Page 82 - יום שישי הגדול

‫אל כתבי החוץ גונב‪ ,‬כנראה על ידי עורכי העיתונים בארץ‪ ,‬דבר שעת הטקס ומקומו‪,‬‬
‫ואלה מיהרו להודיע על כך למערכות העיתונים בחו"ל‪ .‬עובד אלמוני בדואר ראה כי‬
‫במברקים הנשלחים לחו"ל כתובים המקום והשעה של הטקס‪ ,‬בעוד שבעיתוני הארץ לא‬
‫הוזכרו כלל‪ .‬עובד הדואר‪ ,‬שחשש שמשהו לא כשורה‪ ,‬הלך מאיש לאיש עד שהגיע אלי‪,‬‬
‫אומר שרף‪ .‬הסתבר שהצנזורה בוטלה עם סיום שלטון המנדט‪ .‬היינו דחוקים בזמן מכדי‬
‫לברר את העניין‪ ,‬ואותו עובד התמנה זמנית לצנזור‪ .‬הוא מחק בכל מברק את המקום‬
‫והשעה‪ ,‬והכל בא על מקומו בשלום‪ .‬אך על ידי כך נוצרה תקלה חדשה‪ :‬במברקה המשיך‬
‫מישהו למלא תפקיד של צנזור אחרי ההכרזה‪ ,‬המסיימת בציון המקום והיום של המעמד‪.‬‬

‫אמור זאת בבולים‬

‫גם לדואר הייתה "יד" בהקמת המדינה‪ :‬במה ניכרת מדינה אם לא ב"שירותים" למיניהם? מי‪ ,‬אם לא‬
‫אותם בולים קטנטנים של "דואר עברי"‪ ,‬בישר לראשונה לרבבות תושבי הארץ שהמדינה בדרך? בשעה‬
‫שהדרך הייתה דרך לא דרך ‪ -‬מספרת ההיסטוריה של הדואר ‪ -‬ובולי דואר לא היו עדיין‪ ,‬השתמשו בבולי‬

‫הקרן הקיימת‪ ,‬שהוטבעה עליהם חותמת "דואר"‪.‬‬
‫עניין הדפסת הבולים היה אף הוא רצוף לבטים וספקות‪ .‬הנוגעים בדבר טרחו‪ ,‬קודם כל‪ ,‬למצוא מקום‬
‫מתאים להתקנת בית דפוס‪ .‬כאן באה שוב שרונה ‪ -‬שהייתה מתאימה ביותר מבחינה ביטחונית ‪ -‬לעזרתם‪.‬‬
‫הותקן בה בית דפוס קטן‪ ,‬הובאה אליו מכונה מדפוס "הארץ"‪ ,‬ובכך נפתרה הבעיה הטכנית‪ .‬אך באותם‬
‫ימים טרם נקבע שם למדינה העתידה‪ ,‬וצצה קושיה חדשה‪ :‬איזה שם יוטבע על הבולים? הוצע להטביע‬

‫‪ 80‬יום שישי הגדול‬