Page 93 - עין לעציון
P. 93
הכשרת 'לנגב' במחנה הפליטים דגנדורף בגרמניה1946 ,
בספטמבר 1945הגעתי למחנה פליטים בדגנדורף ,אז עיירה קטנה במחוז בוואריה,
הסמוכה לעיר מינכן אשר בגרמניה .המחנה שבו שהינו היה במקורו מחנה נטוש
של הצבא הגרמני ואליו הובאו פליטים מארצות שונות ,בייחוד כאלה שאיבדו את
אזרחותם ,כמוני .כמעט כל היהודים הצעירים שהיו במחנה רצו לעלות ארצה .אמי ואני
הצטרפנו אל קבוצת הצעירים ,משוחררי מחנות עבודה ומחנות השמדה ,שהתארגנה
בצ'נסטוחובה בפולין ,במסגרת לא מפלגתית שנקראה 'איחוד' .הקבוצה שאפה לעלות
ארצה ולהקים קיבוץ בנגב ,לכן נקרא שמה 'קיבוץ לנגב' .
כולנו היינו צעירים מאוד .אני הייתי בת 13והבוגרים בקבוצה היו כבני .20אמי
נחשבה לאם של כולנו .משה פרידריך היה מורנו היחיד .הוא נראה נמוך וקצת שחוח,
היה שמנמן ורכרוכי .בגדיו היו תלויים עליו ברישול וחולצותיו נראו לא פעם מקומטות
ומוכתמות בשיירי אוכל .לראשו חבש ,בדרך כלל ,מין קסקט מעוך ,וכאשר הורידֹו,
הזדקר שערו כקוצים בצבע ג'ינג'י לוהט .משה היה מכוער .הוא ידע זאת וסבל ,אך לא
עשה דבר לשיפור מראהו .על אף מראהו היה משה דמות נערצת על כל חברי הכשרת
'לנגב' .הוא היה משכיל מכולנו ובזה היה כוחו.
כולנו ידענו שמשה הוא עילוי ומבחינה רוחנית הוא היה אוטוריטה .הוא לימד
אותנו את כל המקצועות ללא ספרי לימוד ,ללא מילון וללא ספרייה .הוא לימד עברית
מדוברת ,סיפורי המקרא מסופרים בפולנית עם ציטטות בעברית ואת שירי ביאליק כמו
'על השחיטה'' ,אחרי מותי'' ,הכניסיני תחת כנפך' ,ולקראת פסח את 'קומו תועי מדבר'.
92עין לעציון
בספטמבר 1945הגעתי למחנה פליטים בדגנדורף ,אז עיירה קטנה במחוז בוואריה,
הסמוכה לעיר מינכן אשר בגרמניה .המחנה שבו שהינו היה במקורו מחנה נטוש
של הצבא הגרמני ואליו הובאו פליטים מארצות שונות ,בייחוד כאלה שאיבדו את
אזרחותם ,כמוני .כמעט כל היהודים הצעירים שהיו במחנה רצו לעלות ארצה .אמי ואני
הצטרפנו אל קבוצת הצעירים ,משוחררי מחנות עבודה ומחנות השמדה ,שהתארגנה
בצ'נסטוחובה בפולין ,במסגרת לא מפלגתית שנקראה 'איחוד' .הקבוצה שאפה לעלות
ארצה ולהקים קיבוץ בנגב ,לכן נקרא שמה 'קיבוץ לנגב' .
כולנו היינו צעירים מאוד .אני הייתי בת 13והבוגרים בקבוצה היו כבני .20אמי
נחשבה לאם של כולנו .משה פרידריך היה מורנו היחיד .הוא נראה נמוך וקצת שחוח,
היה שמנמן ורכרוכי .בגדיו היו תלויים עליו ברישול וחולצותיו נראו לא פעם מקומטות
ומוכתמות בשיירי אוכל .לראשו חבש ,בדרך כלל ,מין קסקט מעוך ,וכאשר הורידֹו,
הזדקר שערו כקוצים בצבע ג'ינג'י לוהט .משה היה מכוער .הוא ידע זאת וסבל ,אך לא
עשה דבר לשיפור מראהו .על אף מראהו היה משה דמות נערצת על כל חברי הכשרת
'לנגב' .הוא היה משכיל מכולנו ובזה היה כוחו.
כולנו ידענו שמשה הוא עילוי ומבחינה רוחנית הוא היה אוטוריטה .הוא לימד
אותנו את כל המקצועות ללא ספרי לימוד ,ללא מילון וללא ספרייה .הוא לימד עברית
מדוברת ,סיפורי המקרא מסופרים בפולנית עם ציטטות בעברית ואת שירי ביאליק כמו
'על השחיטה'' ,אחרי מותי'' ,הכניסיני תחת כנפך' ,ולקראת פסח את 'קומו תועי מדבר'.
92עין לעציון
