Page 129 - עין לעציון

‫חיים גורי וחנן פורת‪ ,‬כפר עציון‪ ,‬תשכ"ט‪1969-‬‬

‫הוא המשיך לדבר וכמו חיים ניצבו לעיני הימים ההם‪ ,‬אותה דרמה כבירה‪ ,‬הקרויה‬
‫מלחמתו ונפילתו של גוש עציון‪ .‬‬

‫כל שאמר היה בגדר 'אינפורמציה'‪ ,‬שחזור פרשה‪ .‬הוא לא השתמש בתואר או‬
‫בתואר‪-‬הפועל‪ ,‬הן משום שאהב כל כך את סיפור המעשה‪ ,‬הן משום שאמר את הדברים ‬

‫כ א ן‪ ,‬מקץ עשרים שנה‪.‬‬
‫במקרים כאלה אתה מבין איזה סוד המקנן בך‪.‬‬
‫בינתיים באו החיילים והתיישבו עטורי מעילי רוח וכובעי צמר בשולי החדר ותרמו‬

‫משלהם‪ ,‬קשב ודממה‪.‬‬
‫לא ידעתי מה לומר‪ ,‬שהרי הכול נאמר בענווה ובדייקנות ובשקט‪.‬‬
‫אמרתי משהו על הפלמ"ח‪ ,‬על בית הספר שבו צמח דני מס ז"ל ורבים מחבריו‪,‬‬
‫על הפלמ"ח כתנועה חינוכית הקובעת את דמות אנשיה‪ ,‬וניסיתי לערוך השוואה בין‬

‫שתי המלחמות‪.‬‬
‫אינני סבור שאמרתי משהו שיש בו משום חידוש‪ ,‬אך ניסיתי לתרום את תרומתי‬

‫לערב הזיכרון הזה‪.‬‬
‫אחר כך‪ ,‬לאחר התנצלות‪ ,‬קראתי לפניהם את "הנה מוטלות גופותינו"‪ .‬אמרתי‪,‬‬
‫כי בשיר הזה מתנצלים הנופלים בפני החיים על כי לא מילאו את המשימה שהוטלה‬
‫עליהם‪ ,‬שהרי היו חייבים להגיע אל הגוש כשלושים וחמישה בחורים חיים‪ ,‬נושאי כמות‬
‫גדולה של נשק ותחמושת וחומרי רפואה וחומרי נפץ‪ .‬הם לא הגיעו‪ ,‬ולכן הם מתנצלים‬

‫באמרם‪' :‬לא בגדנו‪ .‬ראה‪ ,‬נשקנו צמוד ומרוקן כדורים‪ ...‬עשינו ככל שנוכל'‪.‬‬
‫'עוד נשוב‪ ,‬ניפגש' ‪ -‬נאמר להלן ‪' -‬נחזור כפרחים אדומים'‪.‬‬

‫‪ 128‬עין לעציון‬