Page 57 - קרובים רחוקים
P. 57
‫לעזוב‪ ,‬והוא נשאר בצפת עד יומו האחרון‪ .‬בשנת ‪ 1916‬נדבק בטיפוס הבהרות מחולים שטיפל בהם ונפטר‪ .‬עמנואל פדהצור‪ :‬יומן‪.‬‬
‫‪http://epedhazuryoman.wordpress.com/2013/04/28‬‬
‫‪ 176‬חבצלת‪ 29 ,‬בנובמבר ‪ ;1889‬עברי אנכי‪ 10 ,‬בינואר ‪.1890‬‬
‫‪ 177‬חבצלת‪ 17 ,‬באוגוסט ‪.1900‬‬
‫‪ 178‬לוי‪ ,‬פרקים‪ ,‬עמ' ‪.291‬‬
‫‪ 179‬המגיד‪ 19 ,‬בינואר ‪ ;1890‬לוי‪ ,‬פרקים‪ ,‬עמ' ‪.292‬‬
‫‪ 180‬ליוינגסטון‪ ,‬רופא גלילי‪ ,‬עמ' ‪.124‬‬
‫‪ 181‬טובנהויז‪ ,‬חולם ולוחם‪ ,‬עמ' ‪.102-93‬‬
‫‪ 182‬שם‪ ,‬עמ' ‪ ;98‬חבצלת‪ 19 ,‬בדצמבר ‪ ;1898‬שם‪ 7 ,‬במאי ‪.1897‬‬

‫‪ 183‬שם‪ 4 ,‬בדצמבר ‪ .1898‬לפי לוי הם העסיקו את ד"ר צבי ברדש‪ ,‬שהיה רופא הממשלה‪ .‬לוי‪ ,‬פרקים‪ ,‬עמ' ‪.293‬‬
‫‪ 184‬שם‪.‬‬

‫‪ 185‬בעיתון המליץ פורסם שגב' בלידן הגיע ללונדון כדי לגייס כספים לתחזוקת בית החולים בטבריה‪ .‬אין עדות מדויקת למועד שבו עזב הזוג בלידן את צפת‪.‬‬
‫לאורך כל ‪ 15‬שנותיהם בעיר הייתה פעילותם שנויה במחלוקת‪ .‬עיתוני הזמן עסקו הרבה בפעילותם‪ ,‬בוויכוח ובמאבקים שהם עוררו‪ .‬עיתון חבצלת ייצג את‬
‫עמדת היישוב הישן‪ ,‬ואילו העיתונים הצבי והמליץ ייצגו את ד"ר בלידן ואת תומכיו‪ .‬המליץ‪ 5 ,‬ביולי ‪ ,1901‬עמ' ‪ .2‬גם בטבריה היה ד"ר בלידן שנוי‬
‫במחלוקת‪ .‬בעיתון הפועל הצעיר נכתב "כי זקן הוא הרופא הזה ומלבד זקנותו‪ ,‬הרי הוא גס מטבעו שונא עבודה ואנשים ואוהב כסף"‪ .‬הפועל הצעיר‪ 13 ,‬ביוני‬
‫‪ .1913‬בהמשך האשים העיתון את בני הזוג בלידן שהם מגייסים תרומות בכל העולם לבית חולים יהודי בטבריה ‪ -‬אף שלא קיים בית חולים כזה‪ .‬גם כששהה‬
‫בטבריה היה ד"ר בלידן מעורב בשערוריות ובפרשיות משפטיות‪ .‬הוא האשים רופא מתחרה בעיר‪ ,‬ד"ר ברנדט‪ ,‬במותה של חולה‪ .‬לטענתו‪ ,‬החולה הורעלה‬
‫מתרופה שנתן לה ברנדט‪ ,‬ואילו למעשה בלידן עצמו הוא שטיפל בה במשך שישה ימים קודם לכן‪ .‬בלידן חזר בו מתביעתו‪ ,‬שהייתה כנראה שקרית‪ ,‬והתביעה‬

‫בוטלה‪ .‬ראו מוריה‪ 9 ,‬באפריל ‪ ;1913‬שם‪ 1 ,‬באפריל ‪.1913‬‬
‫‪ 186‬אמבון‪" ,‬תולדות שירותי הרפואה"; לוי‪ ,‬פרקים‪.‬‬
‫‪ 187‬אמבון‪" ,‬תולדות שירותי הרפואה"‪.‬‬
‫‪ 188‬מרגלית וגולדשטיין‪" ,‬מפעלו של הברון"‪.‬‬

