Page 85 - יום שישי הגדול
P. 85
השידור הראשון של "קול ישראל"
איזי מן
תחנת השידור של ישראל ,קול ישראל ,נולדה יחד ִאתה ,ובדיוק באותה שעה .לפני כן זה היה
שמה של תחנת השידור של ה"הגנה"
כאשר הבריטים החליטו שהמנדט יסתיים ביום שבת 15 ,במאי " ,1948עמדו מנהיגי היישוב בפני
הברירה להקדים את ההכרזה ליום שישי אחרי הצהריים" ,נזכר מרדכי זלוטניק ,מנהל "השעה העברית"
של קול ירושלים והקריין בשידור הבכורה ההיסטורי" .עד אותו יום שישי בבוקר לא היה ברור אם נספיק
לחנוך את המשדר החדש בזמן ,ואם נוכל לבצע באותה הזדמנות גם את שידור החוץ ממקום הטקס.
בנסיבות שנוצרו נאלצנו לחנוך את המשדר ללא כל אפשרות לערוך ניסיונות ,כדי לבדוק אם הוא פועל
כתקנו ואם הוא נקלט יפה ,אך המעמד היה היסטורי והאתגר היה כה אדיר ,עד שהחלטנו ליטול את כל
הסיכונים".
בתחנה בתל חיים עבדו במרץ ,והכל היה מוכן .לפתע בשעות הצהריים נותק זרם החשמל .במזל -
והיו שאמרו אז שאולי בזכות ההשגחה העליונה -חודש הזרם שמונה דקות לפני השעה ארבע ,ובשעה
ארבע בדיוק נשמעו הקריינים ,מרדכי זלוטניק וריטה פרסיץ ,שבחלקם נפל הכבוד להעביר בשידור חי
ממוזיאון תל אביב את טקס הכרזת המדינה .זלוטניק פתח במילים "האזינו לקול ישראל ,האזינו לקול
ישראל" ,ומיד אחר כך החל הקהל לשיר את "התקווה" .בסיום שירת ההמנון הוא אמר" :ביום הרה גורל
זה לישראל התאספו כאן בתל-אביב ראשי העם לכונן את מדינת ישראל .גדול היום ,יום העצמאות,
וגדול המעמד".
בהמשך השידור גילה את הסוד השמור ביותר -המקום שממנו הוא משדר" :עכשיו כבר מותר לגלות.
אנו נמצאים באולם מוזיאון תל-אביב" .רק כעבור שנים גילתה ריטה פרסיץ ,שותפתו לשידור ,סוד גדול
אחר :המקום שבו ישבו שניהם וממנו העבירו את השידור .כאשר הגיעה לאולם ,גילתה שהמיקרופון,
שדרכו זלוטניק והיא היו אמורים לשדר ,הוצב במעבר" ,בקרבתם הבלתי אמצעית של חדרי הנוחיות" ,כפי
שכתב פנחס יורמן בספרו 32הדקות הראשונות .בגלל הצפיפות ברור היה שאין אפשרות למצוא מיקום
חדש ,טוב יותר ,ומשום כך ,אמרה" ,השתדלנו לדבר כמה שפחות ולהעביר את מהלך הטקס כמות שהוא,
עם מינימום דברי קישור" .מדי פעם ,סיפרה כעבור שנים ,העבירו לה שני עיתונאים שהכירה -שמעון
סאמט מעיתון "הארץ" ומאיר בן-גור ,רכז כתבי הלילה של העיתון "על המשמר" -פתקים ועליהם פרטים
על המתרחש באולם .בן-גור סייע לשדרים על פי בקשתו של צבי לוריא ,הממונה על השידורים .לוריא
עצמו נכח בטקס הכרזת המדינה לא רק כמנהל תחנת הרדיו המעבירה אותו בשידור חי ,אלא גם כנציג
מפ"ם ,שנקרא לחתום על מגילת העצמאות.
בתום הטקס ,לאחר שתיארה פרטים נוספים על האירוע המכונן ,הייתה פרסיץ אמורה לומר את שלוש
המילים ,שכל כך קיוותה לומר" :תחי מדינת ישראל" .לימים ,סיפרה שקולה נחנק מדמעות ,וכדי שלא
ישמעו את התרגשותה ,דאגה מבעוד מועד לסגור את המיקרופון ,ולכן לא ברור אם הצליחה לשדר את
שלוש המילים האלה .בהזדמנויות רבות סיפרה ,שעוד בבוקרו של אותו יום היסטורי שידרה בתחנה
המחתרתית של ה"הגנה" במחנה יונה (היום אזור מלון הילטון בתל-אביב) את השידור המחתרתי האחרון,
ובשעה ארבע אחרי הצהריים שידרה את השידור הראשון של קול ישראל הממלכתי .בצירוף מקרים
מדינה נולדת 83
איזי מן
תחנת השידור של ישראל ,קול ישראל ,נולדה יחד ִאתה ,ובדיוק באותה שעה .לפני כן זה היה
שמה של תחנת השידור של ה"הגנה"
כאשר הבריטים החליטו שהמנדט יסתיים ביום שבת 15 ,במאי " ,1948עמדו מנהיגי היישוב בפני
הברירה להקדים את ההכרזה ליום שישי אחרי הצהריים" ,נזכר מרדכי זלוטניק ,מנהל "השעה העברית"
של קול ירושלים והקריין בשידור הבכורה ההיסטורי" .עד אותו יום שישי בבוקר לא היה ברור אם נספיק
לחנוך את המשדר החדש בזמן ,ואם נוכל לבצע באותה הזדמנות גם את שידור החוץ ממקום הטקס.
