Page 112 - עין לעציון
P. 112
זכר לנופלים .הבונקר בו התבצרו אחרוני הלוחמים
משיצאו המפקדים לקראת חיילי האויב ,גזרתי מסדין דגל לבן ועליתי יחד
עם שמעון צדוק על גג המנזר כדי לתלותו .על הגג שמעתי שהקרב מתלקח
מחדש .הערבים הבחינו בדמות אדם על הגג והתחילו לצלוף עלי .ירדתי
אל קבוצת האנשים שהתרכזה ליד בית הספר .לאחר שהערבים פתחו באש,
התפזרו האנשים .קפצתי לתוך תעלה שליד בית הספר .פתאום הופיע ערבי
וכיוון את נשקו אלי .פרצתי בצעקה .כששמעו הערבים קול נערה הם הפסיקו
לירות והוציאוני מן התעלה .שני לגיונרים תפשוני והובילו אותי דרך החצר
לחורשה .דרכנו על עשרות גוויות .הכרתי רבים ...אספסוף משולהב עטה על
בתי הכפר ועסק בשוד .ערבים ירו זה על זה.
כשהגענו לחורשה ניסו הלגיונרים להתנפל עלי .נאבקתי איתם בכל כוחותי.
פתאום נשמעו שני צרורות ירי מתת-מקלע .הערבים נפלו על האדמה
מתבוססים בדמם .היה זה קצין הלגיון שירה .הוא הצילני והבטיח חגיגית שלא
יגע בי לרעה ...בשוך הקרבות דרש ממני הקצין להראות לו את מחבואי הנשק.
כשעברנו ליד פתח המקלט ,שם בידי רימון ,שלף את הנצרה וציווה עלי לזרקו
למקלט .השהיתי את הרימון בידי .בחרתי להתרסק מלעשות את חפצו .לבסוף
לקח הקצין את הרימון וזרקו לתוך המקלט.
בחצר הבחנתי בהרבה הרוגים ,בגוססים ופצועים משני המחנות .אותו קצין ירה
בכל אחד שגילה אות חיים13...
לבן-גוריון הובאה הידיעה הקשה על גורל כפר עציון לאחר חצות הלילה ,אור לה'
באייר תש"ח ,בעת שעסק בניסוח הסופי של מגילת העצמאות הוא כתב ביומנו' :ישיבת
' 13סיפורה של הקשרית -אחת מארבעת הניצולים' ,בספרו של י' בן-יעקב גוש עציון -חמישים שנות מאבק ויצירה ,מהדורה ,3
תש"ס ,אלון שבות ,עמ' .307-306להלן :בן-יעקב.
הקרב האחרון בגוש עציון 111
משיצאו המפקדים לקראת חיילי האויב ,גזרתי מסדין דגל לבן ועליתי יחד
עם שמעון צדוק על גג המנזר כדי לתלותו .על הגג שמעתי שהקרב מתלקח
מחדש .הערבים הבחינו בדמות אדם על הגג והתחילו לצלוף עלי .ירדתי
אל קבוצת האנשים שהתרכזה ליד בית הספר .לאחר שהערבים פתחו באש,
התפזרו האנשים .קפצתי לתוך תעלה שליד בית הספר .פתאום הופיע ערבי
וכיוון את נשקו אלי .פרצתי בצעקה .כששמעו הערבים קול נערה הם הפסיקו
לירות והוציאוני מן התעלה .שני לגיונרים תפשוני והובילו אותי דרך החצר
לחורשה .דרכנו על עשרות גוויות .הכרתי רבים ...אספסוף משולהב עטה על
בתי הכפר ועסק בשוד .ערבים ירו זה על זה.
כשהגענו לחורשה ניסו הלגיונרים להתנפל עלי .נאבקתי איתם בכל כוחותי.
פתאום נשמעו שני צרורות ירי מתת-מקלע .הערבים נפלו על האדמה
מתבוססים בדמם .היה זה קצין הלגיון שירה .הוא הצילני והבטיח חגיגית שלא
יגע בי לרעה ...בשוך הקרבות דרש ממני הקצין להראות לו את מחבואי הנשק.
כשעברנו ליד פתח המקלט ,שם בידי רימון ,שלף את הנצרה וציווה עלי לזרקו
למקלט .השהיתי את הרימון בידי .בחרתי להתרסק מלעשות את חפצו .לבסוף
לקח הקצין את הרימון וזרקו לתוך המקלט.
בחצר הבחנתי בהרבה הרוגים ,בגוססים ופצועים משני המחנות .אותו קצין ירה
בכל אחד שגילה אות חיים13...
לבן-גוריון הובאה הידיעה הקשה על גורל כפר עציון לאחר חצות הלילה ,אור לה'
באייר תש"ח ,בעת שעסק בניסוח הסופי של מגילת העצמאות הוא כתב ביומנו' :ישיבת
' 13סיפורה של הקשרית -אחת מארבעת הניצולים' ,בספרו של י' בן-יעקב גוש עציון -חמישים שנות מאבק ויצירה ,מהדורה ,3
תש"ס ,אלון שבות ,עמ' .307-306להלן :בן-יעקב.
הקרב האחרון בגוש עציון 111
