Page 74 - קרובים רחוקים
P. 74
נאלץ להיאבק על תנאי המחיה שלו ושל משפחתו .הוא פנה פעמים אחדות למועצה וביקש לקבל מימון
להרחבת ביתו כך שיינתן מענה לבני ביתו .בפגישה שקיים עם אנשי המועצה הבין בטעות שהובטחו לו
המשאבים ,ושהתבקש להעביר הערכות כספיות .למרות זו בקשתו נדחתה שוב ושוב .בצר לו פנה באפריל
1908לנציג המועצה במכתב מלא כעס ועלבון:
משפחתי כוללת אותי ,את אשתי ,חמישה ילדים ,אומנת ושני משרתים ,ולכולם יש
לנו ארבעה חדרי שינה ,כולל חדר שאנו קוראים לו חדר ילדים ,בו מבלים הילדים
את מרבית זמנם .אנו זקוקים דחוף ,למרבה הצער ,לשני חדרי שינה נוספים ו[חדר]
לימוד לכל הפחות .כל שנה הילדים מתבגרים והם זקוקים ליותר אוויר ומרחב.
כפי שזה היום ,שלושה ישנים בחדר אחד ואני חושש לבריאותם שעשויה להיפגע
בנסיבות אלו266.
כאשר גם פנייתו זו לא נענתה הציע ד"ר אנדרסון שביתו החדש ייבנה במקום בית האחיות המתוכנן,
ושביתו הנוכחי ישמש כבית האחיות; הכסף שנאסף מאירלנד לבית האחיות יתוסף לסכום שנחסך כתוצאה
מסגירתו הבלתי מתוכננת של בית החולים בחורף שעבר .הסכומים האלה ,בתוספת 300ליש"ט ,יאפשרו
לבנות את הבית הדרוש למשפחתו .בסיום דבריו הוסיף" :זה לא הוגן שכסף שניתן במיוחד למיסיון
הרפואי בצפת ייועד למטרות אחרות ,במיוחד שזו נדרשת כל כך" 267.בקיץ 1910אושרו לד"ר אנדרסון
400ליש"ט להרחבת ביתו .שנתיים לאחר מכן ,בקיץ ,1912הודיע למועצה שהרחבת הבית שיפוצו
ותיקונו נעשו לשביעות רצונו268.
הצלחתו של ד"ר אנדרסון נזקפת גם לזכות הצוות הרפואי המסור והנאמן .צוות בית החולים כלל
עם הקמתו שלוש אחיות מוכשרות (שתיים אנגליות -גב' א"מ שו [ ]Shawוגב' נ"מ אינגהם []Ingham
-ואחת יהודייה) ,שני רוקחים ,מנהל משק ועובדי משק (עובדות ניקיון ,מבשלת ,טבחית ושני עובדי
תחזוקה) 269.עם התרחבות הפעילות הרפואית של המיסיון תוגבר הצוות המקצועי ,ואל ד"ר אנדרסון
הצטרפו האחיות גב' הול ( )Hallוגב' דיי ( .)Dayבשנים 1910-1905פעלו בצפת בסך הכול ,לסירוגין12 ,
שליחים של האגודה הלונדונית 270.בשנת 1910נבחר הכומר א"או לוקין-ויליאמס ()Lukyn-Williams
לעוזר מיסיונר ,ובשנת 1911מונה ד"ר פ"ו מילין ( )Milineלעוזר רפואי271.
אין כל ספק שבמנהיגותם ובהובלתם של בן-ציון פרידמן כראש האגודה הלונדונית בצפת ,ושל ד"ר
אנדרסון כאחראי לפעילות הרפואית ,צמח המיסיון של האגודה הלונדונית ,התפתח וביסס את מעמדו
בעיר .מעבר ליחסי העבודה שררה בין שתי המשפחות ידידות .לולא תמיכתו ועזרתו של פרידמן לד"ר
אנדרסון ולמשפחתו היה הלה מתקשה להמשיך ולפעול בצפת ולפתח את הפעילות הרפואית של המיסיון.
זאת במיוחד בהתחשב בתלאות ובקשיים האישיים שחוותה המשפחה בשנות פעילותו בעיר272.
באוגוסט 1914חזרו ד"ר אנדרסון ומשפחתו מחופשה בבריטניה .הייתה זו תחילתה של מלחמת
העולם הראשונה ,ובהוראת השלטון הטורקי גורשו מהארץ כל נתיני יריבותיה של טורקיה .ד"ר אנדרסון
ומשפחתו עזבו את הארץ בתוך 24שעות מקבלת הודעת הגירוש .עזיבתם המהירה הייתה לאור השמועות
שנפוצו ולפיהן אחד המיסיונרים שפעל בארץ הואשם בריגול ,נידון למוות וניצל רק בזכות התערבותו של
הקונסול האמריקני 273.בעצת ראשי האגודה עזבו גם שאר המיסיונרים את הארץ עם משפחותיהם .בצפת
נשאר רק בן-ציון פרידמן ,שהיה חסין מפני גירוש בזכות נתינותו274.
