Page 71 - קרובים רחוקים
P. 71
לביקוש הרב 252.קהל היעד העיקרי של בית החולים היה האוכלוסייה היהודית ,וצוות בית החולים נאלץ
לדחות לא פעם חולים לא יהודים שהגיעו לטיפול .חולים מוסלמים ונוצרים חויבו בתשלום עבור הלינה
והאוכל .הביקוש לשירותים הרפואיים היה גדול מאוד ,והדילמה העיקרית שניצבה בפני הצוות הייתה את
מי לקבל לטיפול ואת מי לדחות253.
האתגר הגדול שעמד בפני ד"ר אנדרסון היה להקפיד על טיפול רפואי ברמה גבוהה ,ובד בבד לדאוג
למשאבים שיאפשרו את הפעלת בית החולים והחזקתו .הגירעון שנוצר בעקבות בניית בית החולים הקשה
על המועצה להקצות כספים נוספים ,וד"ר אנדרסון נאלץ לקחת הלוואה .המשבר היה חריף עד כדי כך
שהוא נאלץ להודיע למועצה שאם לא תהיה הזרמה מידית של כספים הוא ייאלץ לסגור את בית החולים.
בתשובה לפנייתו הודיעה לו המועצה במכתב על העברה מידית של 75ליש"ט .עם זאת הבהירה לו
שהיא מתקשה לעזור כאשר הגירעון בקרן בית החולים עומד על מאתיים ליש"ט .המועצה אסרה על
ד"ר אנדרסון ללוות כספים ,ואף חייבה אותו להחזיר את הריבית על ההלוואה שלקח .במכתבה הדגישה
המועצה שהיא עדיין מחכה לאומדן של ההוצאות בית החולים וללוח הזמנים לביצוען .המועצה הדגישה
שהיא תאפשר תשלום רק עבור הוצאה שאושרה ,בהתאם להערכה קיימת254.
לאחר שד"ר אנדרסון כתב למועצה ופירט את ההוצאות הצפויות הסכימה המועצה ,בשל הנסיבות
המיוחדות ,לעזור .היא העבירה לו חמישים ליש"ט לאחזקה שוטפת ושילמה את הריבית על ההלוואה
שלקח ,אך הזהירה אותו לבל ייטול הלוואות נוספות .המועצה אף הבטיחה כי כאשר הכסף שבקרן בית
החולים יאפשר זאת היא תעביר עוד חמישים ליש"ט לכיסוי הוצאות העבודות שיש לבצע סביב בית
החולים .כמה חודשים לאחר מכן אישרה המועצה להעביר לד"ר אנדרסון 250ליש"ט עבור "הקרן למבנה
בית החולים" -סכום שהתקבל ממכירת בית המיסיון הישן בצפת .בשלב מאוחר יותר נקטו מועצת
האגודה וד"ר אנדרסון יוזמה להקמת קרן שתגייס כספים לפעילות השוטפת של בית החולים בצפת255.
המהלך הצליח ,ותרומות של אוהדי המיסיון בכל העולם מימנו את פעילות המוסד .התורמים "אימצו"
מיטה או עריסה לילדים והתחייבו לתמוך בעלות התפעול השוטפת שלהן במשך שנה לפחות (כעשרים
ליש"ט למיטה וכ 12-ליש"ט לעריסה) .כל תורם זכה להוקרה ,ושמו הוטבע באותיות זהב על לוחית
אמייל אדומה שנקבעה מעל ראש המיטה או העריסה שמימן .סך כל התרומות שנאספו לצורך הפעלת
בית החולים הגיע ליותר מאלף ליש"ט לשנה .באוגוסט 1906בישר ד"ר אנדרסון כי כל העריסות וארבעים
מ 41-המיטות זכו ל"מאמץ" .כך הסתיים קמפיין התרמה שארך כשנה וחצי ,והתקדמותו תוארה מדי פעם
בפרסומי ביטאון האגודה256.
בסתיו 1907נפוצו בצפת שמועות על כך שבשטח הסמוך לבית חולים של המיסיון עומד לקום בית
חולים יהודי .אנשי המיסיון קיבלו את השמועות האלה ברגשות מעורבים :מצד אחד הם שמחו שפעילותם
קידמה את מערכת הרפואה בעיר ועוררה ביהודים רצון להקים מוסד מתחרה; מצד שני הם חששו
שהקמת בית החולים החדש תאפיל על פעילותם בכלל ועל פעילות בית החולים שלהם בפרט ,ואולי אף
תייתר אותן257.
למרות החששות הללו לא הפסיק ד"ר אנדרסון ליזום .נוסף להבטחת המשאבים לתחזוקת בית החולים
נדרשו לו תקציבי פיתוח .בשל הביקוש הרב לשירותי הרפואה היה צורך להוסיף מיטות ,להרחיב את שטח
בית החולים -במיוחד את שטח בניין המרפאות ,כולל הכשרה של חדר המתנה גדול ומסודר -ולהגדיל
את צוותי ה ִמנהל והטיפול 258.גם בית הרופא לא היה גדול ונוח דיו למשפחת אנדרסון המורחבת .בסוף
1906הציג אנדרסון בפני המועצה את תכניותיו לפיתוח מתחם בית החולים .הוא נתבקש להכין תכניות
והערכות כספיות לשיפוצים בבניין מרפאות החוץ ,להרחבתו ולבניית עליית גג בבית הרופא 259.בד
בבד ,בעת שהותו באנגליה ,פעל ד"ר אנדרסון רבות כדי לגייס תרומות לפרויקטים של בנייה ופיתוח260.