‫‪ 189‬מכתב התנצלות מאנשי צפת אל הברון עדמונד ראטהשילד‪ ,‬י"ד בסיוון תרמ"ז (‪ .)1887‬באדיבות קדם בית מכירות פומביות‪ ,‬ירושלים‪.‬‬
‫‪ 190‬שם‪.‬‬

‫‪ 191‬מרדכי אדלמן (‪ ,)1847-1922‬יליד ליטא‪ ,‬היה ממייסדי "למען ציון"‪ ,‬שמטרתה הייתה לסייע ליהודים המבקשים לחיות בארץ ישראל‪ .‬הוא עלה לארץ ישראל‬
‫והתיישב בירושלים‪ ,‬ועיקר פעילותו הייתה בתחום הרפואה‪ .‬אדלמן סייע בהקמתו של בית חולים "שער ציון" ביפו‪ ,‬והיה מפעילי "בני ברית" בירושלים‪ .‬נפטר‬

‫בברלין‪ .‬פרידמן‪ ,‬חברה במשבר‪ ,‬עמ' ‪.139‬‬
‫‪ 192‬תיאור מפורט של בית החולים על חדריו ואגפיו השונים הופיע בהמליץ‪ 3 ,‬במרץ ‪ ;1898‬חבצלת‪ 16 ,‬בינואר ‪.1899‬‬

‫‪ 193‬השקפה‪ 11 ,‬בפברואר ‪.1898‬‬
‫‪ 194‬שם‪.‬‬

‫‪ 195‬המליץ‪ 3 ,‬במרץ ‪ ;1898‬השקפה‪ 11 ,‬בפברואר ‪ ;1898‬הצפירה‪ 19 ,‬ביוני ‪.1899‬‬
‫‪ 196‬שם‪.‬‬

‫‪ 197‬באדיבותה של אילה עדן (גרסטפלד)‪ ,‬נינתו של נפתלי וייסבלום‪.‬‬
‫‪ 198‬טובנהויז‪ ,‬חולם ולוחם‪ ,‬עמ' ‪ .102‬ד"ר אליהו אליעזר שאול כהן (הכהן) (‪ ,)1926-1859‬הידוע גם כד"ר אליאס כהן‪ ,‬נולד בירושלים בשנת ‪ 1859‬והיה הרופא‬
‫היהודי הראשון יליד ירושלים שנשאר בארץ‪ .‬היה בכורו של מיכל הכהן‪ ,‬ממייסדי הלבנון‪ ,‬העיתון הראשון בעברית בארץ ישראל‪ ,‬והחבצלת‪ ,‬העיתון השני‪,‬‬
‫ואחד משבעת מייסדי השכונה הירושלמית נחלת שבעה‪ .‬אחרי בר המצווה של אליהו הוציאו אביו מה"חדר" ושלחו לבית הספר החקלאי מקוה ישראל‪ ,‬כדי‬
‫שירכוש השכלה כללית ויעבוד את אדמת הארץ‪ .‬אך מיכל הכהן התאכזב מרמת הלימודים במוסד‪ ,‬וב‪ 1874-‬שלח את בנו לברלין‪ .‬אליהו סיים שם בהצטיינות‬
‫סמינר למורים והתחיל ללמוד רפואה בהיידלברג‪ .‬באמצע לימודיו שב לירושלים‪ ,‬לימד גרמנית בבית הספר למל והוציא עיתון בגרמנית בשם ירושלים; הוא‬
‫חסך סכום כסף‪ ,‬חזר לגרמניה ללימודי הרפואה‪ ,‬חזר שוב ללמל‪ ,‬לימד גם צרפתית והתמנה למנהל ההוראה במוסד; בהמשך חזר לגרמניה והשתלם בכירורגיה‪,‬‬
‫וב‪ 1892-‬קבל תואר ברפואה מאוניברסיטת פרידריך וילהלם בברלין‪ .‬כשחזר לירושלים התחיל לעבוד כרופא פרטי כללי וקיווה להתקבל לבית החולים ביקור‬
‫חולים‪ ,‬אך בגלל סכסוך בין משפחתו לבין ביקור חולים עבד תקופה קצרה בבית החולים משגב לדך‪ .‬בשנת ‪ 1893‬ניהל את בית חולים מאיר רוטשילד‬
‫בירושלים‪ .‬בסוף ‪ 1893‬התמנה לרופא ממשלתי של השלטון הטורקי בחברון‪ ,‬ולאחר כשנה הועבר לעזה‪ .‬ב‪ 1894-‬נישא ד"ר כהן לשרה בת נפתלי ליאון‪,‬‬
‫נכדתו של בן ציון ליאון‪ ,‬ולרגל נישואיו עבר לעבוד תקופה קצרה ברוסיה‪ .‬כשחזר לארץ עבר לצפת‪ .‬תחילה היה הרופא הממשלתי ואחר כך‪ ,‬לבקשת ד"ר‬
‫מאיר טובנהויז‪ ,‬מקים חברת "משכיל אל דל"‪ ,‬התמנה למנהל בית החולים טולשינסקי אטלינגר‪ .‬לאחר שנסגר בית החולים המשיך ד"ר כהן לקבל חולים‬
‫בין כותלי המוסד הסגור‪ ,‬בחינם‪ .‬בשנת ‪ 1908‬עקר לפתח תקוה ושימש כרופא ועד המושבה‪ .‬כעבור ארבע שנים חזר לגליל‪ ,‬היה רופא ביבניאל ונתמנה על‬
‫ידי משפחת רוטשילד ל"רופא ראשי למושבות הגליל"‪ .‬בשנת ‪ 1912‬נמנה עם חברי הוועד הראשון של "אגודת מדיצינית עברית ביפו"‪ .‬בשנת ‪ ,1914‬במלחמת‬
‫העולם הראשונה‪ ,‬גויס לצבא הטורקי והוצב בחברון ואחר כך בעזה‪ ,‬בבית חולים צבאי‪ .‬עם שחרורו ב‪ 1916-‬הוזמן לעבוד שוב כרופא המושבה בפתח תקוה‪.‬‬
‫בסוף ימיו היה רופא עצמאי בפתח תקוה‪ ,‬עד מותו בט' באב ‪ .1926‬מתוך‪ :‬דוד תדהר (עורך)‪" ,‬אליהו אליעזר שאול כהן"‪ ,‬אנציקלופדיה לחלוצי הישוב‬

