Page 140 - עין לעציון
P. 140
אחיו יעקב ונשקו בכל לבו .חז"ל ,ורש"י בעקבותיהם ,ביקשו לחלץ ממפגש זה יסוד
מכונן במסכת היחסים שבין ישראל לעמים .לצד השנאה העמוקה יש באותה מימרה
עצמה גם מרכיב נוסף -חמלה ,רחמים ,נשיקה מכל הלב .זאת ועוד ,מקובל לצטט את
המדרש ,כמובא לעיל -רשב"י קבע הלכה .הלכה מוזרה שאינה מחייבת אותנו לעשייה
או להימנעות מעשייה ,אלא מציינת מציאות ִעמה עלינו להתמודד .מנחם כהנא הראה
כי בכתבי היד של ה ִס ְפרֵי ,לא כתוב' :הלכה ...עשו שונא ליעקב' ,אלא' :הֹלא בידוע עשו
שונא ליעקב' .נראה שמדפיסים קיצרו את המילה 'הֹלא' ורשמו הל' ,ומכאן השתבש
המקור ונדפס בטעות ' -הלכה' 2.נמצאנו למדים שמימי חז"ל ,וגם בדברי רשב"י עצמו,
ניכרת מורכבות במסכת היחסים בין עם ישראל לאומות העולם .שנאת ישראל אינה
'הלכה' ,אלא מציאות מוכרת וידועה ,של ִצדה מוכרת גם מציאות הפוכה של חמלה,
רחמים ונשיקה.
תולדות ההתיישבות והמערכה בגוש עציון רוויים דם ישראל ,שנשפך ב ּכִברת
ארץ רבת משמעות וחשיבות זו ,שבין ירושלים -עיר הקודש ,לחברון -עיר האבות.
האם נוכל לגלות גם חמלה ורחמים ביחסים בין יהודים לערבים בגוש עציון? עלייתם
ונפילתם של מגדל עדר (תרפ"ז-תרפ"ט ;)1929-1927 ,כפר עציון (תרצ"ד-תרצ"ז,
;)1937-1934ארבעת קיבוצי גוש עציון :כפר עציון (תש"ג ,)1943 ,משואות יצחק
(תש"ו ,)1945 ,עין צורים (תש"ז )1946 ,ורבדים (תש"ז )1947 ,שנפלו בתש"ח ,תוארו
בהרחבה 3.במאמר זה בכוונתי להציג היבט נוסף במסכת יחסי יהודים וערבים בגוש
עציון ,להאיר יחסי שכנּות אלה באלומת אור נוספת.
מגדל-עדר (תרפ"ז-תרפ"ט)1929-1927 ,
ראשוני המעפילים להר חברון בעת החדשה היו מתיישבי מגדל עדר ,שעלו לכאן
בראשית תרפ"ז .1927 ,שנתיים עסקו בהקמת יישוב עברי הררי ,בנו בית כנסת וצריפי
מגורים ,שתלו ,נטעו וגִדלו עדר צאן לפרנסתם .הוגה הרעיון ומייסד חברת 'זכרון דוד',
שהקימה את מגדל עדר ,היה ר' יצחק גרינוולד -תלמיד חכם חלוץ ,שעלה מוורשה
בעלייה הרביעית' ,עליית גרבסקי' ,באמצע שנות ה 20-של המאה העשרים ,והתיישב
בשכונת מאה שערים בירושלים .גרינוולד היה איש חזון ,חדור תחושת שליחות ִלבנות
את הארץ ולקרב בדרך זו את הגאולה .הוא היה רחוק מעולמם של יושבי הארץ וחסר
ניסיון בהתיישבות .הלהט והאמונה שהקרין חיפו על אלה .מתוך הבנה שהחיים בהר
חברון יחייבו את המתיישבים ליצור מגע עם שוכני ההר הערבים ,ללמוד מהם ולשתף
עמם פעולה ,גייס גרינוולד את יעקב רוזנבלום ומינה אותו למנהל המושבה מגדל עדר.
היה זה מהלך חשוב שחשף הבנה של האתגר הניצב בפני חברת 'זכרון דוד' ובפני
המתיישבים במגדל עדר .אבי משפחת רוזנבלום ,מרדכי (צבי) פרקיס ,היה מראשוני
האיכרים בעין זיתים .יעקב בנו נולד בעין זיתים ועשה תקופה מסוימת במושבות בני
2מ' כהנא ,אקדמות להוצאה חדשה של ספרי במדבר ,תשמ"ב ,עמ' ,32הערה .26
3ד' קנוהל ,גוש עציון במלחמתו ,ירושלים ,תשי"ז (מהדורה שנייה); י' בן יעקב ,גוש עציון -חמישים שנות מאבק ויצירה ,כפר
עציון ,תשמ"ג (מהדורה שלישית); מ' נאור ,גוש עציון מראשיתו ועד תש"ח ,עידן ,7ירושלים ,תשמ"ו (להלן :עידן ;)7י' בן יעקב,
מחלקת ההר -פרשת הל"ה ,תשס"ח( 2008-להלן :מחלקת ההר) ,ועוד.
