Page 177 - עין לעציון
P. 177
עליית המשפחות ליישוב
המשך דף המידע הנזכר לעיל מספר כי שבע מן המשפחות המיועדות לעלות ליישוב
כבר בחרו את הבתים שבהם יגורו ,ושאר משפחות הגרעין נקראו לבחור את בתיהן.
בדפי המידע שבאו אחר כך ניתן לקרוא על עבודות השלמה בבתים לקראת מסירתם
ועל דחיות חוזרות ונשנות של תאריך עליית המשפחות ליישוב :העלייה תוכננה לימים
שבין כסה לעשור תשמ"ה ,אחר כך נדחתה לאחר חג הסוכות ,ונדחתה שוב לסוף חודש
חשוון .בסופו של דבר הגיע תאריך העלייה :בימים א'-ב' בכסלו תשמ"ה (26-25
בנובמבר )1984עלו ליישוב 11משפחות ועוד שלושה רווקים.
אחד הבתים שימש באופן זמני כבית כנסת ,וכל חברי היישוב נדרשו בתוקף להגיע
כל בוקר בשעה 6לתפילת שחרית ,כדי שיהיה מניין לתפילה .פרוטוקול ישיבת החברים
הראשונה שנערכה במוצאי השבת הראשונה ,עוסק בבעיות התחבורה שעמדו בפני
תושבי היישוב :אוטובוסים לא נכנסו אליו ,מפני שכביש הגישה טרם צופה באספלט.
נקבע ,אפוא ,כי בכל יום ישמש אחד התושבים כנהג תורן ,ויחכה בצומת לאוטובוס
המגיע מירושלים .בתקופה הראשונה נהגי האוטובוס עדיין לא הכירו את המקום ,והנהג
התבקש לאותת להם כדי שיֵדעו היכן לעצור10.
בכל שבוע נתלה דף בבית הכנסת ,והתושבים התבקשו לסמן בו מי מבקש לנסוע
לשבת ומי יארח אורחים שיצטרפו למניין .ועדה מיוחדת בדקה את הבקשות ולא פעם
נתבקשו תושבים להישאר ביישוב בשבת ,כדי שיהיה בו מניין לתפילה .דיונים מיוחדים
היו לקראת חג הפסח ,מפני שרוב המשפחות הצעירות ביקשו לנסוע להורים לליל
הסדר ,והיה צורך לקבוע אלו משפחות יישארו ביישוב לצורך המניין ולצורך השמירות.
פעולתה של הוועדה הזאת התמידה במשך כמה שנים ,עד שגדל היישוב ולא היה
צורך בה.
התקופה הראשונה הייתה רצופה קשיים מסוגים שונים .רק קו טלפון אחד היה
במקום ,ובכל ערב השתרך תור ארוך ליד מכשיר הטלפון הציבורי הצמוד לבניין
המזכירות .כלי רכב פרטיים כמעט שלא היו ,ובכל בוקר היו תושבים רבים עולים על
הרכב שהסיע את הילדים ה'גדולים' ,בני השלוש ,לגן ילדים באלון שבות .ותיקי היישוב
זוכרים שלושה ימים של שלג בלא חשמל .כמה עמודים נפלו ,אולי בשל חבלה מכוונת,
ואנשי חברת החשמל לא יכלו להגיע ולתקנם.
כחצי שנה לאחר העלייה התקיים 'טקס עלייה לקרקע' רשמי ,בנוכחות אורחים רמי
מעלה .שר הדתות ,הד"ר יוסף בורג ,ייצג את הממשלה ,וקידם בברכה את מוח'תאר
הכפר השכן ,עיסא מוחמד ברג'ית' ,שבא להשתתף בטקס 11.הטקס כלל גם הכנסת ספר
10הסידור של 'נהג תורן' ,הנוסע לצומת וממתין שם לבוא האוטובוס מירושלים ,נמשך במשך שנים לא מעטות ,עד סלילתו באספלט
של כביש הגישה ליישוב .לא פעם שכח הנהג את תפקידו או איחר להגיע ,והנוסעים נאלצו להחליט אם להמשיך בנסיעה לקריית
ארבע ולהמתין שם להסעה ,או לרדת בצומת כרמי צור וללכת רגלי ליישוב .היו מקרים שתושבי הבית הערבי הסמוך לצומת הזמינו את
הנוסעים להיכנס ולהמתין שם לבוא הרכב .בשלב מסוים הוטל התפקיד על תושבת היישוב מנוחה שבט ,והיא הייתה יוצאת בעוד מועד
לצומת וממתינה שם לאוטובוס.
11עיסא מוחמד עמד בקשר הדוק עם מתיישבי כרמי צור .תושב היישוב ,בני קדוש ,מעיד כי נערכו עמו בירורים על מעמדן של חלקות
קרקע בסביבת כרמי צור והוא קבע אם הן בבעלות פרטית או במעמד של אדמות מדינה .לעיסא מוחמד ולמשפחתו הייתה היסטוריה
ארוכה של קשרים הדוקים עם מתיישבי גוש עציון ,עוד מימי כפר עציון שהקימה חברת 'אל ההר' בשנות ה ,30-ומימי ההתיישבות
בגוש בשנות ה .40-משפחתו סייעה לחלץ את מתיישבי מגדל עדר הן מסופת שלגים קשה והן מסכנת רציחתם בפרעות אב תרפ"ט.
וראו גם מאמרו של יוחנן בן יעקב בספר זה על יחסי יהודים-ערבים בגוש עציון.
