Page 87 - יום שישי הגדול
P. 87
היסטורי נדיר ,אמרו עליה חבריה ,היא זכתה לסגור את הפרק ההיסטורי של שידורי המחתרות -ובו ביום
לפתוח את הפרק החדש של שידור ממלכתי.
בין המוזמנים היו בעליהן של שתי חברות הקלטה ,ואלה התבקשו להקליט את הטקס :לוסיאן זלצמן,
בעליה של חברת התקליטים "צליל" (חברה ארץ ישראלית להקלטה בע"מ) ,והנס הלינגר ,בעל אולפן
ההקלטות התל אביב "רדיו דוקטור" ,ובנו רלף ,בעצמו טכנאי הקלטות (באותה תקופה שימש גם טכנאי
הקלטות באולפן של קול ירושלים בבית עיריית תל-אביב ברחוב ביאליק) .זלצמן יסד את חברת ההקלטות
שלו באפריל ,1947והיה מחלוצי תעשיית התקליטים בארץ .באחד מחדרי דירת המגורים שלו ברחוב
אליהו ספיר בתל-אביב הקליט אמנים רבים ,בהם ברכה צפירה ,תקווה (אחותה של יפה ירקוני) ,שרה
יערי ,אברהם וילקומירסקי ,חנה אהרוני ,רבקה מחט ,סוניה וורונקוב ,אינה גובינסקה ,נעמי צורי ואסתר
גמליאלית .זלצמן היה איש ההקלטות של התזמורת הפילהרמונית (אז התזמורת הארצישראלית) ,ומתוקף
קשרי העבודה המשותפים זכה להקליט את התזמורת בעת שהופיעה באולמות שונים בתל-אביב .גם
הפעם ,לקראת האירוע החגיגי הזה ,נקרא להקליט את האירוע ולתעד את השתתפותה של התזמורת
במעמד המכובד .זלצמן קיבל ב 13-במאי מכתב מקרל סלומון ,אז מנהל תוכניות המוזיקה של קול
ירושלים .סלומון הכיר היטב את זלצמן בזכות ההקלטות של השירים העבריים שנעשו באולפני "צליל"
-הקלטות ששודרו בתוכניות המוזיקה של קול ירושלים .המכתב נכתב בשמו של המזכיר הכללי של
התזמורת ,מר מנחם מהלר-קלקשטיין ,ובו הזמין אותו להגיע למשרדי התזמורת לצורך מה שהגדיר "עניין
דחוף מאד" .במכתב הוסיף עוד שש מילים" :עליך להיות מוכן להקלטה מחר בצהריים"" .אבי התייצב
במשרדי התזמורת" ,סיפר בנו ברוך" ,ונפגש עם המזכיר הכללי ,אשר גילה לו שמדובר בהקלטת טקס
הכרזת המדינה למחרת היום ,ואף צייד אותו ברישיון כניסה מטעם מנהלת העם לבניין המוזיאון בשדרות
רוטשילד בתל-אביב כחבר התזמורת" .רישיון הכניסה שמור עד היום בידי המשפחה.
לוסיאן זלצמן הגיע למוזיאון -בעבר ביתו של מאיר דיזנגוף ,ראש העירייה הראשון של תל אביב -
עם שני עוזרים :פדור שנון וגיורא חנוך" .עזרתי לו להביא את הציוד ,להרכיב אותו ולהביא לו מה שהוא
יצטרך" ,סיפר גיורא חנוך ,אז תלמיד תיכון בן " .16הוא הציע לי לעזור לו ,ואני קיבלתי את הצעתו
בשמחה" .השלושה הניחו שני מיקרופונים על שולחן הנשיאות" .על אחד המיקרופונים כרך אבי סרט
בד שעליו הכיתוב 'צליל'" ,סיפר ברוך זלצמן .הכיתוב נראה היטב בצילומים של האירוע ,שבהם מונח
המיקרופון מול המקום שבו עמד בן-גוריון ונשא את דבריו .בתמונות אפשר לראות עוד שני מיקרופונים
מוצבים על השולחן .מיקרופון אחד שימש לשידור הרדיו ,והשני ,ככל הנראה ,לצורך ההגברה באולם
עצמו .השלושה התקינו את ציוד ההקלטה שלהם -מכונות לחריטת תקליטים -בחדרון שנמצא בקומה
השנייה ,שבה ישבה התזמורת.
בגלל מצוקת המקום התבקשה התזמורת להגיע בהרכב מצומצם של 30נגנים ,בניצוחו של גאורג
זינגר ,ובסוף הטקס ניגנה את "התקווה" .זו הייתה הפעם הראשונה ,שבה נגינת ההמנון בשידור רדיו כבר
לא נחשבה ע ֵברה ,אף שרשמית שלטון המנדט הבריטי טרם הסתיים.
רלף הלינגר סיפר ,שהעיתונאי האמריקאי ארתור הולצמן ,כתב של רשת שידור אמריקאית ,אשר היה
בסוד העניינים וידע על המקום ועל השעה היעודה ,סיפר לו מבעוד מועד על האירוע החשוב" .יומיים
לפני ההכרזה" ,סיפר הלינגר" ,בא אלינו הולצמן נרגש ואמר' :אל תספרו לאף אחד ,אבל בעוד יומיים
יכריז בן-גוריון על המדינה ,מדינת היהודים .תהיו מוכנים לעשות לי את הספוט שלי של ארבע דקות
וחצי ,על תקליט של 30סנטימטר?' .כמובן ,אבא שלי אמר' :טוב ,בסדר' ,אבל אחרי שהולצמן הלך,
הוא אמר' :רלף ,אתה יודע מה ,לקחת ארבע דקות וחצי מטקס כזה חשוב ,זו פשוט בושה ,אנחנו צריכים
מדינה נולדת 85
לפתוח את הפרק החדש של שידור ממלכתי.