תקופה שנייה 69
לדחות לא פעם חולים לא יהודים שהגיעו לטיפול .חולים מוסלמים ונוצרים חויבו בתשלום עבור הלינה
והאוכל .הביקוש לשירותים הרפואיים היה גדול מאוד ,והדילמה העיקרית שניצבה בפני הצוות הייתה את
מי לקבל לטיפול ואת מי לדחות253.
האתגר הגדול שעמד בפני ד"ר אנדרסון היה להקפיד על טיפול רפואי ברמה גבוהה ,ובד בבד לדאוג
למשאבים שיאפשרו את הפעלת בית החולים והחזקתו .הגירעון שנוצר בעקבות בניית בית החולים הקשה
על המועצה להקצות כספים נוספים ,וד"ר אנדרסון נאלץ לקחת הלוואה .המשבר היה חריף עד כדי כך
שהוא נאלץ להודיע למועצה שאם לא תהיה הזרמה מידית של כספים הוא ייאלץ לסגור את בית החולים.
בתשובה לפנייתו הודיעה לו המועצה במכתב על העברה מידית של 75ליש"ט .עם זאת הבהירה לו
שהיא מתקשה לעזור כאשר הגירעון בקרן בית החולים עומד על מאתיים ליש"ט .המועצה אסרה על
ד"ר אנדרסון ללוות כספים ,ואף חייבה אותו להחזיר את הריבית על ההלוואה שלקח .במכתבה הדגישה
המועצה שהיא עדיין מחכה לאומדן של ההוצאות בית החולים וללוח הזמנים לביצוען .המועצה הדגישה
שהיא תאפשר תשלום רק עבור הוצאה שאושרה ,בהתאם להערכה קיימת254.
לאחר שד"ר אנדרסון כתב למועצה ופירט את ההוצאות הצפויות הסכימה המועצה ,בשל הנסיבות
המיוחדות ,לעזור .היא העבירה לו חמישים ליש"ט לאחזקה שוטפת ושילמה את הריבית על ההלוואה
שלקח ,אך הזהירה אותו לבל ייטול הלוואות נוספות .המועצה אף הבטיחה כי כאשר הכסף שבקרן בית
החולים יאפשר זאת היא תעביר עוד חמישים ליש"ט לכיסוי הוצאות העבודות שיש לבצע סביב בית
החולים .כמה חודשים לאחר מכן אישרה המועצה להעביר לד"ר אנדרסון 250ליש"ט עבור "הקרן למבנה
בית החולים" -סכום שהתקבל ממכירת בית המיסיון הישן בצפת .בשלב מאוחר יותר נקטו מועצת
האגודה וד"ר אנדרסון יוזמה להקמת קרן שתגייס כספים לפעילות השוטפת של בית החולים בצפת255.
המהלך הצליח ,ותרומות של אוהדי המיסיון בכל העולם מימנו את פעילות המוסד .התורמים "אימצו"
מיטה או עריסה לילדים והתחייבו לתמוך בעלות התפעול השוטפת שלהן במשך שנה לפחות (כעשרים
ליש"ט למיטה וכ 12-ליש"ט לעריסה) .כל תורם זכה להוקרה ,ושמו הוטבע באותיות זהב על לוחית
אמייל אדומה שנקבעה מעל ראש המיטה או העריסה שמימן .סך כל התרומות שנאספו לצורך הפעלת
בית החולים הגיע ליותר מאלף ליש"ט לשנה .באוגוסט 1906בישר ד"ר אנדרסון כי כל העריסות וארבעים
מ 41-המיטות זכו ל"מאמץ" .כך הסתיים קמפיין התרמה שארך כשנה וחצי ,והתקדמותו תוארה מדי פעם
בפרסומי ביטאון האגודה256.
בסתיו 1907נפוצו בצפת שמועות על כך שבשטח הסמוך לבית חולים של המיסיון עומד לקום בית
חולים יהודי .אנשי המיסיון קיבלו את השמועות האלה ברגשות מעורבים :מצד אחד הם שמחו שפעילותם
קידמה את מערכת הרפואה בעיר ועוררה ביהודים רצון להקים מוסד מתחרה; מצד שני הם חששו
שהקמת בית החולים החדש תאפיל על פעילותם בכלל ועל פעילות בית החולים שלהם בפרט ,ואולי אף
תייתר אותן257.
למרות החששות הללו לא הפסיק ד"ר אנדרסון ליזום .נוסף להבטחת המשאבים לתחזוקת בית החולים
נדרשו לו תקציבי פיתוח .בשל הביקוש הרב לשירותי הרפואה היה צורך להוסיף מיטות ,להרחיב את שטח
בית החולים -במיוחד את שטח בניין המרפאות ,כולל הכשרה של חדר המתנה גדול ומסודר -ולהגדיל
את צוותי ה ִמנהל והטיפול 258.גם בית הרופא לא היה גדול ונוח דיו למשפחת אנדרסון המורחבת .בסוף
1906הציג אנדרסון בפני המועצה את תכניותיו לפיתוח מתחם בית החולים .הוא נתבקש להכין תכניות
והערכות כספיות לשיפוצים בבניין מרפאות החוץ ,להרחבתו ולבניית עליית גג בבית הרופא 259.בד
בבד ,בעת שהותו באנגליה ,פעל ד"ר אנדרסון רבות כדי לגייס תרומות לפרויקטים של בנייה ופיתוח260.
תקופה שנייה 69