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 139
מכונן במסכת היחסים שבין ישראל לעמים .לצד השנאה העמוקה יש באותה מימרה
עצמה גם מרכיב נוסף -חמלה ,רחמים ,נשיקה מכל הלב .זאת ועוד ,מקובל לצטט את
המדרש ,כמובא לעיל -רשב"י קבע הלכה .הלכה מוזרה שאינה מחייבת אותנו לעשייה
או להימנעות מעשייה ,אלא מציינת מציאות ִעמה עלינו להתמודד .מנחם כהנא הראה
כי בכתבי היד של ה ִס ְפרֵי ,לא כתוב' :הלכה ...עשו שונא ליעקב' ,אלא' :הֹלא בידוע עשו
שונא ליעקב' .נראה שמדפיסים קיצרו את המילה 'הֹלא' ורשמו הל' ,ומכאן השתבש
המקור ונדפס בטעות ' -הלכה' 2.נמצאנו למדים שמימי חז"ל ,וגם בדברי רשב"י עצמו,
ניכרת מורכבות במסכת היחסים בין עם ישראל לאומות העולם .שנאת ישראל אינה
'הלכה' ,אלא מציאות מוכרת וידועה ,של ִצדה מוכרת גם מציאות הפוכה של חמלה,
רחמים ונשיקה.
תולדות ההתיישבות והמערכה בגוש עציון רוויים דם ישראל ,שנשפך ב ּכִברת
ארץ רבת משמעות וחשיבות זו ,שבין ירושלים -עיר הקודש ,לחברון -עיר האבות.
האם נוכל לגלות גם חמלה ורחמים ביחסים בין יהודים לערבים בגוש עציון? עלייתם
ונפילתם של מגדל עדר (תרפ"ז-תרפ"ט ;)1929-1927 ,כפר עציון (תרצ"ד-תרצ"ז,
;)1937-1934ארבעת קיבוצי גוש עציון :כפר עציון (תש"ג ,)1943 ,משואות יצחק
(תש"ו ,)1945 ,עין צורים (תש"ז )1946 ,ורבדים (תש"ז )1947 ,שנפלו בתש"ח ,תוארו
בהרחבה 3.במאמר זה בכוונתי להציג היבט נוסף במסכת יחסי יהודים וערבים בגוש
עציון ,להאיר יחסי שכנּות אלה באלומת אור נוספת.
מגדל-עדר (תרפ"ז-תרפ"ט)1929-1927 ,
ראשוני המעפילים להר חברון בעת החדשה היו מתיישבי מגדל עדר ,שעלו לכאן
בראשית תרפ"ז .1927 ,שנתיים עסקו בהקמת יישוב עברי הררי ,בנו בית כנסת וצריפי
מגורים ,שתלו ,נטעו וגִדלו עדר צאן לפרנסתם .הוגה הרעיון ומייסד חברת 'זכרון דוד',
שהקימה את מגדל עדר ,היה ר' יצחק גרינוולד -תלמיד חכם חלוץ ,שעלה מוורשה
בעלייה הרביעית' ,עליית גרבסקי' ,באמצע שנות ה 20-של המאה העשרים ,והתיישב
בשכונת מאה שערים בירושלים .גרינוולד היה איש חזון ,חדור תחושת שליחות ִלבנות
את הארץ ולקרב בדרך זו את הגאולה .הוא היה רחוק מעולמם של יושבי הארץ וחסר
ניסיון בהתיישבות .הלהט והאמונה שהקרין חיפו על אלה .מתוך הבנה שהחיים בהר
חברון יחייבו את המתיישבים ליצור מגע עם שוכני ההר הערבים ,ללמוד מהם ולשתף
עמם פעולה ,גייס גרינוולד את יעקב רוזנבלום ומינה אותו למנהל המושבה מגדל עדר.
היה זה מהלך חשוב שחשף הבנה של האתגר הניצב בפני חברת 'זכרון דוד' ובפני
המתיישבים במגדל עדר .אבי משפחת רוזנבלום ,מרדכי (צבי) פרקיס ,היה מראשוני
האיכרים בעין זיתים .יעקב בנו נולד בעין זיתים ועשה תקופה מסוימת במושבות בני
2מ' כהנא ,אקדמות להוצאה חדשה של ספרי במדבר ,תשמ"ב ,עמ' ,32הערה .26
3ד' קנוהל ,גוש עציון במלחמתו ,ירושלים ,תשי"ז (מהדורה שנייה); י' בן יעקב ,גוש עציון -חמישים שנות מאבק ויצירה ,כפר
עציון ,תשמ"ג (מהדורה שלישית); מ' נאור ,גוש עציון מראשיתו ועד תש"ח ,עידן ,7ירושלים ,תשמ"ו (להלן :עידן ;)7י' בן יעקב,
מחלקת ההר -פרשת הל"ה ,תשס"ח( 2008-להלן :מחלקת ההר) ,ועוד.
אנו ושכנינו בגוש-עציון .יחסי יהודים-ערבים בהר 139
