Page 58 - יום שישי הגדול
P. 58
הפרטי ,יכול היה לשאוף מלוא ריאותיו את ריחן החריף של האותיות שיצאו זה עתה ממכבש הדפוס .היה
זה המנשר הממשלתי הראשון ,שנוסח על ידי משרד המשפטים.
"חווייתי העזה ביותר?" מהרהר הד"ר רוזן ,מסיט את משקפיו ,כאילו השקיף דרכן אל אותו יום רחוק
והיסטורי" .בתום טקס ההכרזה ,כשהרים הרב מימון את הכוס וברך 'שהחיינו' ,אז הרגשתי ...מה אומר לך,
הרגשתי חזק ...חזק"...
.27ברל רפטור" :ישבנו לא בהתאם למפלגות"
כרבים אחרים הכיר גם מר רפטור ,מי שהיה נציג "אחדות העבודה" בוועד הלאומי וחבר ועד הביטחון
היישובי ,בחומרת המצב הביטחוני ,אך צידד בהקמת המדינה ללא כל היסוס והסתייגות ,כי "אסור להחמיץ
את השנסה [הזדמנות] ההיסטורית".
בסיועם של מכתבים ופתקים "מחתרתיים" מאותם הימים מנסה מר רפטור לשחזר את היום הגורלי:
"נאמר לנו ,שבבוקר ה 14-במאי תיערך ישיבת מועצת העם בבית הקק"ל ,ובה ידובר על 'פרוצדורה'
[נוהל] .רק בישיבה עצמה התברר לי בדיוק לפני מה אנו עומדים .בחוץ חיכו לנו מכוניות שהביאונו
למוזיאון .לפנינו נסעו ראש הממשלה לעתיד והשרים .הרחובות היו מלאי אדם ,והייתה תחושה של ציפייה
ומתח .אני זוכר שבמכונית התנהלה שיחה מעין זאת:
-נו טוב ,אנחנו נוסעים להכרזת המדינה ,אך מה יהיה גורלה של המדינה הזאת? האם כעבור שעות
אחדות יוכל הציבור הזה לעמוד בהתקפות? ומה עם הרוסים? גם באמריקאים אי אפשר תמיד לבטוח...
"בטקס עצמו ישבתי ליד צבי לוריא ,ומולנו ישב ,נדמה לי ,דוד צבי פנקס .לא היה שום סדר מכוון
בישיבה .ברגעים אלה לא עלה על דעת איש להתיישב לפי המפלגות .אמנם כשהרב פישמן בירך ,הרהרתי
מדוע הייתה ברכתו חייבת להיות מנוסחת דווקא כך (בטון מסורתי כל כך) ,אך דברים קטנים כגון זה
הסתתרו אותו זמן תחת תחושת האחדות".
רבים מן החותמים נתקלו בבעיות בקשר לשמותיהם הלועזיים .גם רפטור זכה למסע שכנוע מקיף למען
שינוי שמו" :יצחק בן-צבי שלח לי שני מכתבים לפני ההכרזה ,ובהם ביקשני לעברת את שמי' .ברל רפטור',
כך כתב' ,ראוי כבר שישנה את שמו'! התעקש עוד יותר דוד רמז ,שאף הציע לי שורה של שמות אפשריים,
כגון ,פרת או בר-תורא ,ואחרי הקמת המדינה היה שואל אותי תמיד' :מה יהיה הסוף עם שמך ,ברל?"'...
.28מרדכי שטנר" :שיא של כל ימי חיי"
מרדכי שטנר ,הממונה כיום על פעולות החיסכון במדינה מטעם משרד האוצר ,היה ראש המחלקה
הכלכלית של הוועד הלאומי ערב קום המדינה .בתור שכזה היה אחד משלושים ושבעת חברי מועצת העם
במאי .1948ימים מספר לפני הטקס בבניין המוזיאון בתל אביב קיבל מר שטנר את ההודעה ,ושעה קלה
לפני הטקס עשה את דרכו ברגל מדירתו שבשדרות רוטשילד.
"היה זה שיא בכל ימי חיי" ,הוא אומר ממרחק השנים על אותו מאורע היסטורי" .הרגשתי בעת
שחתמתי ,כי אני משתתף במעמד מיוחד ,שהוא זכות גדולה לכל יהודי להיות נוכח בו ולחתום על מגילת
העצמאות".