176עין לעציון
המשך דף המידע הנזכר לעיל מספר כי שבע מן המשפחות המיועדות לעלות ליישוב
כבר בחרו את הבתים שבהם יגורו ,ושאר משפחות הגרעין נקראו לבחור את בתיהן.
בדפי המידע שבאו אחר כך ניתן לקרוא על עבודות השלמה בבתים לקראת מסירתם
ועל דחיות חוזרות ונשנות של תאריך עליית המשפחות ליישוב :העלייה תוכננה לימים
שבין כסה לעשור תשמ"ה ,אחר כך נדחתה לאחר חג הסוכות ,ונדחתה שוב לסוף חודש
חשוון .בסופו של דבר הגיע תאריך העלייה :בימים א'-ב' בכסלו תשמ"ה (26-25
בנובמבר )1984עלו ליישוב 11משפחות ועוד שלושה רווקים.
אחד הבתים שימש באופן זמני כבית כנסת ,וכל חברי היישוב נדרשו בתוקף להגיע
כל בוקר בשעה 6לתפילת שחרית ,כדי שיהיה מניין לתפילה .פרוטוקול ישיבת החברים
הראשונה שנערכה במוצאי השבת הראשונה ,עוסק בבעיות התחבורה שעמדו בפני
תושבי היישוב :אוטובוסים לא נכנסו אליו ,מפני שכביש הגישה טרם צופה באספלט.
נקבע ,אפוא ,כי בכל יום ישמש אחד התושבים כנהג תורן ,ויחכה בצומת לאוטובוס
המגיע מירושלים .בתקופה הראשונה נהגי האוטובוס עדיין לא הכירו את המקום ,והנהג
התבקש לאותת להם כדי שיֵדעו היכן לעצור10.
בכל שבוע נתלה דף בבית הכנסת ,והתושבים התבקשו לסמן בו מי מבקש לנסוע
לשבת ומי יארח אורחים שיצטרפו למניין .ועדה מיוחדת בדקה את הבקשות ולא פעם
נתבקשו תושבים להישאר ביישוב בשבת ,כדי שיהיה בו מניין לתפילה .דיונים מיוחדים
היו לקראת חג הפסח ,מפני שרוב המשפחות הצעירות ביקשו לנסוע להורים לליל
הסדר ,והיה צורך לקבוע אלו משפחות יישארו ביישוב לצורך המניין ולצורך השמירות.
פעולתה של הוועדה הזאת התמידה במשך כמה שנים ,עד שגדל היישוב ולא היה
צורך בה.
התקופה הראשונה הייתה רצופה קשיים מסוגים שונים .רק קו טלפון אחד היה
במקום ,ובכל ערב השתרך תור ארוך ליד מכשיר הטלפון הציבורי הצמוד לבניין
המזכירות .כלי רכב פרטיים כמעט שלא היו ,ובכל בוקר היו תושבים רבים עולים על
הרכב שהסיע את הילדים ה'גדולים' ,בני השלוש ,לגן ילדים באלון שבות .ותיקי היישוב
זוכרים שלושה ימים של שלג בלא חשמל .כמה עמודים נפלו ,אולי בשל חבלה מכוונת,
ואנשי חברת החשמל לא יכלו להגיע ולתקנם.
כחצי שנה לאחר העלייה התקיים 'טקס עלייה לקרקע' רשמי ,בנוכחות אורחים רמי
מעלה .שר הדתות ,הד"ר יוסף בורג ,ייצג את הממשלה ,וקידם בברכה את מוח'תאר
הכפר השכן ,עיסא מוחמד ברג'ית' ,שבא להשתתף בטקס 11.הטקס כלל גם הכנסת ספר
10הסידור של 'נהג תורן' ,הנוסע לצומת וממתין שם לבוא האוטובוס מירושלים ,נמשך במשך שנים לא מעטות ,עד סלילתו באספלט
של כביש הגישה ליישוב .לא פעם שכח הנהג את תפקידו או איחר להגיע ,והנוסעים נאלצו להחליט אם להמשיך בנסיעה לקריית
ארבע ולהמתין שם להסעה ,או לרדת בצומת כרמי צור וללכת רגלי ליישוב .היו מקרים שתושבי הבית הערבי הסמוך לצומת הזמינו את
הנוסעים להיכנס ולהמתין שם לבוא הרכב .בשלב מסוים הוטל התפקיד על תושבת היישוב מנוחה שבט ,והיא הייתה יוצאת בעוד מועד
לצומת וממתינה שם לאוטובוס.
11עיסא מוחמד עמד בקשר הדוק עם מתיישבי כרמי צור .תושב היישוב ,בני קדוש ,מעיד כי נערכו עמו בירורים על מעמדן של חלקות
קרקע בסביבת כרמי צור והוא קבע אם הן בבעלות פרטית או במעמד של אדמות מדינה .לעיסא מוחמד ולמשפחתו הייתה היסטוריה
ארוכה של קשרים הדוקים עם מתיישבי גוש עציון ,עוד מימי כפר עציון שהקימה חברת 'אל ההר' בשנות ה ,30-ומימי ההתיישבות
בגוש בשנות ה .40-משפחתו סייעה לחלץ את מתיישבי מגדל עדר הן מסופת שלגים קשה והן מסכנת רציחתם בפרעות אב תרפ"ט.
וראו גם מאמרו של יוחנן בן יעקב בספר זה על יחסי יהודים-ערבים בגוש עציון.
176עין לעציון