72רחוקים קרובים
להרחבת ביתו כך שיינתן מענה לבני ביתו .בפגישה שקיים עם אנשי המועצה הבין בטעות שהובטחו לו
המשאבים ,ושהתבקש להעביר הערכות כספיות .למרות זו בקשתו נדחתה שוב ושוב .בצר לו פנה באפריל
1908לנציג המועצה במכתב מלא כעס ועלבון:
משפחתי כוללת אותי ,את אשתי ,חמישה ילדים ,אומנת ושני משרתים ,ולכולם יש
לנו ארבעה חדרי שינה ,כולל חדר שאנו קוראים לו חדר ילדים ,בו מבלים הילדים
את מרבית זמנם .אנו זקוקים דחוף ,למרבה הצער ,לשני חדרי שינה נוספים ו[חדר]
לימוד לכל הפחות .כל שנה הילדים מתבגרים והם זקוקים ליותר אוויר ומרחב.
כפי שזה היום ,שלושה ישנים בחדר אחד ואני חושש לבריאותם שעשויה להיפגע
בנסיבות אלו266.
כאשר גם פנייתו זו לא נענתה הציע ד"ר אנדרסון שביתו החדש ייבנה במקום בית האחיות המתוכנן,
ושביתו הנוכחי ישמש כבית האחיות; הכסף שנאסף מאירלנד לבית האחיות יתוסף לסכום שנחסך כתוצאה
מסגירתו הבלתי מתוכננת של בית החולים בחורף שעבר .הסכומים האלה ,בתוספת 300ליש"ט ,יאפשרו
לבנות את הבית הדרוש למשפחתו .בסיום דבריו הוסיף" :זה לא הוגן שכסף שניתן במיוחד למיסיון
הרפואי בצפת ייועד למטרות אחרות ,במיוחד שזו נדרשת כל כך" 267.בקיץ 1910אושרו לד"ר אנדרסון
400ליש"ט להרחבת ביתו .שנתיים לאחר מכן ,בקיץ ,1912הודיע למועצה שהרחבת הבית שיפוצו
ותיקונו נעשו לשביעות רצונו268.
הצלחתו של ד"ר אנדרסון נזקפת גם לזכות הצוות הרפואי המסור והנאמן .צוות בית החולים כלל
עם הקמתו שלוש אחיות מוכשרות (שתיים אנגליות -גב' א"מ שו [ ]Shawוגב' נ"מ אינגהם []Ingham
-ואחת יהודייה) ,שני רוקחים ,מנהל משק ועובדי משק (עובדות ניקיון ,מבשלת ,טבחית ושני עובדי
תחזוקה) 269.עם התרחבות הפעילות הרפואית של המיסיון תוגבר הצוות המקצועי ,ואל ד"ר אנדרסון
הצטרפו האחיות גב' הול ( )Hallוגב' דיי ( .)Dayבשנים 1910-1905פעלו בצפת בסך הכול ,לסירוגין12 ,
שליחים של האגודה הלונדונית 270.בשנת 1910נבחר הכומר א"או לוקין-ויליאמס ()Lukyn-Williams
לעוזר מיסיונר ,ובשנת 1911מונה ד"ר פ"ו מילין ( )Milineלעוזר רפואי271.
אין כל ספק שבמנהיגותם ובהובלתם של בן-ציון פרידמן כראש האגודה הלונדונית בצפת ,ושל ד"ר
אנדרסון כאחראי לפעילות הרפואית ,צמח המיסיון של האגודה הלונדונית ,התפתח וביסס את מעמדו
בעיר .מעבר ליחסי העבודה שררה בין שתי המשפחות ידידות .לולא תמיכתו ועזרתו של פרידמן לד"ר
אנדרסון ולמשפחתו היה הלה מתקשה להמשיך ולפעול בצפת ולפתח את הפעילות הרפואית של המיסיון.
זאת במיוחד בהתחשב בתלאות ובקשיים האישיים שחוותה המשפחה בשנות פעילותו בעיר272.
באוגוסט 1914חזרו ד"ר אנדרסון ומשפחתו מחופשה בבריטניה .הייתה זו תחילתה של מלחמת
העולם הראשונה ,ובהוראת השלטון הטורקי גורשו מהארץ כל נתיני יריבותיה של טורקיה .ד"ר אנדרסון
ומשפחתו עזבו את הארץ בתוך 24שעות מקבלת הודעת הגירוש .עזיבתם המהירה הייתה לאור השמועות
שנפוצו ולפיהן אחד המיסיונרים שפעל בארץ הואשם בריגול ,נידון למוות וניצל רק בזכות התערבותו של
הקונסול האמריקני 273.בעצת ראשי האגודה עזבו גם שאר המיסיונרים את הארץ עם משפחותיהם .בצפת
נשאר רק בן-ציון פרידמן ,שהיה חסין מפני גירוש בזכות נתינותו274.
72רחוקים קרובים
