Page 63 - יום שישי הגדול
P. 63
מעין פרלמנט בזעיר אנפין .מימין ומשמאל ,משני עברי האולם ,היו המקומות המסומנים בשביל האורחים
והמוזמנים ,ותיקי הציונות ,אחרוני הצירים של הקונגרס הראשון ,שזכו להגיע למאורע זה ,שליחי מוסדות
ובאי כוח קונסוליות זרות בתל אביב .לעיתונאים הוקצה המקום במעבר אל האולם.
חרדת הציפייה
בתל-אביב ידעו אך מעטים מאד מלבד המוזמנים על העומד להתרחש במוזיאון אחרי הצהריים .רק
אלה שעברו בשעות הצהריים ברחוב הרצל או בשדרות רוטשילד הבחינו בתכונה המיוחדת שבמקום
ובאנשי המשמר האזרחי ,שחסמו את המעבר ברחובות והפנו את התנועה לרחובות צדדיים.
אך בהתקרב המועד של הטקס התחילו לנהור למקומות המחסומים מאות אנשים ,שחיכו בשקט ובחרדת
ציפייה לבואם של נציגי העם ,של אלה שנועדו לחתום על מגילת העצמאות .ליד מדרגות המוזיאון הגיעה
פלוגת תלמידי בית הספר לקצינים ,שעל מדיהם נשאו חגור לבן ,והיוו משמר כבוד ליד הכניסה .בכניסה
עמדו חיילי ישראל לקדם את פני חברי הממשלה הבאים לטקס ההכרזה .הפשטות שמסביב הוסיפה הוד
לא ישוער.
בפנים
כל הפנים נהרו לקראת המאורע הגדול העומד להתרחש .המוזמנים תפסו את מקומותיהם ,וחיכו מתוך
התאפקות וכובד ראש לרגע פתיחת הטקס .אחד אחד התחילו להגיע חברי הממשלה והמועצה .הצלמים
המרובים הבזיקו כל רגע במנורות החשמל שלהם והנציחו את המומנטים השונים של היום הגדול.
10דקות לפני השעה הגיעו לאולם מר ד .בן-גוריון ורעייתו ,ואחריהם הגיעו מר מ .שרתוק ,מר
פ .רוזנבליט וד"ר פ .ברנשטיין .הרב י .ל .פישמן נכנס בלוויית מר מ .שפירא .שניהם הגיעו זה עתה
מירושלים באווירון מיוחד להשתתף בטקס .הגיעו שני חברי מפלגת הפועלים המאוחדת ,מר מ .בנטוב
ומר י .ציזלינג .תפסו את מקומם ליד השולחן מר א .קפלן ומר בכור שטרית .שני חברי הממשלה הזמנית,
מר יצחק גרינבוים ,השוהה בירושלים ,והרב יצחק מאיר לוין ,נציג אגודת ישראל ,השוהה בניו יורק ,לא
יכלו להגיע לטקס.
הפטיש הולם
בדיוק בשעה 4נשמע קול הלמות פטיש עץ על השולחן .שירת "התקווה" בוקעת מפי כל הנאספים.
מר ד .בן-גוריון קם ממקומו באמצע השולחן ,לקח בידו את מגילת העצמאות ,ובקול עז התחיל לקרוא
פסוק אחר פסוק .הקהל הקשיב בדריכות רבה לדברים ,שיצאו מפי ראש הממשלה" :בארץ-ישראל קם העם
היהודי ,בה עוצבה דמותו הרוחנית ,הדתית והמדינית .בה חי חיי קוממיות ממלכתית ,בה יצר נכסי תרבות
לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" .המילים צלצלו בתוך האולם ,וקבעו
מיד את הצורה הנעלה של ההכרזה כולה.
