Page 83 - יום שישי הגדול
P. 83
‫עליהם את המילים "ארץ ישראל"‪ ,‬או לא לנקוב כלל בשם המדינה‪ ,‬אלא רק להדפיס סמל מתאים‪ .‬דוד‬
‫רמז הוא שבחר ב"דואר עברי"‪ ,‬ומיד לאחר מכן פורסמה מטעם מנהלת העם "הודעה בעניין בולי דואר"‬

‫שבה נאמר‪:‬‬
‫מודיעים בזה כי בולי הקרן הקיימת לישראל בתוספת החותמת "דואר"‪ ,‬המשמשים עתה‬

‫בתור בולי דואר‪ ,‬יוצאו מהשירות אחר גמר העבודה ביום שישי‪ 14 ,‬במאי‪.1948 ,‬‬
‫לאחר ‪ 14‬במאי אין להשתמש בבולי הקק"ל בתור בולי דואר‪.‬‬

‫החל מיום ראשון‪ 16 ,‬במאי‪ ,‬יימכרו בכל משרדי הדואר וסוכנויות הדואר בולי הדואר‬
‫העברי‪.‬‬

‫באותו יום שישי עמד בית הדואר עצמו בסימן חג‪ .‬בתל‪-‬אביב קיבל "הדואר של מדינת ישראל" את פני‬
‫אזרחי העיר בדגלי תכלת‪-‬לבן‪ ,‬בדיוקנו של הרצל ובפרחי סייפנים מכל הצבעים‪ .‬עובדי הדואר לבושים‬
‫היו חגיגית‪ ,‬ופרח נעוץ לכל אחד בדש בגדו‪ .‬נעלמו הפנים הזעומות והאדישות של העובד הממשלתי‪.‬‬
‫"ביום כזה אסור להיות עצוב"‪ ,‬אמרה אחת הפקידות‪ ,‬והפקיד הראשי קיבל את כל הנכנס לאולם הדואר‬

‫ב"חג שמח"‪.‬‬

‫"שלא יראו שהיא ריקה ‪"...‬‬

‫בשעה ‪ 13:30‬הוגש הנוסח האחרון של הכרזת המדינה לאישור מועצת העם‪ .‬משאושר‪ ,‬נכתב ושוכפל‪,‬‬
‫מיהרה המזכירה‪ ,‬דורית רוזן‪ ,‬לחנות למכשירי כתיבה לקנות נייר בצבע תכלת‪ ,‬ששימש כמעטפה לשלושת‬
‫דפי הכרזה‪ ,‬ועליו נכתב‪" :‬הכרזת מועצת העם"‪ .‬פקידה אחרת מהמשרד אצה לחנות סמוכה לקנות עט‪,‬‬
‫בה יחתמו חברי המועצה על ההכרזה‪ .‬היא ביקשה עט מוזהב‪ ,‬אך‪ ,‬לדאבונה‪ ,‬נמצא במחסן החנות רק עט‬

‫מצופה זהב‪.‬‬
‫אשר להכרזה‪ ,‬זאב שרף סבר שמסמך היסטורי חשוב זה יש להנציח על גבי מגילת קלף‪ .‬אחד מעוזריו‬
‫התרוצץ במשך יום שלם ברחובות תל אביב על מנת למצוא קלף שלא יהיה בו פגם‪ .‬קלף אמיתי הוא‪,‬‬
‫אמנם‪ ,‬לא מצא‪ ,‬אך הצליח להשיג מגילה עשויה חומר סינטטי‪ ,‬עמיד בפני מים ואש (את הניסויים במים‬

‫ואש עשה בביתו‪ ,‬בטרם שהביאה לזאב שרף)‪.‬‬
‫המגילה כבר הייתה‪ ,‬אך זמן לא היה כדי להעתיק עליה את ההכרזה‪" .‬שיחתמו‪ ,‬בשעת הטקס‪ ,‬על‬

‫מגילה ריקה" ‪ -‬אמר שרף לעוזרו והורה לו לגלגלה באופן שלא יראו שהיא ריקה‪...‬‬
‫מקומו ושעתו של הטקס היו שמורים‪ ,‬כאמור‪ ,‬בסוד‪ .‬הראשונים שגילו זאת היו השוטרים שבאו בשעות‬
‫אחר הצהריים וחסמו את אותו קטע בשדרות רוטשילד ליד מוזיאון תל‪-‬אביב‪ ,‬בו נערך הטקס‪ .‬אנשים‬
‫ברחוב החלו להתקהל מסביב לבית שבשדרות רוטשילד ‪ 16‬וניסו לפרוץ את שרשרת השוטרים היהודיים‬
‫חגורי החגורות הלבנות והבוהקות ששמרו על הבית‪ .‬אולם המוזיאון היה צר מלהכיל אפילו את אותם‬
‫אנשים שהיה הכרח להזמינם‪ ,‬מה עוד שמפאת החיפזון נעשו שגיאות ברשימת המוזמנים ורבים ‪ -‬וביניהם‬
‫עיתונאי חוץ‪ ,‬צלמי עיתונות וקולנוע ‪ -‬באו בטענות על שלא הוזמנו‪ .‬גם לתזמורת הפילהרמונית‪ ,‬שהוזמנה‬

‫לנגן את "התקווה" בפתיחת הטקס ובנעילתו‪ ,‬לא היה מקום ובלית ברירה הועלתה לקומה העליונה‪.‬‬
‫מכונית ירוקה הגיעה ונעצרה בפתח המוזיאון וממנה פרצו ושעטו אל מדרגות הבית זאב שרף עם‬
‫ההכרזה המשוכפלת בידו‪ ,‬ודורית רוזן מזכירתו‪ .‬כמה דקות לפני כן עצרו השניים שוטר תנועה ברחוב‬
‫וביקשוהו לעצור למענם מכונית‪" .‬עלינו להגיע לטקס"‪ ,‬הסבירו‪ .‬כשנעצרה מכונית‪ ,‬וזאב ודורית זינקו‬

‫מדינה נולדת ‪81‬‬
   78   79   80   81   82   83   84   85   86   87   88