Page 95 - עין לעציון
P. 95
ענקית של קוצים ,שעקרנו במשך
היום (עשרים איש) ,הודענו לנקודות
הקרובות והרחוקות על עלייתנו על
כברת אדמה קדושה חדשה .סיימנו
את היום.
למחרת היום ,יצאנו חמישה איש
(בתוכם שתי בחורות) לסביבת אותו
המקום לעבודת ניכוש קוצים .בכיסי
היה כלי [אקדח] .השעות לפני הצהריים
עברו בסדר .לא רחוק מאתנו עבדו
שני מהנדסים ומשרטט אחד במדידת
השטח .דוד בן דוד מכפר עציון נילווה
אליהם כשומר ,רכוב על גבי סוסה.
הם התרחקו לאט ובהדרגה ,עד שנעלמו
לגמרי מעינינו .בארבע ,כחצי שעה משה פרידריך -המורה הנערץ שנפל
לפני גמר העבודה ,התקרב אלינו בגוש עציון
דוד על הסוסה ,ובאותו רגע שמענו
במרחק ירייה.
דוד לא יכול היה להוציא מילה מפיו .כשהוא נושם בכבדות ,ציווה על י' שירוץ
להזעיק שתי כיתות :אחת שתבוא דרך הרכס ,והשנייה דרך הוואדי ,ועל הבחורות
ציווה שתתרחקנה ,כשבעל הכלי יתקדם בריצה אחריהן .הספקתי עוד לראות
את הבחורות שהחווירו כסיד ,אבל כל זה כבר מאחורי כשהכלי בידי רצתי
קדימה ,מתחרה עם 'חמודה' הסוסה של דוד .עברנו את הרכס הראשון ואנחנו
על מישור .אין לראות כלום .רק מרחוק מגיעים קולות של צווחות גרוניות של
ערבים .דוד מסביר לי שהתקיפו את המודדים ועלינו להציל אותם ואת מכשיר
המדידה היקר שבידם .עוד כמה קפיצות ואנחנו במורד ההר ,ולרגליו שלושת
המודדים ,מוקפים על ידי כעשרה ערבים והמון ילדים הזורקים עליהם אבנים.
והנה אחד המודדים נרתע לאחור ונמצא על ידנו .אין זמן לתכנן תכניות ,נשאר
רק מעט זמן לפעול .וכך ,שלושתנו מגיחים ,זוחלים בזהירות .עלינו להסתער
וליצור רושם כאילו כוח גדול אנחנו .אני נגליתי בתחילה בגלישה ולבסוף
בקומה זקופה ,ברעש ובהמולה ,כשאבנים עפות סביבנו .הערבים הרגישו בנו,
אך לא הבחינו במספרנו .התקרבתי עד למרחק של מאה מטר .ידעתי שהירייה
לא יכולה להיות אפקטיבית במרחק כזה ,אך דוד צרח' :תן להם אשר להם!'
יריתי לכל השדים והרוחות .ידי רעדה ,אך האפקט היה מוצלח .הם נפלו על
הקרקע והתחילו לתפוס עמדה .הם התייעצו ביניהם ,כנראה .אני הרגשתי זיעה
קרה ניגרת על מצחי .היספיקו לבוא לעזרתנו מן הקיבוץ? ובינתיים המודדים
בסכנה .אני מתקדם בזחילה ,כדי להיות על יד המודדים (הם בלי נשק) ומבטי
בולש לצדדים.
94עין לעציון
היום (עשרים איש) ,הודענו לנקודות
הקרובות והרחוקות על עלייתנו על
כברת אדמה קדושה חדשה .סיימנו
את היום.
למחרת היום ,יצאנו חמישה איש
(בתוכם שתי בחורות) לסביבת אותו
המקום לעבודת ניכוש קוצים .בכיסי
היה כלי [אקדח] .השעות לפני הצהריים
עברו בסדר .לא רחוק מאתנו עבדו
שני מהנדסים ומשרטט אחד במדידת
השטח .דוד בן דוד מכפר עציון נילווה
אליהם כשומר ,רכוב על גבי סוסה.
הם התרחקו לאט ובהדרגה ,עד שנעלמו
לגמרי מעינינו .בארבע ,כחצי שעה משה פרידריך -המורה הנערץ שנפל
לפני גמר העבודה ,התקרב אלינו בגוש עציון
דוד על הסוסה ,ובאותו רגע שמענו
במרחק ירייה.
דוד לא יכול היה להוציא מילה מפיו .כשהוא נושם בכבדות ,ציווה על י' שירוץ
להזעיק שתי כיתות :אחת שתבוא דרך הרכס ,והשנייה דרך הוואדי ,ועל הבחורות
ציווה שתתרחקנה ,כשבעל הכלי יתקדם בריצה אחריהן .הספקתי עוד לראות
את הבחורות שהחווירו כסיד ,אבל כל זה כבר מאחורי כשהכלי בידי רצתי
קדימה ,מתחרה עם 'חמודה' הסוסה של דוד .עברנו את הרכס הראשון ואנחנו
על מישור .אין לראות כלום .רק מרחוק מגיעים קולות של צווחות גרוניות של
ערבים .דוד מסביר לי שהתקיפו את המודדים ועלינו להציל אותם ואת מכשיר
המדידה היקר שבידם .עוד כמה קפיצות ואנחנו במורד ההר ,ולרגליו שלושת
המודדים ,מוקפים על ידי כעשרה ערבים והמון ילדים הזורקים עליהם אבנים.
והנה אחד המודדים נרתע לאחור ונמצא על ידנו .אין זמן לתכנן תכניות ,נשאר
רק מעט זמן לפעול .וכך ,שלושתנו מגיחים ,זוחלים בזהירות .עלינו להסתער
וליצור רושם כאילו כוח גדול אנחנו .אני נגליתי בתחילה בגלישה ולבסוף
בקומה זקופה ,ברעש ובהמולה ,כשאבנים עפות סביבנו .הערבים הרגישו בנו,
אך לא הבחינו במספרנו .התקרבתי עד למרחק של מאה מטר .ידעתי שהירייה
לא יכולה להיות אפקטיבית במרחק כזה ,אך דוד צרח' :תן להם אשר להם!'
יריתי לכל השדים והרוחות .ידי רעדה ,אך האפקט היה מוצלח .הם נפלו על
הקרקע והתחילו לתפוס עמדה .הם התייעצו ביניהם ,כנראה .אני הרגשתי זיעה
קרה ניגרת על מצחי .היספיקו לבוא לעזרתנו מן הקיבוץ? ובינתיים המודדים
בסכנה .אני מתקדם בזחילה ,כדי להיות על יד המודדים (הם בלי נשק) ומבטי
בולש לצדדים.
94עין לעציון
