Page 178 - עין לעציון
P. 178
שקיעה בכרמי צור בימים רחוקים
תורה ליישוב ,שנתרם על ידי ר' טוביה מנחם שפיגלמן ,אבי אחד התושבים ,ניצול
שואה ,שרכש והציל ספרי תורה מיד אחרי השואה.
ראוי להדגיש את יחסו של הרב יהודה עמיטל ,ראש ישיבת הר עציון ,להקמת כרמי
צור .משפחות הגרעין ,שרובן היו תלמידי ישיבת הר עציון ,קיימו שבת משותפת באלון
שבות ,זמן מה לפני עלייתן ליישוב ,והזמינו את הרב עמיטל לשאת דברים בפניהן.
הרב הדגיש בדבריו את הצורך להתחבר לעם ישראל ולא להסתגר ,והיו שזיהו בדבריו
נימה של הסתייגות .בשנה הראשונה לעלייה לקרקע נוהלו מגעים עם ישיבת הר עציון
להקמת מוסד חינוכי ביישוב ,שיפנה לקהל יעד של חילונים ובעלי תשובה וייקרא 'מכון
צור :מכון להכרת היהדות' .היישוב הקצה למוסד זה שני בתים ,אולם סוכם שבתקופה
הראשונה יתנהלו הלימודים בישיבת הר עציון .בסופו של דבר מספר המתעניינים היה
מועט ,והם לא הגיעו כלל לכרמי צור.
אופיו של היישוב ואנשיו
כאמור ,גרעין המתיישבים הראשון התגבש בישיבת הר עציון באלון שבות .חבריו
שאפו להקים יישוב קהילתי-דתי ,וחלקם הגדירו אותו כ'יישוב תורני' .במהלך השנים
הצטרפו אליהם משפחות רבות מרחבי בארץ .רבים מראשוני היישוב היו מורים,
שלימדו במוסדות החינוך הרבים באזור :בקריית ארבע ,באפרת ,באלון שבות ,בבת
עין ועוד .אחרים עסקו במקצועות חופשיים שונים ועבדו בגוש עציון ,בקריית ארבע,
בירושלים ,ואף בשפלה ובגוש דן .ביישוב פעלו מראשיתו מעון וגן ילדים ,ומגיל בית
הספר ומעלה נוסעים כל התלמידים אל מוסדות חינוך שונים בגוש עציון ובקריית
ארבע ,בהתאם לבחירת ההורים .ביישוב עצמו מתקיימים שיעורי תורה רבים ומגוונים
למבוגרים ולנוער ופעילות תרבותית למבוגרים .דגש מיוחד מושם על פעילות הנוער,
שחלקה מתקיים במסגרת סניף 'בני עקיבא' .בשנים הראשונות החליטו החברים ,כי
הקמת היישוב כרמי צור 177
תורה ליישוב ,שנתרם על ידי ר' טוביה מנחם שפיגלמן ,אבי אחד התושבים ,ניצול
שואה ,שרכש והציל ספרי תורה מיד אחרי השואה.
ראוי להדגיש את יחסו של הרב יהודה עמיטל ,ראש ישיבת הר עציון ,להקמת כרמי
צור .משפחות הגרעין ,שרובן היו תלמידי ישיבת הר עציון ,קיימו שבת משותפת באלון
שבות ,זמן מה לפני עלייתן ליישוב ,והזמינו את הרב עמיטל לשאת דברים בפניהן.
הרב הדגיש בדבריו את הצורך להתחבר לעם ישראל ולא להסתגר ,והיו שזיהו בדבריו
נימה של הסתייגות .בשנה הראשונה לעלייה לקרקע נוהלו מגעים עם ישיבת הר עציון
להקמת מוסד חינוכי ביישוב ,שיפנה לקהל יעד של חילונים ובעלי תשובה וייקרא 'מכון
צור :מכון להכרת היהדות' .היישוב הקצה למוסד זה שני בתים ,אולם סוכם שבתקופה
הראשונה יתנהלו הלימודים בישיבת הר עציון .בסופו של דבר מספר המתעניינים היה
מועט ,והם לא הגיעו כלל לכרמי צור.
אופיו של היישוב ואנשיו
כאמור ,גרעין המתיישבים הראשון התגבש בישיבת הר עציון באלון שבות .חבריו
שאפו להקים יישוב קהילתי-דתי ,וחלקם הגדירו אותו כ'יישוב תורני' .במהלך השנים
הצטרפו אליהם משפחות רבות מרחבי בארץ .רבים מראשוני היישוב היו מורים,
שלימדו במוסדות החינוך הרבים באזור :בקריית ארבע ,באפרת ,באלון שבות ,בבת
עין ועוד .אחרים עסקו במקצועות חופשיים שונים ועבדו בגוש עציון ,בקריית ארבע,
בירושלים ,ואף בשפלה ובגוש דן .ביישוב פעלו מראשיתו מעון וגן ילדים ,ומגיל בית
הספר ומעלה נוסעים כל התלמידים אל מוסדות חינוך שונים בגוש עציון ובקריית
ארבע ,בהתאם לבחירת ההורים .ביישוב עצמו מתקיימים שיעורי תורה רבים ומגוונים
למבוגרים ולנוער ופעילות תרבותית למבוגרים .דגש מיוחד מושם על פעילות הנוער,
שחלקה מתקיים במסגרת סניף 'בני עקיבא' .בשנים הראשונות החליטו החברים ,כי
הקמת היישוב כרמי צור 177