‫ובוניו‪ ,‬כרך יא (‪ ,)1961‬עמ' ‪ .3777‬ויקיפדיה ‪ -‬ערך אליהו אליעזר שאול כהן‪.‬‬
‫‪ 199‬הצבי‪ 14 ,‬במאי ‪ ;1897‬המליץ‪ 3 ,‬במרץ ‪.1898‬‬
‫‪ 200‬הצפירה‪ 19 ,‬ביוני ‪.1899‬‬
‫‪ 201‬המליץ‪ 1 ,‬במרץ ‪,1900‬‬
‫‪ 202‬הצבי‪ 9 ,‬ביולי ‪.1897‬‬

‫‪ 203‬הצפירה‪ 19 ,‬ביוני ‪ ;1899‬המליץ‪ 1 ,‬במרץ ‪ ;1900‬חבצלת‪ 16 ,‬בינואר ‪.1899‬‬
‫‪ 204‬שם‪ 17 ,‬באוגוסט ‪.1900‬‬

‫‪ 205‬הצפירה‪ 19 ,‬ביוני ‪ ;1899‬המליץ‪ 1 ,‬במרץ ‪ ;1900‬חבצלת‪ 16 ,‬בינואר ‪.1899‬‬
‫‪ 206‬לוי‪ ,‬פרקים‪ ,‬עמ' ‪.293‬‬

‫‪ 207‬חבצלת‪ 3 ,‬באפריל ‪.1903‬‬
‫‪ 208‬השקפה‪ 31 ,‬בדצמבר ‪ ;1907‬לוי‪ ,‬פרקים‪ ,‬עמ' ‪.293‬‬

‫‪ 209‬אמבון‪" ,‬תולדות שירותי הרפואה"‪.‬‬
‫‪ 210‬חבצלת‪ 4 ,‬במרץ ‪.1903‬‬

‫‪ 211‬הפועל הצעיר‪ 27 ,‬ביולי ‪.1910‬‬

‫תקופה ראשונה ‪55‬‬
   52   53   54   55   56   57   58   59   60   61   62