Page 179 - עין לעציון
P. 179
שאלות הלכתיות הקשורות לחיי היישוב יופנו לדמויות רבניות מחוץ ליישוב 12.הראשון
שנבחר לכהן כרב של כרמי צור היה הרב ערן משה מרגלית ,שכיהן בתפקידו למעלה
מעשור .משנת 2009רב היישוב הוא הרב ראובן (רובי) בן אוליאל .כרמי צור מתנהל
באמצעות מזכירות נבחרת ,שאנשיה פועלים בהתנדבות ול ִצדם משמש מזכיר בשכר.
כמו כן פועלות ביישוב מראשיתו ועדות רבות :ועדת קליטה ,ועדת חינוך ,ועדת דת,
ועדת בנייה ,ועדת ביטחון ועוד .
ממנהגי כרמי צור
בשנה הראשונה ליישוב עוצבו בו כמה מנהגים הקשורים לחגים ,ורובם נוהגים בו עד
היום הזה .להלן כמה מהם:
כרמי צור שוכן ,כאמור ,על הדרך המובילה לחברון ולקריית ארבע ,ותושביו חשים
זיקה מיוחדת לחברון עיר האבות .בערב ראש השנה נוהגים בני היישוב לנסוע למערת
המכפלה ולהתפלל בה את התפילה האחרונה בשנה .מתפללים מעטים באים במועד זה
אל המערה ,ורישומו של 'מניין כרמי צור' ניכר היטב.
לקראת הימים הנוראים התלבטו התושבים באיזה נוסח ראוי להם להתפלל .הנוסח
המקובל על הרוב היה נוסח עדות אשכנז ,אולם כדי שיוכלו כולם להתפלל בתחושה
של אחדות ,בחרו כמה פיוטים מרכזיים בנוסח עדות המזרח ושכפלו חוברת פיוטים 'לפי
מנהג קהילת קודש כרמי צור' .לימים גדל היישוב והוקם בו בית כנסת ספרדי ,ובכל זאת
ממשיכים מתפללי בית הכנסת המרכזי לשלב את הפיוטים שקבעו ראשוני היישוב וכל
המתפללים ,גדולים כקטנים ,מכירים אותם היטב.
לפני ראש השנה תשמ"ה תרו ראשוני כרמי צור אחר מקום מתאים לתפילת 'תשליך',
ומצאו במפה סימון של בור מים בגבעה שממזרח ליישוב ,חרבת אלַ -קט .אתר זה זוהה
כמצדית יהודית על גבול פחוות יהד בימי הבית השני .בראש הגבעה ,בור מים ענק
ועתיק ,המצוי בשימוש פעיל גם כיום ,ול ִצדו שוקת להשקיית הצאן ודלי קשור בחבל.
ומאז ,מדי שנה ,בעת התשליך ,משתרך טור ארוך של אנשים משער היישוב ועד בור המים
בראש הגבעה.
מנהג נוסף מבטא את הקשר של כרמי צור אל היישוב העתיק בית צור .בני היישוב
נהגו להדליק נר ראשון של חנוכה בבית צור העתיקה בחנוכיית לפידים ענקית.
בשנים הראשונות נסעו בכלי רכב פרטיים ,ובמשך כמה שנים ארגנו אפילו אוטובוסים
וטקס רב משתתפים .עם פרוץ האינתיפאדה הפכה הכניסה לפאתי חלחול מסוכנת,
וההדלקה הפומבית של נר ראשון של חנוכה צוינה ביישוב עצמו ,בנקודה הצופה על
בית צור העתיקה.
12עם הקמת היישוב נקבע כי שאלות הלכתיות שיתעוררו יופנו לרב שלמה זלמן אוירבך .מאיר שפיגלמן מעיד' :בתחילה התלבטנו איזה
נוסח ייקבע לתפילה .היו שהציעו לקבוע נוסח קבוע שיהיה מנהג המקום .כיוון שנקבע שהרב שלמה זלמן יהיה הפוסק בכל דבר נסענו
אליו ,צבי שלוה ואנוכי ואדם נוסף ,שאיני זוכר מיהו .כששמע הרב שהשאלה נוגעת בענייני ציבור ,הוא קיבל אותנו מיידית למרות שלא
הרגיש בטוב .הוא דחה את ההצעה לקבוע נוסח תפילה כמנהג המקום ,משום שקביעה כזאת עתידה להיות מוקד לחיכוכים .מאוחר יותר
הוסכם ביישוב להפנות שאלות הלכתיות לרב מרדכי אליהו ,ואחר כך הסכים הרב שלמה לוי מנווה דניאל לפסוק בשאלות שיופנו אליו
מן היישוב.
