Page 130 - עין לעציון
P. 130
למעשה ,מתרחשת בלילה הקר והגשום הזה פגישה אחרת .היא נערכת מעבר למוות,
שהרי אותם אנשים צעירים שנאספו בחדר התרבות כמו העלו באוב את זכר הל"ה .הם
דיברו בהם ואהבו אותם וכיבדו אותם.
הכל היה שייך לתחום החיים :ישיבתם של האנשים בחדר הזה השוכן בכפר הזה,
הכפרים הבאים שיקומו שם ,העיירות ,המחצבות ,בתי המלאכה ,השדות ,הכרמים,
כבישי האספלט הנסללים ,בתי האולפנא ,בתי הכנסת ,בתי הקפה.
***
הספר 'מסעי נוצרים לארץ-ישראל' מאת מיכאל איש-שלום ,שיצא לאור בהוצאת עם
עובד ודביר ,הוא אוסף רשימות ,עדויות לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מן
המקורות הנוצריים ,החל מן המאה הרביעית ועד לסוף המאה ה.19-
זהו ספר מופלא ,יחיד במינו בעברית עד עתה ,הנפתח במבוא רחב ,פרי עטו של ד"ר
איש-שלום ,מחוקריה המובהקים של ארצנו.
אני ממליץ בכל לשון על ספר זה ,הן כספר היסטוריה מעניין ומאלף והן כספר
העשוי לגרום אושר לאיש עברי בימינו אלה ,בהשקיפו לאחור ובראותו כיצד נראינו
וכיצד נראים אנו כיום...
זה עתה התחלתי לקרוא בו ,נסחף ונכבש ומחכים .חשבתי ,כי מן הראוי להביא
לקורא בסוף השבוע הזה כמה פסוקים למען ייטב לו.
אני קורא בעמוד 408את דבריו של פרנסואה רני שאטובריאן (:)1807-1806
בשעה שירושלים החדשה עולה מן המדבר ,מזהירה באורה ,שאו את עיניכם
לעבר הר-ציון והמקדש וראו את העם האחר החי במתי מספר ,מבודד משאר
תושבי העיר; מופקר לכל בזיון ...סובל את כל העלבונות ,בלי לצעוק חמס...
בואו חדריו של עם זה ותמצאוהו שרוי בעוני מחריד ,וקורא ספר חידות לילדים,
שגם הם עתידים לקראו לילדיהם שלהם .מה שעשה העם הזה לפני חמשת
אלפים שנה עודנו עושה כיום ...אין דבר היכול לייאשו ,למנוע אותו מהביט
אל ציון ...צריך אתה לפגוש אותם בירושלים ,לראות את אדוני הארץ החוקיים
שהיו עבדים וזרים בארצם שלהם .אתה צריך לראותם תחת עול צורריהם,
כשהם מצפים למלך שיושיעם .רמוסים על ידי הצלב המרשיע אותם ,כשהוא
מתנוסס על ראשם ,נחבאים הם ליד המקדש שלא נשאר ממנו אבן על אבן...
הפרסים ,היוונים ,הרומיים ,נעלמו מן האדמה; ועם קטן ,שראשיתו קדומה
לראשית העמים הגדולים הללו ,עודנו קיים ,ללא תערובת בתוך חורבות
מולדתו .ואם יש דבר בתולדות האומות ,הנושא עליו אופיו של נס ,חושבני כי
אופי זה טבוע כאן.
ערב בכפר עציון 129
שהרי אותם אנשים צעירים שנאספו בחדר התרבות כמו העלו באוב את זכר הל"ה .הם
דיברו בהם ואהבו אותם וכיבדו אותם.
הכל היה שייך לתחום החיים :ישיבתם של האנשים בחדר הזה השוכן בכפר הזה,
הכפרים הבאים שיקומו שם ,העיירות ,המחצבות ,בתי המלאכה ,השדות ,הכרמים,
כבישי האספלט הנסללים ,בתי האולפנא ,בתי הכנסת ,בתי הקפה.
***
הספר 'מסעי נוצרים לארץ-ישראל' מאת מיכאל איש-שלום ,שיצא לאור בהוצאת עם
עובד ודביר ,הוא אוסף רשימות ,עדויות לתולדות היישוב היהודי בארץ-ישראל מן
המקורות הנוצריים ,החל מן המאה הרביעית ועד לסוף המאה ה.19-
זהו ספר מופלא ,יחיד במינו בעברית עד עתה ,הנפתח במבוא רחב ,פרי עטו של ד"ר
איש-שלום ,מחוקריה המובהקים של ארצנו.
אני ממליץ בכל לשון על ספר זה ,הן כספר היסטוריה מעניין ומאלף והן כספר
העשוי לגרום אושר לאיש עברי בימינו אלה ,בהשקיפו לאחור ובראותו כיצד נראינו
וכיצד נראים אנו כיום...
זה עתה התחלתי לקרוא בו ,נסחף ונכבש ומחכים .חשבתי ,כי מן הראוי להביא
לקורא בסוף השבוע הזה כמה פסוקים למען ייטב לו.
אני קורא בעמוד 408את דבריו של פרנסואה רני שאטובריאן (:)1807-1806
בשעה שירושלים החדשה עולה מן המדבר ,מזהירה באורה ,שאו את עיניכם
לעבר הר-ציון והמקדש וראו את העם האחר החי במתי מספר ,מבודד משאר
תושבי העיר; מופקר לכל בזיון ...סובל את כל העלבונות ,בלי לצעוק חמס...
בואו חדריו של עם זה ותמצאוהו שרוי בעוני מחריד ,וקורא ספר חידות לילדים,
שגם הם עתידים לקראו לילדיהם שלהם .מה שעשה העם הזה לפני חמשת
אלפים שנה עודנו עושה כיום ...אין דבר היכול לייאשו ,למנוע אותו מהביט
אל ציון ...צריך אתה לפגוש אותם בירושלים ,לראות את אדוני הארץ החוקיים
שהיו עבדים וזרים בארצם שלהם .אתה צריך לראותם תחת עול צורריהם,
כשהם מצפים למלך שיושיעם .רמוסים על ידי הצלב המרשיע אותם ,כשהוא
מתנוסס על ראשם ,נחבאים הם ליד המקדש שלא נשאר ממנו אבן על אבן...
הפרסים ,היוונים ,הרומיים ,נעלמו מן האדמה; ועם קטן ,שראשיתו קדומה
לראשית העמים הגדולים הללו ,עודנו קיים ,ללא תערובת בתוך חורבות
מולדתו .ואם יש דבר בתולדות האומות ,הנושא עליו אופיו של נס ,חושבני כי
אופי זה טבוע כאן.
ערב בכפר עציון 129
