני חתונתו שלח שוב מכתב למועצה ,הדגיש שוב את הצורך לבנות
מיד את בית המרפאות ובית החולים בצפת ,ודחק במועצה לעיין בנושא מחדש .המועצה לא חזרה בה
מהחלטותיה הקודמות באשר למבנה בית החולים ,אך לעומת זאת אישרה את הבנייה של בית המרפאות
בהתאם לתכניות שצורפו למכתב ובסכום של 419ליש"ט -סכום מוסכם 220.באותה ישיבה בירכה המועצה
את הזוג הטרי (שעד לישיבתה הספיק להתחתן) והביעה את תודתה לגב' אנדרסון הטרייה על התנדבותה
לשרת במיסיון הלונדוני במשך שלוש שנים221.
ד"ר אנדרסון פנה פעם נוספת בבקשה לאשר את בנייתו המידית של בניין מרפאות החוץ .המועצה
הסכימה לעיין בבקשתו ,אך דרשה ממנו לשנות את התכנית ולהגדיל את חדר ההמתנה 222.בסופו של דבר,
רק בקיץ 1900אישרה המועצה הכללית של האגודה הלונדונית את הקמתו המידית של בית מרפאות
החוץ במתחם בית החולים העתידי 223.קצב הבנייה הואץ ,ומבנה מרפאות החוץ הושלם בסוף אותה שנה
(שנת 224.)1900
המיסיון החל לקלוט חולים ולהעניק להם טיפול אמבולטורי .חולים שנזקקו לאשפוז שוכנו בבית
החולים הזמני .בד בבד נבנה במתחם החדש בית המגורים למשפחת הרופא ,ואוכלס225.
המחסור בכספים לבניית בית החולים הביא לייסוד קרן מיוחדת בלונדון שייעודה לאסוף תרומות .ד"ר
אנדרסון עצמו ערך לשם כך מגבית מיוחדת באנגליה .בשורות טובות הגיעו בקיץ ,1900כאשר מועצת
האגודה העבירה כ 580-ליש"ט לקרן לבניית בית החולים .היה זה חלק מתרומה שהתקבלה מ"אגודת הסיוע
לפליטים היהודים" -ארגון מיסודה של האגודה הלונדונית -שמכר שטחים בהרטוב שהיו בבעלותו226.
מקור נוסף לכספים להקמת בית החולים בצפת הייתה קרן שהוקמה בסוף המאה ה 19-והתבססה על
הכנסות האגודה מתערוכות בנושא ארץ ישראל ,שהציגה במשך כעשור בכשישים מדינות שונות בעולם.
תערוכות אלו הניבו הכנסות בסך 8,753ליש"ט ,והן הוקצו לקרנות בית החולים בצפת ובירושלים227.
למרות האופטימיות שעוררה ההתגברות על החסם הכספי עדיין היה צורך לקדם ולסיים את התכנון של
בית החולים ולקבל פרמאן מהשלטונות הטורקיים .בשנת 1901ביקר בצפת ד"ר תומס צ'פלין (,)Chaplin
מבקר האגודה הלונדונית .בדוח הביקורת שכתב העלה שורה של סוגיות תכנוניות ומשפטיות המחייבות
החלטות של המועצה בטרם יינתן אישור סופי228.
תקופה שנייה 59
.2הבנייה של בניין מרפאות החוץ בעלות מוערכת של 400ליש"ט תאושר כאשר:
(א) התכנית תעודכן ,תשופץ ותאושר; (ב) הגירעון בקרן המבנים של צפת ייסגר,
והכסף הנדרש יגויס מתרומות מיוחדות.
.3ד"ר אנדרסון יטפל בהעברת הבעלות על הקרקע של בית החולים ובית הרופא
משמו ל"אגודה הלונדונית".
.4הצעתו של ד"ר אנדרסון לייעד חלקה מהמגרש לבית קברות מאושרת באופן
עקרוני ויש להכין תכנית המראה את מיקום השטח המוצע ביחס למיקום בית
החולים העתידי.
.5הגבהת החומה המקיפה -נדחית []...
.8הוצאה של עד עשר ליש"ט עבור שיפוץ התנור בבית הרופא מאושרת.
.9סך של שבעים ליש"ט יוקצה עבור הוצאות הנסיעה חזרה לצפת של ד"ר אנדרסון,
שני ילדיו ואשתו המיועדת219.
ד"ר אנדרסון לא הרפה .ימים מספר לפני חתונתו שלח שוב מכתב למועצה ,הדגיש שוב את הצורך לבנות
מיד את בית המרפאות ובית החולים בצפת ,ודחק במועצה לעיין בנושא מחדש .המועצה לא חזרה בה
מהחלטותיה הקודמות באשר למבנה בית החולים ,אך לעומת זאת אישרה את הבנייה של בית המרפאות
בהתאם לתכניות שצורפו למכתב ובסכום של 419ליש"ט -סכום מוסכם 220.באותה ישיבה בירכה המועצה
את הזוג הטרי (שעד לישיבתה הספיק להתחתן) והביעה את תודתה לגב' אנדרסון הטרייה על התנדבותה
לשרת במיסיון הלונדוני במשך שלוש שנים221.
ד"ר אנדרסון פנה פעם נוספת בבקשה לאשר את בנייתו המידית של בניין מרפאות החוץ .המועצה
הסכימה לעיין בבקשתו ,אך דרשה ממנו לשנות את התכנית ולהגדיל את חדר ההמתנה 222.בסופו של דבר,
רק בקיץ 1900אישרה המועצה הכללית של האגודה הלונדונית את הקמתו המידית של בית מרפאות
החוץ במתחם בית החולים העתידי 223.קצב הבנייה הואץ ,ומבנה מרפאות החוץ הושלם בסוף אותה שנה
(שנת 224.)1900
המיסיון החל לקלוט חולים ולהעניק להם טיפול אמבולטורי .חולים שנזקקו לאשפוז שוכנו בבית
החולים הזמני .בד בבד נבנה במתחם החדש בית המגורים למשפחת הרופא ,ואוכלס225.
המחסור בכספים לבניית בית החולים הביא לייסוד קרן מיוחדת בלונדון שייעודה לאסוף תרומות .ד"ר
אנדרסון עצמו ערך לשם כך מגבית מיוחדת באנגליה .בשורות טובות הגיעו בקיץ ,1900כאשר מועצת
האגודה העבירה כ 580-ליש"ט לקרן לבניית בית החולים .היה זה חלק מתרומה שהתקבלה מ"אגודת הסיוע
לפליטים היהודים" -ארגון מיסודה של האגודה הלונדונית -שמכר שטחים בהרטוב שהיו בבעלותו226.
מקור נוסף לכספים להקמת בית החולים בצפת הייתה קרן שהוקמה בסוף המאה ה 19-והתבססה על
הכנסות האגודה מתערוכות בנושא ארץ ישראל ,שהציגה במשך כעשור בכשישים מדינות שונות בעולם.
תערוכות אלו הניבו הכנסות בסך 8,753ליש"ט ,והן הוקצו לקרנות בית החולים בצפת ובירושלים227.
למרות האופטימיות שעוררה ההתגברות על החסם הכספי עדיין היה צורך לקדם ולסיים את התכנון של
בית החולים ולקבל פרמאן מהשלטונות הטורקיים .בשנת 1901ביקר בצפת ד"ר תומס צ'פלין (,)Chaplin
מבקר האגודה הלונדונית .בדוח הביקורת שכתב העלה שורה של סוגיות תכנוניות ומשפטיות המחייבות
החלטות של המועצה בטרם יינתן אישור סופי228.
תקופה שנייה 59
