Page 70 - קרובים רחוקים
P. 70
שאין מניעה להזיזם .בהתכנסות חולקו כתבי קודש ודת נוצריים ,נערכו תפילות ,והחולים נדרשו
להקשיב לדרשות ולהקראה מספרי דת נוצריים ולשיר עם הצוות מזמורים דתיים .לאחר שהחולים שבו
למקומם עבר צוות של בית החולים מחולה לחולה וניהל אתו שיחות נפש -הכול במטרה לקרב את
המאושפזים לנצרות246.
משהסתיים תהליך הבנייה והאכלוס נעשה מתחם "האגודה הלונדונית" ,שנרכש כחלקת קרקע שוממה
בצפון העיר ,למרכז רפואי תוסס ושוקק פעילות .בתחילה כלל המתחם שלושה מבנים :בית מרפאות החוץ
ובית הרופא ,שבנייתם הסתיימה בשנת ,1900ומבנה בית החולים ,שנחנך ב .1904-בשנת 1908הוקף
המתחם בחומה ,ונוסף לו בית השער247.
הפעלת בית החולים של האגודה הלונדונית ופיתוחו
עם תחילת פעילותו של בית החולים של המיסיון האנגליקני ב 1904-דעכה במידה רבה מאוד פעילותו
הרפואית של המיסיון הסקוטי .עד מהרה כבש בית החולים האנגליקני מקום של כבוד בעיר ,ובשנים 1914-
1904הוא סיפק את רוב שירותי הרפואה בצפת .בית החולים הוצף בחולים יהודים ,והם קיבלו בחינם
את הטיפול ,וכך גם את התרופות .בחמשת החודשים האחרונים של שנת 1904אושפזו בבית החולים 94
חולים .במרפאות החוץ טופלו 12,272פונים ,וסופקו 13,153מרשמים .באותה תקופה גם נעשו כ400-
ביקורי בית248.
במהלך השנים היה מספר המטופלים במרכז הרפואי גדול מאוד .מאוקטובר 1906עד אוגוסט 1907
ניהל את בית החולים ד"ר מסטרמן (ד"ר אנדרסון יצא לחופשה ללא תשלום) .בתשעת חודשי הפעילות
בתקופה הזאת (בחגי תשרי היה המוסד סגור) אושפזו בבית החולים 576חולים ,מהם 84%יהודים
( 64%אשכנזים ו 20%-ספרדים) 13% ,מוסלמים ו 3%-נוצרים .החולים הלא-יהודים התקבלו בעיקר
לניתוחים .בוצעו 168ניתוחים 53% ,מהם בחולים לא יהודים .במהלך כ 12-חודשים טופלו במרפאות
החוץ כ 20,666-חולים ,מהם 3,400חולים חדשים -כ 60%-מהם יהודים .על פי הערכה ,בתקופה זו נעשו
כ 300-ביקורי בית 249.במהלך 1908ביקרו במרפאות החוץ 23,875חולים ,ואושפזו .508בשנת 1911
עלה מספר הביקורים השנתי במרפאות החוץ ל( 28,915-גברים נשים וילדים) ,ומספר האשפוזים בשנה
זו נשאר בעינו (250.)508
עומס העבודה על הצוות הרפואי היה גדול .ב 31-באוגוסט 1905ציין ד"ר אנדרסון במכתב שבאחד
הימים ,שבוע קודם לכן ,הגיע מניין המבקרים במרפאות החוץ לשיא של 302מטופלים ,והצוות הרפואי
נאלץ לדחות פונים רבים ללא טיפול .במקרה אחר ציין כי לא סיים את הטיפולים במרפאות החוץ עד
השעה ארבע לפנות בוקר .הוא קרא לתרומה לבניית חדר המתנה גדול שייתן מענה לביקוש הרב ,וכן
לחלוקת חדר ההמתנה הקיים לשני חדרים :חדר הכנה לניתוחים ,וחדר לייעוץ ולניתוחים הנדרש לאור
הטיפולים המבוצעים במרפאות החוץ251.
בכתבה שפורסמה בירחון האגודה שיבח ד"ר אנדרסון את העבודה המקצועית בבית החולים ,וציין
שקהל המטופלים המצטופף לפני דלתות מרפאות החוץ דומה לזה שניתן למצוא בכל מרפאה גדולה בבית
חולים גדול בלונדון .הצוות נאלץ להשיב ריקם את פניהם של חולים רבים .החולים הגיעו למרפאה כבר
בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר ,חלקם ממרחקים ,מהלך נסיעה של יום או יומיים .מספר הביקורים בשנה
הקודמת עמד על 33אלף ,ואלפים נדחו מחוסר בררה .נוסף לכך ערך צוות בית החולים ,לפי הצורך ,ביקורי
בית אצל חולים קשים שנבצר מהם לעזוב את ביתם .גם בעניין זה לא הייתה לצוות אפשרות להיענות
68רחוקים קרובים
להקשיב לדרשות ולהקראה מספרי דת נוצריים ולשיר עם הצוות מזמורים דתיים .לאחר שהחולים שבו
למקומם עבר צוות של בית החולים מחולה לחולה וניהל אתו שיחות נפש -הכול במטרה לקרב את
המאושפזים לנצרות246.
