Page 168 - יום שישי הגדול
P. 168
כארבע עשרה שנים היה קרל שוורץ מנהל מוזיאון תל אביב .ד"ר חיים גמזו ,שהחליפו בשנת ,1947
הביא עמו למקום רוח אחרת ,שהתבטאה בין השאר בטיפוח אמנות עכשווית ובעידוד זרמים חדשים
באמנות המקומית ,אך כעבור שנתיים נאלץ לעזוב את תפקידו ,ואת ניהול המוזיאון קיבל על עצמו משה
קניוק .משנת 1952היה אויגן קולב המנהל ,ועם סיום תפקידו ,בשנת ,1962שוב נתמנה למנהל חיים גמזו,
שנודע אז בציבור כמבקר אמנות ותיאטרון שנון ,אימת אמנים רבים .הוא שימש בתפקידו עד לשנת .1976
בשנת ,1959לאחר שפעילותו של המוזיאון התרחבה ואוספיו גדלו ,נפתח לציבור ,במקביל לו" ,ביתן
הלנה רובינשטיין" שבשדרות תרס"ט .שערי מעונו הראשון של המוזיאון בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד
נסגרו בשנת ,1971עת העתיק את מקומו לבניין החדש והמרווח ,שנבנה עבורו בשדרות שאול המלך בעיר.
המקום המתאים ביותר
ואולם ,נראה שהגורל הועיד את בית דיזנגוף לשמש אכסניה לאירוע החשוב ביותר בתולדות היישוב
והמדינה – טקס הכרזת המדינה ,שנערך בין כתליו ביום שישי ,ה' באייר תש"ח ( 14במאי .)1948
ביום רביעי 12 ,במאי ,1948החליטה מנהלת העם כי ביום שישי ,ה 14-במאי ,יתכנסו חבריה לישיבה
על מנת לדון בהכרזת המדינה ולחתום על הכרזת העצמאות .נפל הפור ,הוחלט על הכרזת המדינה
ומועדה .אחת השאלות שעלו על הפרק באותן שעות לחוצות הייתה – היכן ייערך הטקס? ירושלים
הייתה נתונה במצור ,והאלטרנטיבה לה הייתה ,כמובן ,תל-אביב ,שהייתה באותם ימים מקומם של מרבית
מוסדות היישוב ושל מנהיגיו.
נראה היה שהאכסניה המתאימה ביותר היא אולם תיאטרון "הבימה" הגדול והחגיגי ,אולם המסוגל
להכיל מספר רב של אנשים ,אולם הצעה זו נדחתה ,שכן לדעת המארגנים ,לא ראוי להכריז על הקמת
המדינה באולם שבו מועלים גם קומדיות ומופעי בידור .היו גם שהתנגדו לכנס מספר רב של אנשים
באולם הגדול של "הבימה" מחשש להפצצת המקום על ידי האויב.
היו שהציעו את בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב כמקום קיום הטקס ,אך להצעה זו קמו
מתנגדים ,שגרסו שאין להקנות למעמד אופי דתי מובהק .גם ההצעה לקיים את הטקס בבית הוועד הפועל
של ההסתדרות ,ששכן בימים ההם ברחוב אלנבי ,נדחתה על מנת שלא לזהות את המעמד עם חוגים
שאינם מייצגים את כלל היישוב .ישיבות מנהלת העם התקיימו באותם ימים בבית הקרן הקיימת לישראל
ברחוב צבי הרמן שפירא .המקום היה ראוי ,ללא כל ספק ,אך היה קטן מדי מכדי שניתן יהיה לקיים בו
את האירוע.
מוזיאון תל אביב נראה ,בתוקף הנסיבות ,כמקום המתאים ביותר.
וכך ,ביום שישי ,ה' באייר תש"ח ,בשעה ארבע אחר הצהרים בדיוק ,ישבו על הבמה באולם המוזיאון
חברי ִמנהלת העם ובראשם דוד בן-גוריון .למרגלות הבמה ובניצב לה ישבו חברי מועצת העם .באולם
המלא מפה לפה נכחו חברי הוועד הפועל הציוני ,הסוכנות היהודית ,ותיקי התנועה הציונית ,הרבנים
הראשיים של תל-אביב ,אישי ציבור בכירים ,מפקדים בכירים ב"הגנה" ,עורכי עיתונים ,צלמים ועיתונאים
מקומיים וזרים ,שהוזמנו לסקר את הטקס.
בן-גוריון קם ,נקש בפטיש העץ ופתח במילים" :אקרא לפניכם מגילת היסוד של מדינת ישראל ,אשר
אושרה בקריאה הראשונה על-ידי מועצת העם" .כל הנאספים פתחו ספונטנית בשירת "התקווה" .בתום
השירה קרא בן-גוריון את מגילת העצמאות ,היא המסמך המכונן של מדינת ישראל ,וסיים במילים "אנו
מכריזים בזה על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל ,היא מדינת ישראל" .הקהל קם על רגליו ופרץ
במחיאות כפיים סוערות.
