Page 65 - יום שישי הגדול
P. 65
שפרש כפיו וביקש להפסיק את התרועות ,ואחר כך חתם את חתימתו.
ביחד חתמו במקום על המגילה 25איש 24 -גברים ואישה אחת ,גב' מאירסון[ .טעות :היו שתי נשים -
גולדה מאיר ורחל כגן] 12איש נעדרו מן הטקס ,אם בשל שהותם בחוץ לארץ ,ואם בשל היותם מנותקים
מתל אביב .בין החותמים היו גם חברי המועצה מן המפלגה הרביזיוניסטית ,שלא הצביעו על נוסח ההכרזה
בישיבת המועצה הזמנית.
בדיוק בשעה ,4כלומר 31דקה לאחר הפתיחה -נשמעה נגינת "התקווה" על ידי חברי התזמורת
הפילהרמונית .הייתה זו חוויה עמוקה ביותר ,שעברה על הקהל אותו רגע .כשנדמו צלילי ההמנון הלאומי,
מיהרו רבים לעבר שולחן הנשיאות ללחוץ את ידי מר ד .בן-גוריון וחברי הממשלה .קריאות "מזל טוב"
עלו מכל פינה באולם .רבים מקרב הוותיקים בציונות ,ששערותיהם העלו שיבה בעבודה הלאומית,
התחבקו ונישקו זה את זה.
תמה פרשת ההכרזה על העצמאות.
ההמון בחוץ מריע
עם סיום הטקס יצאו חברי הממשלה והמועצה מן האולם .כשנראה בחוץ מר ד .בן-גוריון ,התחיל
הקהל הרב ,שעבר את המחסומים ,להריע בתשואות ממושכות" .תחי מדינת ישראל!" "יחי דוד בן-
גוריון!" עלו קריאות מדי פעם בפעם ,כשהופיעו חברי הממשלה על גבי המדרגות ,המוליכות מן המוזיאון
לרחוב .צלמים רבים צילמו את המתרחש ברחוב.
קבלת פנים נלהבת ערך הקהל למר משה שרתוק .הקיפוהו מכל העברים וכמעט לא נתנו לו ולרעייתו
להיכנס לתוך המכונית שחיכתה לו למטה .לחצו את ידיו ,וקולות רבים נשמעו" :תודה לך על המדינה
היהודית שהבאת לנו! טוב שבאת לשמוח אתנו!"
לאחר שנחלץ מר שרתוק מן ההמון שהקיפו ,פנה לבית אחותו ,אלמנת ראש ה"הגנה" ,אליהו גולומב,
שנמצא בקרבת מקום .הקהל ליווה את המכונית לבית גולומב וחיכה מבחוץ .כל הזמן נשמעו קריאות:
"שרתוק! שרתוק!" מר שרתוק נאלץ לצאת לקהל ואמר כמה מילים" :כל ההתחלות קשות .ואם התחלנו,
נצליח!"
רק אחר כך התפזר הקהל.
רבבות צמודים ל"קול ישראל"
טקס ההכרזה הועבר ברדיו "קול ישראל" ,שהתחיל בכך את שידורי הרדיו של מדינת ישראל .אלפים
ורבבות היו צמודים למקלטים כל זמן ההכרזה .בבתי הקפה הועמדו רמקולים מיוחדים ,וכל העוברים
והשבים הקשיבו בדריכות רבה לדברים שהושמעו .היו התפרצויות שמחה פומביות רבות ,אם כי הורגשה
התאפקות רבה בגילויי השמחה .רבים בירכו זה את זה ברכת "מזל טוב" .הורים הסבירו לילדיהם את
חשיבותו של מאורע ואת רצינות השעה.
בליל שבת חגגו רבים את הכרזת העצמאות ,אף כי החגיגות לא קיבלו צורה של התפרצות פומבית
דוגמת ההפגנות בערב החלטת עצרת או"ם .ההאפלה למחצה ,ששררה בעיר ,הוסיפה גם היא נופך מיוחד
למאורע הגדול.
רחובות תל-אביב היו שקטים -שקטים יותר מן הרגיל .אך אווירת החג הורגשה דווקא בשקט הזה.
