Page 170 - עין לעציון
P. 170
פליקס ,נֹגה הראובני ואחרים ,אבל זכותו הגדולה של יהושע כהן הייתה בעוצמת
הדחיפה שלו .
במשך השנים נתגלו ונחפרו גִתות רבות בגוש עציון ,והן מעידות נאמנה על היישוב
היהודי שקדם ליישוב הערבי (המוסלמים אינם שותים יין ,ולא היו להם גתות כאלה).
ועדיין שמורה בלבי התרגשות מיוחדת נוכח הגת היהודית מימי המשנה והתלמוד,
שזכיתי לחשוף בעצמי ממש לצד הכניסה להיכל הישיבה .שלטי ההסבר המוצבים בה
מחברים אותה אל מקורותיה הכתובים בלשון חז"ל בספרים הנלמדים בבית המדרש.
מרגש אף יותר היה המפגש עם 'דרך האבות' ,מן 'העץ' לצפון מזרח ,למרגלות
הגבעה ,ובצמוד לגדר הצפונית של אלון שבות .אי אפשר לשכוח את הצמרמורת
שחשנו ,כאשר תיאר חנן פורת איך צעדו אברהם ויצחק אל 'ארץ המוריה' על 'דרך
האבות' הזאת ,בהסבירו את ההיגיון ההכרחי של דרך ההר העתיקה מבאר שבע וחברון
לירושלים .הדרך נסללה בדיוק על קו 'פרשת המים' (בניגוד לכביש של היום) ,וחסכה
בכך עליות מיותרות וירידות מיותרות.
טיפות הגשם היורדות באלון שבות דומות כולן זו לזו ,אך מחציתן זורמות מערבה
אל 'הים הגדול' (כשמו בתורה) ,ומחציתן זורמות מזרחה אל ים המלח (כשמו גם בתורה,
וגם בפינו) .אחד המקומות הנפלאים לראות את 'פרשת המים' נמצא מתחת לפינה
הצפון-מזרחית של אלון שבות .ואכן ,בדיוק שם נמצאה אבן מיל רומית ,וכמה עשרות
מטרים משם ,בצד הדרך ,נחשפו מקוואות טהרה ציבוריים עבור עולי רגל בדרכם לבית
המקדש בימי הבית השני.
בסמוך לשדות הקרב העתיקים והחדשים אנו מוצאים את 'דרך האבות' -מקוואות
לעולי רגל מימי בית שני ,גתות מימי המשנה והתלמוד וגם עץ אלון בן כ 750-שנה,
שחיכה לנו בשובנו ,והפך ל'אלון שבות' .כל אלה בתוך קילומטר אחד סביב אלון
שבות ,ובתוכה.
'מה עוד תבקשי מאתנו מכֹורה ,ואין עדיין?'
המאבק על הביטחון ,על ההכרה הבינלאומית ועל השלום עודנו מתחולל גם בשערי
אלון שבות ובתחנות ההסעה סביבה ,ואנו חותמים בתפילת 'אבינו מלכנו -שים שלום'.
בראשית אלון שבות 169
הדחיפה שלו .
במשך השנים נתגלו ונחפרו גִתות רבות בגוש עציון ,והן מעידות נאמנה על היישוב
היהודי שקדם ליישוב הערבי (המוסלמים אינם שותים יין ,ולא היו להם גתות כאלה).
ועדיין שמורה בלבי התרגשות מיוחדת נוכח הגת היהודית מימי המשנה והתלמוד,
שזכיתי לחשוף בעצמי ממש לצד הכניסה להיכל הישיבה .שלטי ההסבר המוצבים בה
מחברים אותה אל מקורותיה הכתובים בלשון חז"ל בספרים הנלמדים בבית המדרש.
מרגש אף יותר היה המפגש עם 'דרך האבות' ,מן 'העץ' לצפון מזרח ,למרגלות
הגבעה ,ובצמוד לגדר הצפונית של אלון שבות .אי אפשר לשכוח את הצמרמורת
שחשנו ,כאשר תיאר חנן פורת איך צעדו אברהם ויצחק אל 'ארץ המוריה' על 'דרך
האבות' הזאת ,בהסבירו את ההיגיון ההכרחי של דרך ההר העתיקה מבאר שבע וחברון
לירושלים .הדרך נסללה בדיוק על קו 'פרשת המים' (בניגוד לכביש של היום) ,וחסכה
בכך עליות מיותרות וירידות מיותרות.
טיפות הגשם היורדות באלון שבות דומות כולן זו לזו ,אך מחציתן זורמות מערבה
אל 'הים הגדול' (כשמו בתורה) ,ומחציתן זורמות מזרחה אל ים המלח (כשמו גם בתורה,
וגם בפינו) .אחד המקומות הנפלאים לראות את 'פרשת המים' נמצא מתחת לפינה
הצפון-מזרחית של אלון שבות .ואכן ,בדיוק שם נמצאה אבן מיל רומית ,וכמה עשרות
מטרים משם ,בצד הדרך ,נחשפו מקוואות טהרה ציבוריים עבור עולי רגל בדרכם לבית
המקדש בימי הבית השני.
בסמוך לשדות הקרב העתיקים והחדשים אנו מוצאים את 'דרך האבות' -מקוואות
לעולי רגל מימי בית שני ,גתות מימי המשנה והתלמוד וגם עץ אלון בן כ 750-שנה,
שחיכה לנו בשובנו ,והפך ל'אלון שבות' .כל אלה בתוך קילומטר אחד סביב אלון
שבות ,ובתוכה.
'מה עוד תבקשי מאתנו מכֹורה ,ואין עדיין?'
המאבק על הביטחון ,על ההכרה הבינלאומית ועל השלום עודנו מתחולל גם בשערי
אלון שבות ובתחנות ההסעה סביבה ,ואנו חותמים בתפילת 'אבינו מלכנו -שים שלום'.
בראשית אלון שבות 169