משהסתיים תהליך הבנייה והאכלוס נעשה מתחם "האגודה הלונדונית" ,שנרכש כחלקת קרקע שוממה
בצפון העיר ,למרכז רפואי תוסס ושוקק פעילות .בתחילה כלל המתחם שלושה מבנים :בית מרפאות החוץ
ובית הרופא ,שבנייתם הסתיימה בשנת ,1900ומבנה בית החולים ,שנחנך ב .1904-בשנת 1908הוקף
המתחם בחומה ,ונוסף לו בית השער247.
הפעלת בית החולים של האגודה הלונדונית ופיתוחו
עם תחילת פעילותו של בית החולים של המיסיון האנגליקני ב 1904-דעכה במידה רבה מאוד פעילותו
הרפואית של המיסיון הסקוטי .עד מהרה כבש בית החולים האנגליקני מקום של כבוד בעיר ,ובשנים 1914-
1904הוא סיפק את רוב שירותי הרפואה בצפת .בית החולים הוצף בחולים יהודים ,והם קיבלו בחינם
את הטיפול ,וכך גם את התרופות .בחמשת החודשים האחרונים של שנת 1904אושפזו בבית החולים 94
חולים .במרפאות החוץ טופלו 12,272פונים ,וסופקו 13,153מרשמים .באותה תקופה גם נעשו כ400-
ביקורי בית248.
במהלך השנים היה מספר המטופלים במרכז הרפואי גדול מאוד .מאוקטובר 1906עד אוגוסט 1907
ניהל את בית החולים ד"ר מסטרמן (ד"ר אנדרסון יצא לחופשה ללא תשלום) .בתשעת חודשי הפעילות
בתקופה הזאת (בחגי תשרי היה המוסד סגור) אושפזו בבית החולים 576חולים ,מהם 84%יהודים
( 64%אשכנזים ו 20%-ספרדים) 13% ,מוסלמים ו 3%-נוצרים .החולים הלא-יהודים התקבלו בעיקר
לניתוחים .בוצעו 168ניתוחים 53% ,מהם בחולים לא יהודים .במהלך כ 12-חודשים טופלו במרפאות
החוץ כ 20,666-חולים ,מהם 3,400חולים חדשים -כ 60%-מהם יהודים .על פי הערכה ,בתקופה זו נעשו
כ 300-ביקורי בית 249.במהלך 1908ביקרו במרפאות החוץ 23,875חולים ,ואושפזו .508בשנת 1911
עלה מספר הביקורים השנתי במרפאות החוץ ל( 28,915-גברים נשים וילדים) ,ומספר האשפוזים בשנה
זו נשאר בעינו (250.)508
עומס העבודה על הצוות הרפואי היה גדול .ב 31-באוגוסט 1905ציין ד"ר אנדרסון במכתב שבאחד
הימים ,שבוע קודם לכן ,הגיע מניין המבקרים במרפאות החוץ לשיא של 302מטופלים ,והצוות הרפואי
נאלץ לדחות פונים רבים ללא טיפול .במקרה אחר ציין כי לא סיים את הטיפולים במרפאות החוץ עד
השעה ארבע לפנות בוקר .הוא קרא לתרומה לבניית חדר המתנה גדול שייתן מענה לביקוש הרב ,וכן
לחלוקת חדר ההמתנה הקיים לשני חדרים :חדר הכנה לניתוחים ,וחדר לייעוץ ולניתוחים הנדרש לאור
הטיפולים המבוצעים במרפאות החוץ251.
בכתבה שפורסמה בירחון האגודה שיבח ד"ר אנדרסון את העבודה המקצועית בבית החולים ,וציין
שקהל המטופלים המצטופף לפני דלתות מרפאות החוץ דומה לזה שניתן למצוא בכל מרפאה גדולה בבית
חולים גדול בלונדון .הצוות נאלץ להשיב ריקם את פניהם של חולים רבים .החולים הגיעו למרפאה כבר
בשעה שתיים וחצי לפנות בוקר ,חלקם ממרחקים ,מהלך נסיעה של יום או יומיים .מספר הביקורים בשנה
הקודמת עמד על 33אלף ,ואלפים נדחו מחוסר בררה .נוסף לכך ערך צוות בית החולים ,לפי הצורך ,ביקורי
בית אצל חולים קשים שנבצר מהם לעזוב את ביתם .גם בעניין זה לא הייתה לצוות אפשרות להיענות
68רחוקים קרובים
