Page 139 - עין לעציון
P. 139
‫יוחנן בן יעקב‬

‫אנו ושכנינו בגוש עציון‬
‫יחסי יהודים‪-‬ערבים בהר‬

‫התנא הנודע‪ ,‬רבי שמעון בר יוחאי‪ ,‬שחי ופעל בעיקר אחרי מרד בר כוכבא וגיבש את‬
‫השקפת עולמו בהשפעת ימי האימה שחוללו הרומאים בארץ אחרי המרד‪ ,‬משנת ‪135‬‬
‫לספירה ואילך‪ ,‬סיפק לנו סדרה של מימרות חריפות באשר ליחסי ישראל והעמים‪ .‬אחת‬
‫הידועות‪ ,‬היא‪' :‬אמר רשב"י‪ :‬הלכה היא‪ ,‬בידוע שעשיו שונא ליעקב'‪ 1.‬לפנינו קביעה‬
‫עקרונית הלכתית‪ ,‬המנחה ומעצבת את מסכת היחסים בין יהודים לנוכרים לאורך‬
‫הדורות‪ .‬רבים נוהגים לצטט 'הלכה' זו כראיה לשנאה העזה של הערבים כלפינו‪ ,‬וגוזרים‬
‫מכאן דרכי תגובה והתמודדות עם המציאות הקשה והמאיימת‪ .‬השקפה זו נסמכת על‬
‫גילויי איבה‪ ,‬שנאת ישראל ואנטישמיות‪ ,‬שמלווים את עם ישראל משחר קיומנו ועד‬

‫היום הזה‪.‬‬
‫הציטוט הנ"ל הוא מובאה קטועה מדבריו של גדול פרשני התורה‪ ,‬רש"י‪ ,‬על פי‬
‫מדרש חז"ל‪ ,‬המבאר את שאירע במפגש הטעון בין האחים יעקב ועשיו‪ .‬בסייפא נאמר‪:‬‬
‫'אלא שנכמרו רחמיו באותה שעה ּונְשקו בכל ִלבו' (שם)‪ .‬נכמרו רחמיו של עשיו על‬

‫‪ 1‬רש"י‪ ,‬בראשית ל"ג ג‪ ,‬מהדורת ח"ד שעוועל‪ ,‬ירושלים‪ ,‬תשמ"ב‪ ,‬עמ' קכב; על פי ספרי בהעלותך ס"ט‪.‬‬

‫‪ 138‬עין לעציון‬
   134   135   136   137   138   139   140   141   142   143   144