Page 73 - קרובים רחוקים
P. 73
‫צוות האגודה הלונדונית עם מנהל הפעילות בצפת‪ ,‬בן ציון פרידמן (במרכז)‪ .‬משמאלו – ד"ר אנדרסון‬
‫(באדיבות ארכיון כנסיית המשיח)‬

‫ב‪ 1908-‬הקצתה המועצה‪ ,‬מתקציב האגודה ומתרומות‪ 313 ,‬ליש"ט לבית השער ו‪ 250-‬ליש"ט לבניית‬
‫חדר ההמתנה בבית המרפאות‪ .‬בקיץ ‪ 1911‬אף הגיעה תרומה של מאה ליש"ט שיועדה לחדר ייעוץ ולחדר‬

‫ניתוח במבנה המרפאות‪ .‬ד"ר אנדרסון הוזהר לא לחרוג מסכום זה‪261.‬‬
‫שנים מעטות לאחר סיום בנייתו של בית החולים יצאה לפועל שורה של פרויקטים לפיתוח המבנים‬
‫במתחם‪ .‬חזית בית החולים הורחבה ונבנתה אכסדרה‪ ,‬וביוני ‪ 1908‬הורחב בית המרפאות ונוסף לו חדר‬
‫ההמתנה‪ .‬עם סיום העבודה בבית המרפאות הצליח ד"ר אנדרסון לשכנע את המועצה להמשיך מיד בבניית‬
‫בית השער‪ ,‬כל עוד הקבלן נמצא במקום‪ ,‬וכך להימנע מעבודות בחורף הצפתי הקשה‪ 262.‬בשנת ‪ 1909‬דווח‬
‫בביטאון האגודה על חנוכת חדר ההמתנה החדש בבניין המרפאות ועל סיום בנייתו של בית השער‪263.‬‬

‫בהמשך הושלמה החומה מסביב למתחם‪.‬‬
‫אחת התרומות המרגשות שקיבל ד"ר אנדרסון הייתה מקבוצת יהודים מצפת‪ ,‬שתרמה בשנת ‪1910‬‬
‫פיסת קרקע בסמוך למתחם בית החולים מתוך הערכה לפעילות הרפואית של המיסיון‪ .‬לתרומה זו נודעה‬
‫משמעות רבה‪ ,‬מאחר שהיא ניתנה כאשר בית חולים היהודי בצפת עמד בשלבי בנייתו האחרונים‪ ,‬ואפשרה‬
‫לבנות אגף חדש לשימוש האחיות (הנזירות) בצמוד לצד המערבי של מבנה בית החולים‪ .‬הבנייה עצמה‪,‬‬
‫שמומנה מתרומה של ידידי המיסיון באירלנד‪ ,‬הסתיימה בקיץ ‪ .1913‬חיוניותו של האגף החדש הוכחה‪,‬‬
‫ואנשי המיסיון בצפת הביעו שביעות רצון רב מהקמתו‪ 264.‬תרומה נוספת בסך ‪ 280‬ליש"ט התקבלה בשלהי‬

‫שנת ‪ 1913‬ואפשרה לד"ר אנדרסון לרכוש שטח נוסף‪ ,‬בצדו המזרחי של המתחם‪265.‬‬
‫בנחישות רבה ד"ר הצליח אנדרסון להמשיך לפתח ולהרחיב את מתחם בית החולים‪ ,‬ולמרות זאת‬

‫תקופה שנייה ‪71‬‬
   68   69   70   71   72   73   74   75   76   77   78