178עין לעציון
שנבחר לכהן כרב של כרמי צור היה הרב ערן משה מרגלית ,שכיהן בתפקידו למעלה
מעשור .משנת 2009רב היישוב הוא הרב ראובן (רובי) בן אוליאל .כרמי צור מתנהל
באמצעות מזכירות נבחרת ,שאנשיה פועלים בהתנדבות ול ִצדם משמש מזכיר בשכר.
כמו כן פועלות ביישוב מראשיתו ועדות רבות :ועדת קליטה ,ועדת חינוך ,ועדת דת,
ועדת בנייה ,ועדת ביטחון ועוד .
ממנהגי כרמי צור
בשנה הראשונה ליישוב עוצבו בו כמה מנהגים הקשורים לחגים ,ורובם נוהגים בו עד
היום הזה .להלן כמה מהם:
כרמי צור שוכן ,כאמור ,על הדרך המובילה לחברון ולקריית ארבע ,ותושביו חשים
זיקה מיוחדת לחברון עיר האבות .בערב ראש השנה נוהגים בני היישוב לנסוע למערת
המכפלה ולהתפלל בה את התפילה האחרונה בשנה .מתפללים מעטים באים במועד זה
אל המערה ,ורישומו של 'מניין כרמי צור' ניכר היטב.
לקראת הימים הנוראים התלבטו התושבים באיזה נוסח ראוי להם להתפלל .הנוסח
המקובל על הרוב היה נוסח עדות אשכנז ,אולם כדי שיוכלו כולם להתפלל בתחושה
של אחדות ,בחרו כמה פיוטים מרכזיים בנוסח עדות המזרח ושכפלו חוברת פיוטים 'לפי
מנהג קהילת קודש כרמי צור' .לימים גדל היישוב והוקם בו בית כנסת ספרדי ,ובכל זאת
ממשיכים מתפללי בית הכנסת המרכזי לשלב את הפיוטים שקבעו ראשוני היישוב וכל
המתפללים ,גדולים כקטנים ,מכירים אותם היטב.
לפני ראש השנה תשמ"ה תרו ראשוני כרמי צור אחר מקום מתאים לתפילת 'תשליך',
ומצאו במפה סימון של בור מים בגבעה שממזרח ליישוב ,חרבת אלַ -קט .אתר זה זוהה
כמצדית יהודית על גבול פחוות יהד בימי הבית השני .בראש הגבעה ,בור מים ענק
ועתיק ,המצוי בשימוש פעיל גם כיום ,ול ִצדו שוקת להשקיית הצאן ודלי קשור בחבל.
ומאז ,מדי שנה ,בעת התשליך ,משתרך טור ארוך של אנשים משער היישוב ועד בור המים
בראש הגבעה.
מנהג נוסף מבטא את הקשר של כרמי צור אל היישוב העתיק בית צור .בני היישוב
נהגו להדליק נר ראשון של חנוכה בבית צור העתיקה בחנוכיית לפידים ענקית.
בשנים הראשונות נסעו בכלי רכב פרטיים ,ובמשך כמה שנים ארגנו אפילו אוטובוסים
וטקס רב משתתפים .עם פרוץ האינתיפאדה הפכה הכניסה לפאתי חלחול מסוכנת,
וההדלקה הפומבית של נר ראשון של חנוכה צוינה ביישוב עצמו ,בנקודה הצופה על
בית צור העתיקה.
12עם הקמת היישוב נקבע כי שאלות הלכתיות שיתעוררו יופנו לרב שלמה זלמן אוירבך .מאיר שפיגלמן מעיד' :בתחילה התלבטנו איזה
נוסח ייקבע לתפילה .היו שהציעו לקבוע נוסח קבוע שיהיה מנהג המקום .כיוון שנקבע שהרב שלמה זלמן יהיה הפוסק בכל דבר נסענו
אליו ,צבי שלוה ואנוכי ואדם נוסף ,שאיני זוכר מיהו .כששמע הרב שהשאלה נוגעת בענייני ציבור ,הוא קיבל אותנו מיידית למרות שלא
הרגיש בטוב .הוא דחה את ההצעה לקבוע נוסח תפילה כמנהג המקום ,משום שקביעה כזאת עתידה להיות מוקד לחיכוכים .מאוחר יותר
הוסכם ביישוב להפנות שאלות הלכתיות לרב מרדכי אליהו ,ואחר כך הסכים הרב שלמה לוי מנווה דניאל לפסוק בשאלות שיופנו אליו
מן היישוב.
178עין לעציון
