Page 167 - יום שישי הגדול
P. 167
‫בית דיזנגוף לאחר שהפך למוזיאון תל‪-‬אביב ועבר "מתיחת פנים" (צילום מ‪)1938-‬‬

‫"בן זקוני‪ ,‬ילד שעשועי‪ ,‬מוזיאון תל אביב"‬

‫בתחילת ‪ ,1935‬פחות משנתיים לפני מותו‪ ,‬כתב דיזנגוף בכתב ידו על שלושה עמודי נייר‪ ,‬את צוואתו‬
‫הנושאת את התאריך "אור ליום ג'‪ 1 ,‬לינואר שנת ‪."1935‬‬

‫בצוואתו ציווה דיזנגוף את מרבית רכושו‪" ,‬הבית והמגרש שלי אשר בשדרות רוטשילד ‪ ...16‬וכל‬
‫הרהיטים ויתר החפצים אשר בדירתי בקומה השלישית‪ ,"...‬לחברת המוזיאון של תל‪-‬אביב‪.‬‬

‫דיזנגוף תכנן בצוואתו את ההתנהלות העתידית של המוזיאון לכל פרטיה‪ .‬הוא ציין בפירוט מיהם בעלי‬
‫התפקידים שיכהנו בוועד המנהל של המוזיאון‪ ,‬ביקש שדירתו בקומה השלישית של הבית תשמש לאספות‬
‫הוועד המנהל וגם לאספות אגודת האמנים‪ ,‬וכן שרטט תוכנית למקורות התקציב של המוזיאון‪ .‬גם את‬
‫רכושו הנוסף בגופים מסחריים וכספים שלו השמורים בהם הוא הקדיש לקרן לצמיחת המוזיאון‪ ,‬שתיקרא‬

‫בשם "קרן מאיר וצינה דיזנגוף"‪.‬‬
‫דיזנגוף גם מינה אפוטרופסים על עזבונו (משה דוכן‪ ,‬ישראל רוקח‪ ,‬שושנה פרסיץ‪ ,‬הצייר הרמן שטרוק‪,‬‬
‫אריה שנקר ויחיאל רבינוביץ')‪ ,‬ובצוואתו ביקש מהם להתאסף בכל שנה ביום הולדתו‪ ,‬החל ביום שושן‬
‫פורים‪ ,‬ולדון "על כל מה שנעשה בעיזבון ובמוזיאון במשך השנה‪ ,‬לדון על פעולות המוזיאון‪ ,‬לשכלל‬

‫ולתקן מה שצריך תיקון ‪ ...‬ולפרסם דין וחשבון בעיתונים העבריים בא"י"‪.‬‬
‫ואולם‪ ,‬נראה שה ִפסקה המרגשת ביותר בצוואתו של דיזנגוף היא זו שבה הוא אומר‪" :‬בקשתי האחרונה‬
‫מאת תושבי תל‪-‬אביב‪ .‬חלק גדול מחיי הקדשתי לעיר הזאת‪ .‬ועתה‪ ,‬בהיפרדי מכם‪ ,‬הנני מוסר לפיקוחכם‬
‫את בן זקוני‪ ,‬ילד שעשועי‪ ,‬מוזיאון תל אביב‪ .‬שמרו עליו‪ ,‬כי ברכה בו‪ ,‬כי עתיד המוסד הזה להיות לתפארת‬

‫ולכבוד לעירנו‪"...‬‬

‫מבטים נוספים ‪165‬‬
   162   163   164   165   166   167   168   169   170   171   172