Page 135 - עין לעציון
P. 135
איך הגיעו ראשי הישיבה?
מושקו :הכרתי את הרב עמיטל וראיתי בו דמות רבנית משכמו ומעלה .בעיני הוא היה
שונה מרבנים אחרים .התייעצתי ִאתו בכל דבר ולא היה נושא חשוב שלא דנתי בו אתו.
הוא דיבר על ישיבה פתוחה ,לא סגורה ,עם פנים אל כלל ישראל וזה משך אותי מאוד.
לא חששת מהצטרפותו של הרב ליכטנשטיין? לא דאגת ששני רבנים ,שעלולות
להיות מחלוקות ביניהם ,יעמדו בראש הישיבה?
מושקו :באחת מישיבות ההנהלה הציעו לחלק את תואר ראש-הישיבה בין שניים.
בהתחלה פקפקתי ברעיון .שאלתי :איך ייתכנו שני מלכים בכתר אחד? והרב עמיטל
אמר לי' :מושקו ,אל תדאג .אני מסכים שהרב ליכטנשטיין יהיה ראש הישיבה לצידי.
אתה מציע שהוא יהיה סגן .אם הוא יהיה סגן ונריב ,זה יהיה יותר טוב? אני מבטיח
כי אנחנו לא נריב' .היססתי גם אחרי תשובתו .זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה
בהיסטוריה של הוועד המנהל של הישיבה שנמנעתי .לא הייתי בעד ההצעה ,אך גם לא
העזתי להתנגד לה ,לכן החלטתי להימנע .במשך השנים הסתבר שטעיתי.
איך צץ הרעיון של הקמת היישוב אלון שבות כמרכז אזורי?
מושקו :בהתחלה רבים שאלו אותי מדוע צריך להקים בגוש עציון מרכז אזורי? השבתי
כי יש לכך שתי סיבות :ראשית ,הגוש נפל בתש"ח מפני שהיו בו מעט מדי יהודים .לכן
צריך להביא לכאן הרבה יהודים .אם יהיו פה רק קיבוצים ,לא נצליח בכך .שנית ,אני
מנוסה בהקמת מרכזים .הקמתי את מרכז שפירא ,את המרכז באבן שמואל ואת המועצה
האזורית שפיר .אגב ,האשימו אותי כי הצעתי לקרוא למרכז החדש 'אלון שבות' בגלל
קשרי עם יגאל אלון .זו ,כמובן ,איננה הסיבה.
כיצד תכננת להביא אנשים לאלון שבות?
מושקו :העליתי הצעה ,שאחר כך הפכה ל'פטנט' שהתאים להקמת שורה של יישובים
קהילתיים :ראשית ,הצעתי שהמדינה רק תעניק מגרשים וכל אחד יבנה את ביתו בכספו.
שנית ,אמרתי שאנחנו לא נדאג לתעסוקה .קבעתי שנושא הפרנסה יהיה מוטל על כל
משפחה שתרצה להתיישב במקום .לשמחתי ,נענו להצעותי ושורה של משפחות נרשמו
להתיישבות.
איך התייחסו בקיבוץ כפר עציון ובתנועת הקיבוץ הדתי לרעיון של יישוב קהילתי
חצי-עירוני?
מושקו :רבים התנגדו .בכפר עציון דרשו שבמרכז האזורי יהיו לכל היותר מאתיים
משפחות .בקיבוץ הדתי אמרו לי בערך כך :אנחנו מכירים אותך .צריך להיזהר ממך.
אתה מושך החוצה את החברים הכי טובים מהקיבוצים למרכזים לא-קיבוציים.
איך התפתח הרעיון של אלון שבות? כמה משפחות הגיעו בהתחלה ואיך
היישוב גדל?