מדי פעם בפעם פרצו תרועות ותשואות .בפעם הראשונה הריעו כולם ממושכות בהישמע ההכרזה על
הקמת מדינת ישראל .בפעם השנייה נשמעו מחיאות כפיים להד המילים על כך ,שמנהלת העם תהווה את
מדינה נולדת 61
והמוזמנים ,ותיקי הציונות ,אחרוני הצירים של הקונגרס הראשון ,שזכו להגיע למאורע זה ,שליחי מוסדות
ובאי כוח קונסוליות זרות בתל אביב .לעיתונאים הוקצה המקום במעבר אל האולם.
חרדת הציפייה
בתל-אביב ידעו אך מעטים מאד מלבד המוזמנים על העומד להתרחש במוזיאון אחרי הצהריים .רק
אלה שעברו בשעות הצהריים ברחוב הרצל או בשדרות רוטשילד הבחינו בתכונה המיוחדת שבמקום
ובאנשי המשמר האזרחי ,שחסמו את המעבר ברחובות והפנו את התנועה לרחובות צדדיים.
אך בהתקרב המועד של הטקס התחילו לנהור למקומות המחסומים מאות אנשים ,שחיכו בשקט ובחרדת
ציפייה לבואם של נציגי העם ,של אלה שנועדו לחתום על מגילת העצמאות .ליד מדרגות המוזיאון הגיעה
פלוגת תלמידי בית הספר לקצינים ,שעל מדיהם נשאו חגור לבן ,והיוו משמר כבוד ליד הכניסה .בכניסה
עמדו חיילי ישראל לקדם את פני חברי הממשלה הבאים לטקס ההכרזה .הפשטות שמסביב הוסיפה הוד
לא ישוער.
בפנים
כל הפנים נהרו לקראת המאורע הגדול העומד להתרחש .המוזמנים תפסו את מקומותיהם ,וחיכו מתוך
התאפקות וכובד ראש לרגע פתיחת הטקס .אחד אחד התחילו להגיע חברי הממשלה והמועצה .הצלמים
המרובים הבזיקו כל רגע במנורות החשמל שלהם והנציחו את המומנטים השונים של היום הגדול.
10דקות לפני השעה הגיעו לאולם מר ד .בן-גוריון ורעייתו ,ואחריהם הגיעו מר מ .שרתוק ,מר
פ .רוזנבליט וד"ר פ .ברנשטיין .הרב י .ל .פישמן נכנס בלוויית מר מ .שפירא .שניהם הגיעו זה עתה
מירושלים באווירון מיוחד להשתתף בטקס .הגיעו שני חברי מפלגת הפועלים המאוחדת ,מר מ .בנטוב
ומר י .ציזלינג .תפסו את מקומם ליד השולחן מר א .קפלן ומר בכור שטרית .שני חברי הממשלה הזמנית,
מר יצחק גרינבוים ,השוהה בירושלים ,והרב יצחק מאיר לוין ,נציג אגודת ישראל ,השוהה בניו יורק ,לא
יכלו להגיע לטקס.
הפטיש הולם
בדיוק בשעה 4נשמע קול הלמות פטיש עץ על השולחן .שירת "התקווה" בוקעת מפי כל הנאספים.
מר ד .בן-גוריון קם ממקומו באמצע השולחן ,לקח בידו את מגילת העצמאות ,ובקול עז התחיל לקרוא
פסוק אחר פסוק .הקהל הקשיב בדריכות רבה לדברים ,שיצאו מפי ראש הממשלה" :בארץ-ישראל קם העם
היהודי ,בה עוצבה דמותו הרוחנית ,הדתית והמדינית .בה חי חיי קוממיות ממלכתית ,בה יצר נכסי תרבות
לאומיים וכלל אנושיים והוריש לעולם כולו את ספר הספרים הנצחי" .המילים צלצלו בתוך האולם ,וקבעו
מיד את הצורה הנעלה של ההכרזה כולה.
מדי פעם בפעם פרצו תרועות ותשואות .בפעם הראשונה הריעו כולם ממושכות בהישמע ההכרזה על
הקמת מדינת ישראל .בפעם השנייה נשמעו מחיאות כפיים להד המילים על כך ,שמנהלת העם תהווה את
מדינה נולדת 61