את הערב האחרון תחת שלטון המנדט בילה מר שטנר בחוג משפחתו בקיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל.
56יום שישי הגדול
זה המנשר הממשלתי הראשון ,שנוסח על ידי משרד המשפטים.
"חווייתי העזה ביותר?" מהרהר הד"ר רוזן ,מסיט את משקפיו ,כאילו השקיף דרכן אל אותו יום רחוק
והיסטורי" .בתום טקס ההכרזה ,כשהרים הרב מימון את הכוס וברך 'שהחיינו' ,אז הרגשתי ...מה אומר לך,
הרגשתי חזק ...חזק"...
.27ברל רפטור" :ישבנו לא בהתאם למפלגות"
כרבים אחרים הכיר גם מר רפטור ,מי שהיה נציג "אחדות העבודה" בוועד הלאומי וחבר ועד הביטחון
היישובי ,בחומרת המצב הביטחוני ,אך צידד בהקמת המדינה ללא כל היסוס והסתייגות ,כי "אסור להחמיץ
את השנסה [הזדמנות] ההיסטורית".
בסיועם של מכתבים ופתקים "מחתרתיים" מאותם הימים מנסה מר רפטור לשחזר את היום הגורלי:
"נאמר לנו ,שבבוקר ה 14-במאי תיערך ישיבת מועצת העם בבית הקק"ל ,ובה ידובר על 'פרוצדורה'
[נוהל] .רק בישיבה עצמה התברר לי בדיוק לפני מה אנו עומדים .בחוץ חיכו לנו מכוניות שהביאונו
למוזיאון .לפנינו נסעו ראש הממשלה לעתיד והשרים .הרחובות היו מלאי אדם ,והייתה תחושה של ציפייה
ומתח .אני זוכר שבמכונית התנהלה שיחה מעין זאת:
-נו טוב ,אנחנו נוסעים להכרזת המדינה ,אך מה יהיה גורלה של המדינה הזאת? האם כעבור שעות
אחדות יוכל הציבור הזה לעמוד בהתקפות? ומה עם הרוסים? גם באמריקאים אי אפשר תמיד לבטוח...
"בטקס עצמו ישבתי ליד צבי לוריא ,ומולנו ישב ,נדמה לי ,דוד צבי פנקס .לא היה שום סדר מכוון
בישיבה .ברגעים אלה לא עלה על דעת איש להתיישב לפי המפלגות .אמנם כשהרב פישמן בירך ,הרהרתי
מדוע הייתה ברכתו חייבת להיות מנוסחת דווקא כך (בטון מסורתי כל כך) ,אך דברים קטנים כגון זה
הסתתרו אותו זמן תחת תחושת האחדות".
רבים מן החותמים נתקלו בבעיות בקשר לשמותיהם הלועזיים .גם רפטור זכה למסע שכנוע מקיף למען
שינוי שמו" :יצחק בן-צבי שלח לי שני מכתבים לפני ההכרזה ,ובהם ביקשני לעברת את שמי' .ברל רפטור',
כך כתב' ,ראוי כבר שישנה את שמו'! התעקש עוד יותר דוד רמז ,שאף הציע לי שורה של שמות אפשריים,
כגון ,פרת או בר-תורא ,ואחרי הקמת המדינה היה שואל אותי תמיד' :מה יהיה הסוף עם שמך ,ברל?"'...
.28מרדכי שטנר" :שיא של כל ימי חיי"
מרדכי שטנר ,הממונה כיום על פעולות החיסכון במדינה מטעם משרד האוצר ,היה ראש המחלקה
הכלכלית של הוועד הלאומי ערב קום המדינה .בתור שכזה היה אחד משלושים ושבעת חברי מועצת העם
במאי .1948ימים מספר לפני הטקס בבניין המוזיאון בתל אביב קיבל מר שטנר את ההודעה ,ושעה קלה
לפני הטקס עשה את דרכו ברגל מדירתו שבשדרות רוטשילד.
"היה זה שיא בכל ימי חיי" ,הוא אומר ממרחק השנים על אותו מאורע היסטורי" .הרגשתי בעת
שחתמתי ,כי אני משתתף במעמד מיוחד ,שהוא זכות גדולה לכל יהודי להיות נוכח בו ולחתום על מגילת
העצמאות".
את הערב האחרון תחת שלטון המנדט בילה מר שטנר בחוג משפחתו בקיבוץ עין חרוד שבעמק יזרעאל.
56יום שישי הגדול