מושקו :בשנים הראשונות התיישבו באלון שבות כמה עשרות משפחות .כשהגענו
לשבעים משפחות ,הצעתי להגדיל את התשתיות ולהכין את המקום לכך שיהיו בו
134עין לעציון
מושקו :הכרתי את הרב עמיטל וראיתי בו דמות רבנית משכמו ומעלה .בעיני הוא היה
שונה מרבנים אחרים .התייעצתי ִאתו בכל דבר ולא היה נושא חשוב שלא דנתי בו אתו.
הוא דיבר על ישיבה פתוחה ,לא סגורה ,עם פנים אל כלל ישראל וזה משך אותי מאוד.
לא חששת מהצטרפותו של הרב ליכטנשטיין? לא דאגת ששני רבנים ,שעלולות
להיות מחלוקות ביניהם ,יעמדו בראש הישיבה?
מושקו :באחת מישיבות ההנהלה הציעו לחלק את תואר ראש-הישיבה בין שניים.
בהתחלה פקפקתי ברעיון .שאלתי :איך ייתכנו שני מלכים בכתר אחד? והרב עמיטל
אמר לי' :מושקו ,אל תדאג .אני מסכים שהרב ליכטנשטיין יהיה ראש הישיבה לצידי.
אתה מציע שהוא יהיה סגן .אם הוא יהיה סגן ונריב ,זה יהיה יותר טוב? אני מבטיח
כי אנחנו לא נריב' .היססתי גם אחרי תשובתו .זו הייתה הפעם הראשונה והיחידה
בהיסטוריה של הוועד המנהל של הישיבה שנמנעתי .לא הייתי בעד ההצעה ,אך גם לא
העזתי להתנגד לה ,לכן החלטתי להימנע .במשך השנים הסתבר שטעיתי.
איך צץ הרעיון של הקמת היישוב אלון שבות כמרכז אזורי?
מושקו :בהתחלה רבים שאלו אותי מדוע צריך להקים בגוש עציון מרכז אזורי? השבתי
כי יש לכך שתי סיבות :ראשית ,הגוש נפל בתש"ח מפני שהיו בו מעט מדי יהודים .לכן
צריך להביא לכאן הרבה יהודים .אם יהיו פה רק קיבוצים ,לא נצליח בכך .שנית ,אני
מנוסה בהקמת מרכזים .הקמתי את מרכז שפירא ,את המרכז באבן שמואל ואת המועצה
האזורית שפיר .אגב ,האשימו אותי כי הצעתי לקרוא למרכז החדש 'אלון שבות' בגלל
קשרי עם יגאל אלון .זו ,כמובן ,איננה הסיבה.
כיצד תכננת להביא אנשים לאלון שבות?
מושקו :העליתי הצעה ,שאחר כך הפכה ל'פטנט' שהתאים להקמת שורה של יישובים
קהילתיים :ראשית ,הצעתי שהמדינה רק תעניק מגרשים וכל אחד יבנה את ביתו בכספו.
שנית ,אמרתי שאנחנו לא נדאג לתעסוקה .קבעתי שנושא הפרנסה יהיה מוטל על כל
משפחה שתרצה להתיישב במקום .לשמחתי ,נענו להצעותי ושורה של משפחות נרשמו
להתיישבות.
איך התייחסו בקיבוץ כפר עציון ובתנועת הקיבוץ הדתי לרעיון של יישוב קהילתי
חצי-עירוני?
מושקו :רבים התנגדו .בכפר עציון דרשו שבמרכז האזורי יהיו לכל היותר מאתיים
משפחות .בקיבוץ הדתי אמרו לי בערך כך :אנחנו מכירים אותך .צריך להיזהר ממך.
אתה מושך החוצה את החברים הכי טובים מהקיבוצים למרכזים לא-קיבוציים.
איך התפתח הרעיון של אלון שבות? כמה משפחות הגיעו בהתחלה ואיך
היישוב גדל?
מושקו :בשנים הראשונות התיישבו באלון שבות כמה עשרות משפחות .כשהגענו
לשבעים משפחות ,הצעתי להגדיל את התשתיות ולהכין את המקום לכך שיהיו בו
134עין לעציון