מדינה נולדת 63
ביחד חתמו במקום על המגילה 25איש 24 -גברים ואישה אחת ,גב' מאירסון[ .טעות :היו שתי נשים -
גולדה מאיר ורחל כגן] 12איש נעדרו מן הטקס ,אם בשל שהותם בחוץ לארץ ,ואם בשל היותם מנותקים
מתל אביב .בין החותמים היו גם חברי המועצה מן המפלגה הרביזיוניסטית ,שלא הצביעו על נוסח ההכרזה
בישיבת המועצה הזמנית.
בדיוק בשעה ,4כלומר 31דקה לאחר הפתיחה -נשמעה נגינת "התקווה" על ידי חברי התזמורת
הפילהרמונית .הייתה זו חוויה עמוקה ביותר ,שעברה על הקהל אותו רגע .כשנדמו צלילי ההמנון הלאומי,
מיהרו רבים לעבר שולחן הנשיאות ללחוץ את ידי מר ד .בן-גוריון וחברי הממשלה .קריאות "מזל טוב"
עלו מכל פינה באולם .רבים מקרב הוותיקים בציונות ,ששערותיהם העלו שיבה בעבודה הלאומית,
התחבקו ונישקו זה את זה.
תמה פרשת ההכרזה על העצמאות.
ההמון בחוץ מריע
עם סיום הטקס יצאו חברי הממשלה והמועצה מן האולם .כשנראה בחוץ מר ד .בן-גוריון ,התחיל
הקהל הרב ,שעבר את המחסומים ,להריע בתשואות ממושכות" .תחי מדינת ישראל!" "יחי דוד בן-
גוריון!" עלו קריאות מדי פעם בפעם ,כשהופיעו חברי הממשלה על גבי המדרגות ,המוליכות מן המוזיאון
לרחוב .צלמים רבים צילמו את המתרחש ברחוב.
קבלת פנים נלהבת ערך הקהל למר משה שרתוק .הקיפוהו מכל העברים וכמעט לא נתנו לו ולרעייתו
להיכנס לתוך המכונית שחיכתה לו למטה .לחצו את ידיו ,וקולות רבים נשמעו" :תודה לך על המדינה
היהודית שהבאת לנו! טוב שבאת לשמוח אתנו!"
לאחר שנחלץ מר שרתוק מן ההמון שהקיפו ,פנה לבית אחותו ,אלמנת ראש ה"הגנה" ,אליהו גולומב,
שנמצא בקרבת מקום .הקהל ליווה את המכונית לבית גולומב וחיכה מבחוץ .כל הזמן נשמעו קריאות:
"שרתוק! שרתוק!" מר שרתוק נאלץ לצאת לקהל ואמר כמה מילים" :כל ההתחלות קשות .ואם התחלנו,
נצליח!"
רק אחר כך התפזר הקהל.
רבבות צמודים ל"קול ישראל"
טקס ההכרזה הועבר ברדיו "קול ישראל" ,שהתחיל בכך את שידורי הרדיו של מדינת ישראל .אלפים
ורבבות היו צמודים למקלטים כל זמן ההכרזה .בבתי הקפה הועמדו רמקולים מיוחדים ,וכל העוברים
והשבים הקשיבו בדריכות רבה לדברים שהושמעו .היו התפרצויות שמחה פומביות רבות ,אם כי הורגשה
התאפקות רבה בגילויי השמחה .רבים בירכו זה את זה ברכת "מזל טוב" .הורים הסבירו לילדיהם את
חשיבותו של מאורע ואת רצינות השעה.
בליל שבת חגגו רבים את הכרזת העצמאות ,אף כי החגיגות לא קיבלו צורה של התפרצות פומבית
דוגמת ההפגנות בערב החלטת עצרת או"ם .ההאפלה למחצה ,ששררה בעיר ,הוסיפה גם היא נופך מיוחד
למאורע הגדול.
רחובות תל-אביב היו שקטים -שקטים יותר מן הרגיל .אך אווירת החג הורגשה דווקא בשקט הזה.
מדינה נולדת 63
