Page 61 - יום שישי הגדול

‫אחרון החותמים לפי סדר הא"ב ‪ -‬משה שרת(וק)‬

‫‪ .32‬משה שרת‪ :‬הכרזה "הכרזתית" מדי‬

‫שליח מועצת העם לאומות המאוחדות חזר זה עתה ארצה‪ .‬עוד בטרם הספיק לדווח על תוצאות‬
‫ביקורו (ויש כבר כאלה המתמרמרים על כך או מפיצים שמועות מדאיגות)‪ ,‬והרי הוא נמצא בטקס הכרזת‬

‫המדינה‪ ,‬שבו קוראים את המסמך שאת הטיוטה שלו חיבר הוא עצמו‪.‬‬
‫מר משה שרת(וק)‪ ,‬ראש המחלקה המדינית של הסוכנות ושר החוץ המיועד‪ ,‬קם ממושבו ליד שולחן‬
‫הנשיאות וחותם אף הוא על הקלף‪ ,‬כשמחיאות כפיים ממושכות מהדהדות בחלל המוזיאון‪ .‬ברוב ענווה‬
‫הוא מהסס לספר לנו פרט זה‪ ,‬אך לבסוף מודה‪" :‬כאשר שמעתי את מחיאות הכפיים‪ ,‬אמרתי לעצמי ‪ :‬בכל‬

‫זאת הם יודעים מה עשיתי בניו יורק‪...‬‬
‫"מה הרגשתי? ‪ -‬כמובן‪ ,‬התרוממות רוח עצומה ומתח רב‪ .‬הרגשתי כי נפל הפור‪ ,‬ועתה עלינו ללכת‬
‫קדימה לקראת אפשרויות בלתי צפויות"‪ .‬כאדם הידוע בקנאותו ‪.‬לשפה העברית הסתייג מר שרת ממבנה‬
‫ההכרזה‪ ,‬שנראתה לו "הכרזתית" יתר על המידה‪ .‬גם הביטוי "לפיכך" איננו במקומו‪ ,‬לדעתו‪ .‬אך מה‬

‫לקטנות אלו בשעה אשר כזאת?!‬
‫"לאחר הטקס"‪ ,‬מספר מר שרת‪" ,‬הלכתי לביתה של אמי שליד המוזיאון (כיום בית ה'הגנה')‪ .‬קהל רב‬
‫עמד ליד הבית‪ ,‬ואני יצאתי לגזוזטרה ואמרתי‪" :‬חזקו ונתחזק!" לאחר מכן כבר לא היה רגע מיותר לבזבז‪.‬‬
‫היה צורך לערוך מיד את תמצית ההכרזה לצורך מברקים שישוגרו לשרי החוץ בכל העולם‪" .‬עבדנו על‬

‫כך כל יום השישי‪ ,‬בלילה ואף בשבת בבוקר‪ .‬כן‪ ,‬גם בשבת‪"...‬‬

‫מדינה נולדת ‪59‬‬