166יום שישי הגדול
הביא עמו למקום רוח אחרת ,שהתבטאה בין השאר בטיפוח אמנות עכשווית ובעידוד זרמים חדשים
באמנות המקומית ,אך כעבור שנתיים נאלץ לעזוב את תפקידו ,ואת ניהול המוזיאון קיבל על עצמו משה
קניוק .משנת 1952היה אויגן קולב המנהל ,ועם סיום תפקידו ,בשנת ,1962שוב נתמנה למנהל חיים גמזו,
שנודע אז בציבור כמבקר אמנות ותיאטרון שנון ,אימת אמנים רבים .הוא שימש בתפקידו עד לשנת .1976
בשנת ,1959לאחר שפעילותו של המוזיאון התרחבה ואוספיו גדלו ,נפתח לציבור ,במקביל לו" ,ביתן
הלנה רובינשטיין" שבשדרות תרס"ט .שערי מעונו הראשון של המוזיאון בבית דיזנגוף בשדרות רוטשילד
נסגרו בשנת ,1971עת העתיק את מקומו לבניין החדש והמרווח ,שנבנה עבורו בשדרות שאול המלך בעיר.
המקום המתאים ביותר
ואולם ,נראה שהגורל הועיד את בית דיזנגוף לשמש אכסניה לאירוע החשוב ביותר בתולדות היישוב
והמדינה – טקס הכרזת המדינה ,שנערך בין כתליו ביום שישי ,ה' באייר תש"ח ( 14במאי .)1948
ביום רביעי 12 ,במאי ,1948החליטה מנהלת העם כי ביום שישי ,ה 14-במאי ,יתכנסו חבריה לישיבה
על מנת לדון בהכרזת המדינה ולחתום על הכרזת העצמאות .נפל הפור ,הוחלט על הכרזת המדינה
ומועדה .אחת השאלות שעלו על הפרק באותן שעות לחוצות הייתה – היכן ייערך הטקס? ירושלים
הייתה נתונה במצור ,והאלטרנטיבה לה הייתה ,כמובן ,תל-אביב ,שהייתה באותם ימים מקומם של מרבית
מוסדות היישוב ושל מנהיגיו.
נראה היה שהאכסניה המתאימה ביותר היא אולם תיאטרון "הבימה" הגדול והחגיגי ,אולם המסוגל
להכיל מספר רב של אנשים ,אולם הצעה זו נדחתה ,שכן לדעת המארגנים ,לא ראוי להכריז על הקמת
המדינה באולם שבו מועלים גם קומדיות ומופעי בידור .היו גם שהתנגדו לכנס מספר רב של אנשים
באולם הגדול של "הבימה" מחשש להפצצת המקום על ידי האויב.
היו שהציעו את בית הכנסת הגדול ברחוב אלנבי בתל אביב כמקום קיום הטקס ,אך להצעה זו קמו
מתנגדים ,שגרסו שאין להקנות למעמד אופי דתי מובהק .גם ההצעה לקיים את הטקס בבית הוועד הפועל
של ההסתדרות ,ששכן בימים ההם ברחוב אלנבי ,נדחתה על מנת שלא לזהות את המעמד עם חוגים
שאינם מייצגים את כלל היישוב .ישיבות מנהלת העם התקיימו באותם ימים בבית הקרן הקיימת לישראל
ברחוב צבי הרמן שפירא .המקום היה ראוי ,ללא כל ספק ,אך היה קטן מדי מכדי שניתן יהיה לקיים בו
את האירוע.
מוזיאון תל אביב נראה ,בתוקף הנסיבות ,כמקום המתאים ביותר.
וכך ,ביום שישי ,ה' באייר תש"ח ,בשעה ארבע אחר הצהרים בדיוק ,ישבו על הבמה באולם המוזיאון
חברי ִמנהלת העם ובראשם דוד בן-גוריון .למרגלות הבמה ובניצב לה ישבו חברי מועצת העם .באולם
המלא מפה לפה נכחו חברי הוועד הפועל הציוני ,הסוכנות היהודית ,ותיקי התנועה הציונית ,הרבנים
הראשיים של תל-אביב ,אישי ציבור בכירים ,מפקדים בכירים ב"הגנה" ,עורכי עיתונים ,צלמים ועיתונאים
מקומיים וזרים ,שהוזמנו לסקר את הטקס.
בן-גוריון קם ,נקש בפטיש העץ ופתח במילים" :אקרא לפניכם מגילת היסוד של מדינת ישראל ,אשר
אושרה בקריאה הראשונה על-ידי מועצת העם" .כל הנאספים פתחו ספונטנית בשירת "התקווה" .בתום
השירה קרא בן-גוריון את מגילת העצמאות ,היא המסמך המכונן של מדינת ישראל ,וסיים במילים "אנו
מכריזים בזה על הקמת מדינה יהודית בארץ-ישראל ,היא מדינת ישראל" .הקהל קם על רגליו ופרץ
במחיאות כפיים סוערות.
166יום שישי הגדול