בנסיבות שנוצרו נאלצנו לחנוך את המשדר ללא כל אפשרות לערוך ניסיונות ,כדי לבדוק אם הוא פועל
כתקנו ואם הוא נקלט יפה ,אך המעמד היה היסטורי והאתגר היה כה אדיר ,עד שהחלטנו ליטול את כל
הסיכונים".
בתחנה בתל חיים עבדו במרץ ,והכל היה מוכן .לפתע בשעות הצהריים נותק זרם החשמל .במזל -
והיו שאמרו אז שאולי בזכות ההשגחה העליונה -חודש הזרם שמונה דקות לפני השעה ארבע ,ובשעה
ארבע בדיוק נשמעו הקריינים ,מרדכי זלוטניק וריטה פרסיץ ,שבחלקם נפל הכבוד להעביר בשידור חי
ממוזיאון תל אביב את טקס הכרזת המדינה .זלוטניק פתח במילים "האזינו לקול ישראל ,האזינו לקול
ישראל" ,ומיד אחר כך החל הקהל לשיר את "התקווה" .בסיום שירת ההמנון הוא אמר" :ביום הרה גורל
זה לישראל התאספו כאן בתל-אביב ראשי העם לכונן את מדינת ישראל .גדול היום ,יום העצמאות,
וגדול המעמד".
בהמשך השידור גילה את הסוד השמור ביותר -המקום שממנו הוא משדר" :עכשיו כבר מותר לגלות.
אנו נמצאים באולם מוזיאון תל-אביב" .רק כעבור שנים גילתה ריטה פרסיץ ,שותפתו לשידור ,סוד גדול
אחר :המקום שבו ישבו שניהם וממנו העבירו את השידור .כאשר הגיעה לאולם ,גילתה שהמיקרופון,
שדרכו זלוטניק והיא היו אמורים לשדר ,הוצב במעבר" ,בקרבתם הבלתי אמצעית של חדרי הנוחיות" ,כפי
שכתב פנחס יורמן בספרו 32הדקות הראשונות .בגלל הצפיפות ברור היה שאין אפשרות למצוא מיקום
חדש ,טוב יותר ,ומשום כך ,אמרה" ,השתדלנו לדבר כמה שפחות ולהעביר את מהלך הטקס כמות שהוא,
עם מינימום דברי קישור" .מדי פעם ,סיפרה כעבור שנים ,העבירו לה שני עיתונאים שהכירה -שמעון
סאמט מעיתון "הארץ" ומאיר בן-גור ,רכז כתבי הלילה של העיתון "על המשמר" -פתקים ועליהם פרטים
על המתרחש באולם .בן-גור סייע לשדרים על פי בקשתו של צבי לוריא ,הממונה על השידורים .לוריא
עצמו נכח בטקס הכרזת המדינה לא רק כמנהל תחנת הרדיו המעבירה אותו בשידור חי ,אלא גם כנציג
מפ"ם ,שנקרא לחתום על מגילת העצמאות.
בתום הטקס ,לאחר שתיארה פרטים נוספים על האירוע המכונן ,הייתה פרסיץ אמורה לומר את שלוש
המילים ,שכל כך קיוותה לומר" :תחי מדינת ישראל" .לימים ,סיפרה שקולה נחנק מדמעות ,וכדי שלא
ישמעו את התרגשותה ,דאגה מבעוד מועד לסגור את המיקרופון ,ולכן לא ברור אם הצליחה לשדר את
שלוש המילים האלה .בהזדמנויות רבות סיפרה ,שעוד בבוקרו של אותו יום היסטורי שידרה בתחנה
המחתרתית של ה"הגנה" במחנה יונה (היום אזור מלון הילטון בתל-אביב) את השידור המחתרתי האחרון,
ובשעה ארבע אחרי הצהריים שידרה את השידור הראשון של קול ישראל הממלכתי .בצירוף מקרים
מדינה נולדת 83