בין המוזמנים היו בעליהן של שתי חברות הקלטה ,ואלה התבקשו להקליט את הטקס :לוסיאן זלצמן,
בעליה של חברת התקליטים "צליל" (חברה ארץ ישראלית להקלטה בע"מ) ,והנס הלינגר ,בעל אולפן
ההקלטות התל אביב "רדיו דוקטור" ,ובנו רלף ,בעצמו טכנאי הקלטות (באותה תקופה שימש גם טכנאי
הקלטות באולפן של קול ירושלים בבית עיריית תל-אביב ברחוב ביאליק) .זלצמן יסד את חברת ההקלטות
שלו באפריל ,1947והיה מחלוצי תעשיית התקליטים בארץ .באחד מחדרי דירת המגורים שלו ברחוב
אליהו ספיר בתל-אביב הקליט אמנים רבים ,בהם ברכה צפירה ,תקווה (אחותה של יפה ירקוני) ,שרה
יערי ,אברהם וילקומירסקי ,חנה אהרוני ,רבקה מחט ,סוניה וורונקוב ,אינה גובינסקה ,נעמי צורי ואסתר
גמליאלית .זלצמן היה איש ההקלטות של התזמורת הפילהרמונית (אז התזמורת הארצישראלית) ,ומתוקף
קשרי העבודה המשותפים זכה להקליט את התזמורת בעת שהופיעה באולמות שונים בתל-אביב .גם
הפעם ,לקראת האירוע החגיגי הזה ,נקרא להקליט את האירוע ולתעד את השתתפותה של התזמורת
במעמד המכובד .זלצמן קיבל ב 13-במאי מכתב מקרל סלומון ,אז מנהל תוכניות המוזיקה של קול
ירושלים .סלומון הכיר היטב את זלצמן בזכות ההקלטות של השירים העבריים שנעשו באולפני "צליל"
-הקלטות ששודרו בתוכניות המוזיקה של קול ירושלים .המכתב נכתב בשמו של המזכיר הכללי של
התזמורת ,מר מנחם מהלר-קלקשטיין ,ובו הזמין אותו להגיע למשרדי התזמורת לצורך מה שהגדיר "עניין
דחוף מאד" .במכתב הוסיף עוד שש מילים" :עליך להיות מוכן להקלטה מחר בצהריים"" .אבי התייצב
במשרדי התזמורת" ,סיפר בנו ברוך" ,ונפגש עם המזכיר הכללי ,אשר גילה לו שמדובר בהקלטת טקס
הכרזת המדינה למחרת היום ,ואף צייד אותו ברישיון כניסה מטעם מנהלת העם לבניין המוזיאון בשדרות
רוטשילד בתל-אביב כחבר התזמורת" .רישיון הכניסה שמור עד היום בידי המשפחה.
לוסיאן זלצמן הגיע למוזיאון -בעבר ביתו של מאיר דיזנגוף ,ראש העירייה הראשון של תל אביב -
עם שני עוזרים :פדור שנון וגיורא חנוך" .עזרתי לו להביא את הציוד ,להרכיב אותו ולהביא לו מה שהוא
יצטרך" ,סיפר גיורא חנוך ,אז תלמיד תיכון בן " .16הוא הציע לי לעזור לו ,ואני קיבלתי את הצעתו
בשמחה" .השלושה הניחו שני מיקרופונים על שולחן הנשיאות" .על אחד המיקרופונים כרך אבי סרט
בד שעליו הכיתוב 'צליל'" ,סיפר ברוך זלצמן .הכיתוב נראה היטב בצילומים של האירוע ,שבהם מונח
המיקרופון מול המקום שבו עמד בן-גוריון ונשא את דבריו .בתמונות אפשר לראות עוד שני מיקרופונים
מוצבים על השולחן .מיקרופון אחד שימש לשידור הרדיו ,והשני ,ככל הנראה ,לצורך ההגברה באולם
עצמו .השלושה התקינו את ציוד ההקלטה שלהם -מכונות לחריטת תקליטים -בחדרון שנמצא בקומה
השנייה ,שבה ישבה התזמורת.
בגלל מצוקת המקום התבקשה התזמורת להגיע בהרכב מצומצם של 30נגנים ,בניצוחו של גאורג
זינגר ,ובסוף הטקס ניגנה את "התקווה" .זו הייתה הפעם הראשונה ,שבה נגינת ההמנון בשידור רדיו כבר
לא נחשבה ע ֵברה ,אף שרשמית שלטון המנדט הבריטי טרם הסתיים.
רלף הלינגר סיפר ,שהעיתונאי האמריקאי ארתור הולצמן ,כתב של רשת שידור אמריקאית ,אשר היה
בסוד העניינים וידע על המקום ועל השעה היעודה ,סיפר לו מבעוד מועד על האירוע החשוב" .יומיים
לפני ההכרזה" ,סיפר הלינגר" ,בא אלינו הולצמן נרגש ואמר' :אל תספרו לאף אחד ,אבל בעוד יומיים
יכריז בן-גוריון על המדינה ,מדינת היהודים .תהיו מוכנים לעשות לי את הספוט שלי של ארבע דקות
וחצי ,על תקליט של 30סנטימטר?' .כמובן ,אבא שלי אמר' :טוב ,בסדר' ,אבל אחרי שהולצמן הלך,
הוא אמר' :רלף ,אתה יודע מה ,לקחת ארבע דקות וחצי מטקס כזה חשוב ,זו פשוט בושה ,אנחנו צריכים
מדינה נולדת 85
